ג'יי. קיי. רולינג, מאחורייך

1997. על מדפי חנויות הספרים באנגליה נוחת ספר עב כרס ועל עטיפתו ציור של ילד ממושקף, שרוכב על מטאטא ומנסה לתפוס כדור מוזהב. באותם ימים, לאף אחד לא היה מושג שהילד הזה יהפוך מותג שמגלגל מיליונים. המוח מאחוריו, ג'יי. קיי. רולינג, הייתה אז אישה ענייה שבסך הכל שרבטה סיפורים על מפיות נייר בבתי קפה.

2014. שנתיים וחצי אחרי הפרידה מ"הארי פוטר" – הספרים וסדרת הסרטים המצליחה – וטרם נמצא מחליף ראוי שימלא את החלל. "אראגון" ניסה, צמד סרטי "ההוביט" שיצאו עד כה סיפקו מעט נחת אך לא חידשו הרבה לקוראי הספר. עכשיו מגיע תורה של רייצ'ל הרטמן, סופרת קנדית. ספר הביכורים שלה, "סרפינה: עם בוא הדרקונים" שעתיד להפוך לטרילוגיה, יצא ביולי 2012, הפך לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס", תורגם ל־16 שפות וזכה בפרסים.
המשותף לכל היצירות הללו הוא דמות אחת מיתית וגדולה מהחיים – הדרקון. משלל דמויות הדרקון בספרי "הארי פוטר", דרך סאפירה של "אראגון" וסמאוג ב"ההוביט" ועד אורמה של סרפינה. נדמה שהרטמן לא מפחדת מהשוואות אלא דווקא מנסה להשתלב במסורת ארוכת השנים של סיפורים, שירים ואגדות הנעים סביב הקשר הייחודי בין בני האדם לדרקונים. מכאן עולה השאלה האם זאת דרכה של הרטמן להצלחה מובטחת, או שמא זאת התשוקה האמיתית שלה. "תמיד הייתי תולעת ספרים, וכנערה נמשכתי במיוחד למדע בדיוני, לפנטזיה, לקלאסיקות מהמאה ה־19 ולריאליזם מאגי מאמריקה הלטינית", היא מספרת. "תמיד אהבתי ספרות ספקולטיבית יותר מכל ז'אנר אחר, כי אני מרגישה שהיא יכולה לשמש מעבדה לניסויים מחשבתיים. הרעיונות שלי מגיעים לרוב בצורת שאלות של 'מה היה קורה אילו', וז'אנר הפנטזיה מאפשר גמישות גדולה יחסית במתן התשובות. אני לא בטוחה שאי פעם אכתוב ספר ריאליסטי, זה לא ממש מעניין אותי".

פנטסטי ככל שיהיה, ספרה של הרטמן מעלה שאלות בנוגע לגזענות, קבלת השונה, אהבה עצמית וחשיבות המראה החיצוני – נושאים ארציים לגמרי. בעולם של הרטמן, חיים בני האדם והדרקונים זה לצד זה בשלום קר. מי שנאלצו לשלם מחיר עבור השלום הם בעיקר הדרקונים, שמסתובבים בדמות בני אנוש בכדי לא לאיים על סביבתם. גיבורת הספר, סרפינה, היא – איך לא – בת תערובת בין אבא אנושי לאימא דרקונית, מה שנחשבת לתועבה נוראית. העול שאותו נושאת סרפינה הופך אותה לגיבורה מופנמת, מורכבת, אפלה ומלאה שנאה עצמית. לא בדיוק חומר חינוכי ומעודד לבני נוער, אלא כתיבה לא מתנשאת שמבינה שאלה בדיוק הדברים שאיתם רבים מקוראיה מתמודדים בחיי היום יום. הרטמן בנתה ברגישות וביסודיות עולם מרובד, מלא בחוקים, בכינויים, במנהגים ובמסורות מרתקים וייחודיים. "העולם הזה נמצא איתי כבר הרבה מאוד זמן", מספרת הרטמן. "המחשבות הראשונות על ממלכת גוֹרֶד עלו בי כבר בגיל 12, כשהייתי צריכה לכתוב שיר לבית הספר. כתבתי על ממלכה מיתית עם דרקונים, ובמשך השנים הבאות המשכתי למקם את עלילות הסיפורים שכתבתי באותה ממלכה. נראה לי שעל האתגר הגדול ביותר הניצב בפני סופרים – יצירת עולם חדש – התגברתי בזכות הזמן הרב שכבר השקעתי בעולם שלי. החלק המהנה ביותר הוא, כמובן, העובדה שאני עדיין מגלה בו דברים חדשים. קוויגהול, רובע הדרקונים שמופיע בספר, הוא המצאה חדשה למשל, שקמה לחיים בעקבות שאלה מקרית של העורך שלי. תמיד יש דברים נוספים לגלות, ואני מתה על זה".

הספר עוסק בנושאים רבים, כמו מאבקו של היחיד בחברה בלתי סובלנית, כוחה של הדת, מאבקי כוח בין עמים בעלי אינטרסים מנוגדים ועוד. מהו, לדעתך, הנושא המרכזי שבו עוסק הספר?

"הספר תמיד ימצא הדים שונים אצל קוראים שונים ברבדים שונים, ואני לא רוצה שמישהו יתייחס לתשובה שלי כאל פרשנות סופית לספר. עם זאת, אני יכולה להגיד שהנושא שאותו רציתי לחקור מלכתחילה הוא נושא הבושה: איך מרגיש אדם הנושא בחובו סוד איום שגורם לו לחוש מפלצתי. אני חושבת שלכולנו יש סודות כאלה, וכולנו חיים עם הפחד שאנשים ידחו אותנו אם תיוודע להם האמת. כל הנושאים האחרים שבהם אני נוגעת בספר צמחו מהנקודה הזאת".

למוזיקה יש תפקיד חשוב בעלילת הספר. איזה תפקיד משחקת המוזיקה בחייך?

"המוזיקה תמיד הייתה חשובה לי מאוד. ניגנתי בצ'לו מילדותי ועד שנות ה־20 שלי. מאוחר יותר פניתי לתחום הריקוד – שבעיניי קשור וקרוב מאוד למוזיקה. בשנים האחרונות אני שרה בשתי מקהלות, ואם היה לי כישרון מוזיקלי כפי שכנראה יש לי בתחום הספרות, הייתי היום מוזיקאית".

יש דמות מסוימת בספר שאת אוהבת יותר מאחרות? יש דמויות המבוססות על אנשים אמיתיים?

"אף אחת מהדמויות שלי אינה מבוססת על אדם אמיתי – אף שבעלי מתעקש שהוא זה ששימש השראה לדמותו של הנסיך לוסיאן. הדמות שהיה לי הכי קל לכתוב, שהקול שלה זרם ממני הכי בטבעיות, היא דמותו של הדרקון אוֹרמָה. חלק מהדמויות בספר קרויות על שם אנשים אמיתיים: לוסיאן קרוי על שם האמן החביב עליי ביותר ביוון הקדומה; אבדוֹ קרוי על שם ג'ורג' אבדו, שהקליט מוזיקה לריקודי בטן והפך אותה פופולרית; ולארס קרוי, כמובן, על שם המתופף של להקת מטאליקה".

"סרפינה: עם בוא הדרקונים" יצא בהוצאת אוקיינוס ומודן