טיים אאוט timeout

פרק בחייו: שיחה עם דיוויד בלוס, מחבר הביוגרפיה על ז'ורז' פרק

| מאת: גיא פרחי

ז'ורז' פרק - דמות מסתורית, מרתקת, ילדותית, מבריקה וקצת קומית ממרכז השוליים של הספרות הצרפתית - עומד בלב הביוגרפיה הספרותית החדשה "חיים במילים". מבחינת המחבר שלה, דיוויד בלוס, הכתיבה של פרק הייתה בכלל נתיב מילוט מחיים משעממים בקרב סופרים משעממים

ז'ורז' פרק וידידה. צילום: עטיפת הספר

פריז של שנות ה־60 הייתה בית חרושת לדמויות שעוד בחייהן כלכלו סילבוסים בפקולטות למדעי הרוח. ז'ורז' פרק, סופר יהודי שנולד בצרפת להורים מהגרים מפולין (וקרוב משפחה של י"ל פרץ), סירב להחניף למצלמה כפי שעשה סרטר במומחיות רבה, וכתביו נדחו על ידי הפוליטיקה של התקופה, שהעלתה על נס הוגים כגון מישל פוקו. בצל מרד הסטודנטים והלהג המתלהט על מהפכה, העדיף פרק לשחק במילים כילד התועה בגן שעשועים: לתעד הרגלי תזונה ברשימות מפותלות, לנסח תשבצי נונסנס, ולכתוב רומנים מתוך התענגות צרופה על השפה עצמה, כמערכת סימנים שרירותית, סתומה, ולעתים גם מצחיקה עד דמעות.

בהקשר הזה הביוגרפיה שהוקדשה לפרק על ידי חוקר הספרות דיוויד בלוס – תחקיר עומק המתפרש על גבי 967 עמודים – מתריסה כמעט כמו בחירותיו הספרותיות של פרק עצמו. ביוגרפיות עבות כרס שמורות, הרי, לדמויות שהלכו יד ביד עם ההיסטוריה, לגנרלים שהנסיבות הכתירו כמנצחים ולסופרים שנענו במסירות לצו השעה הציבורי. על כריכת הביוגרפיה הזו, שתורגמה כעת לעברית, בולטת בחסרונה הדמות המנופחת וחמורת הסבר שלה ניתן היה לצפות מביוגרפיה של סופר צרפתי מוערך, ובמקומה מופיע בחור משונה, חזותו מלחיצה מעט: רעמת תלתלים, שער פנים מדובלל וחתול שחור על הכתף.

דיוויד בלוס. צילום: יח"צ

דיוויד בלוס. צילום: יח"צ

"פרק חי חיי כפולים", קובע בלוס בשיחה לרגל השקת התרגום העברי של הביוגרפיה. "במובנים רבים פרק היה צנוע, ביישן, בעל חוש הומור ילדותי ונטייה לשחק קלפים בבתי קפה עד השעות הקטנות של הלילה. גם עם נשים הלך לו די רע. בהקשר הזה פרק היה חושב שהביוגרפיה מגוחכת, רק כרעיון. מצד שני ככותב הייתה בו נחישות שקשה להתעלם ממנה. הייתה לו מודעות לכך שהכתיבה שלו חשובה. הרשימות שלו מכילות קשרים והסתעפויות חצי ציניות וחצי כנות, המנסות לדמות נונסנס ובפועל מחכות שמישהו ינבור בהן ויפרשן. עדיף לחשוב שפרק היה מודע לכך שסופרים הם מלכתחילה דמויות ציבוריות שמחצינות עצמן דרך הכתיבה, ופרק הגדיר עצמו כסופר מגיל צעיר".

גם היום, לפחות בכל מה שקשור לפוליטיקה של הספרות, פרק עדיין ממוקם בשוליים. יש לזה הסבר?

"דמויות ציבוריות כמו סרטר ידעו להגיד לך למי להצביע בבחירות ולסמן עבורך מקבץ של ערכים שבהם יש לדבוק. פרק הרבה יותר מורכב מזה, ולכן כל טרנד מתנער מהכתיבה שלו בתורו. בחוגים לספרות צרפתית לפני כ־20 שנה הטרנד היה מרגריט דירס, זו הוחלפה בנטלי סרוט, והטרנדים כדרכם ממשיכים להתחלף. פרק מוזכר פעמים רבות, למרבה ההפתעה, בחוגים כמו ספרות כללית וסוציולוגיה, כמו גם בקורסים על תיעוד וכתיבה של זיכרונות. יש לו מעריצים בחוגים למתמטיקה, תוכנה ומדעי המחשב (פרק היה חבר בתנועה שהקדישה עצמה להצטלבויות שבין ספרות למתמטיקה, מה שבולט במשחקי המילים ששילב בספרות שלו – ג"פ). בכלל, פרק חדר להרבה תחומים – רק תמיד מדלת צדדית, מבלי להפוך לטרנד בעצמו. במקביל, צריך לזכור שפרק נפטר בגיל 46, והיה יכול ליצור עוד הרבה".

יש לו ממשיכים בספרות הצרפתית? יש מי שמסתכן וקורץ בהקשר הזה למישל וולבק.

"זה שערורייתי לחשוב על וולבק כממשיך דרך של פרק. בכלל, זה פרדוקסלי לחשוב על ממשיכים לפרק, היות שממשיכיו הכנים של פרק יידרשו לפתח משהו לגמרי מחדש. פרק, הרי, שונה מסופרים כמו בלזק ששרטטו דרך מסוימת לכתוב שניתן לחקות וללכת בעקבותיה. כל ספר של פרק שונה בתכלית מקודמו וחומק מגבולות של סוגה וטרנד".

ז'ורז' פרק

ז'ורז' פרק

עד שנחשף לפרק עסק בלוס בספרות צרפתית ישנה, המוגדרת בפיו כיום כשעמום מחריד. "כתבתי דברים משעממים על סופרים משעממים. כשקולגה זרקה לי ספר שלו, הרגשתי שיש פה משהו שונה בתכלית. ספרות שמצליחה להיות גם מרגשת וגם מצחיקה, ובמובן הזה קרצה לבריטי שבי. ספרות שנכתבה בצרפתית רק במקרה, ולמעשה קשורה לפרויקט גלובלי גדול הרבה יותר".

בשנת 1987, משהספיק לתרגם כבר כמה מיצירותיו של פרק, פורסמה הביוגרפיה המונומנטלית שכתב עליו בלוס. כותרת הביוגרפיה – "חיים במילים" – לוכדת משהו מהותי בייחודו של פרק כסופר. פרק ידוע כטקטיקן של מילים, עד לרמת הפרעה טורדנית כפייתית. ספרו "ההיעלמות", למשל, היה רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו בלי להשתמש בתנועה e (הנפוצה ביותר בצרפתית). "כל סופר, למעשה, מפיח חיים במילים", קבעה חוקרת הספרות שירה סתיו בערב ההשקה. "פרק היה מהיחידים שהפיחו חיים בסימנים עצמם, במרווחים בין המילים ובין השורות".

הביוגרפיה שכתבת נפתחת בסקירה מדוקדקת של שורשיו היהודיים של פרק. הייתה ליהדות השפעה על פרק ועל הכתיבה שלו?

"זה עניין רגיש עבורו. מרבית חייו פרק סירב לדבר על היהדות שלו ולהיחשב לסופר יהודי. החוגים המרקסיסטיים שעמם התרועע התנערו מזהויות שורשיות, ובכלל, הבית שבו פרק גדל – בית דודתו – היה חילוני לחלוטין. היהדות, יותר מערך פוזיטיבי, סימנה עבורו חוסר; מעין ערך שלילי, פער שצריך להשלים".

מעניין לציין שבמסורת היהודית חיבבו משחקי מילים.

"בלתי סביר להניח שפרק הושפע ישירות מהתלמוד. בצורה עקיפה יש מי שקושר משהו ממשחקי הלשון של פרק ליהדות שלו, וזה מקובל בהחלט. מעבר להכל, המשחקים של פרק עם הלשון הם שעשוע ילדותי. כולנו חיבבנו פעם רשימות ורצינו לסווג טעמי גלידה. פרק התמסר לשעשוע עד הפיכתו ליצירה. כשמשקיעים כל כך הרבה ברשימה משעממת, לפתע הרשימה הופכת למצחיקה, ובסופו של דבר לספרות".

כריכת הספר "חיים במילים"

כריכת הספר "חיים במילים"

"ז'ורז' פרק, חיים במילים", בבל, 967 עמ', 148 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ea568bea4078947