שלושה מרכזי אמנות חדשים נפתחו בתל אביב – אבל איפה האמנות?

בחודשים האחרונים הושקו ברוח היזמות הקהילתית בית ליבלינג, הבית האדום ואלמסן. אבל למרות הכוונות הטהורות וההצהרות הגדולות, האמנות עצמה נדחקת בהם לשוליים

הבית האדום (צילום: טל הרצוג)
הבית האדום (צילום: טל הרצוג)
1 במרץ 2017

תקופה לא טובה עוברת על סצנת האמנות בתל אביב. הגלריות הוותיקות נסגרות בזו אחר זו, חלקן מצמצמות פעילות ואחרות מתמקדות בתערוכות מכירה או ביבוא אמנים מחו"ל. תחלופת התערוכות במוזיאונים ובחללים הציבוריים אטית להחריד, הגלריות השיתופיות מדשדשות עם תערוכות לא מעמיקות, ואם לא די בכך – העיר מוצפת לאחרונה בתערוכות פופ אפ ואירועי פרפורמנס חווייתיים וקלילים. לתוך החלל המשברי הזה נולדו בחודשים האחרונים שלושה מרכזי תרבות: הבית האדום בשכונת שפירא, אלמסן ביפו ובית ליבלינג באידלסון שבמתחם ביאליק. המאפיין את שלושת המרכזים החדשים הוא לא רק ההגדרה הנזילה שלהם לאמנות והניסיון להרחיב את העשייה שלהם לפעילויות רב תחומיות יותר (לעתים בגלל אילוצים תקציביים), אלא גם ברוח היזמות הקהילתית ובתחושת השליחות החברתית.

בית ליבלינג, הממסדי מבין השלושה שנתמך על ידי העירייה וזכה למימון מממשלת גרמניה, נולד מתוך הצורך לחשוף ולהעמיק את הידע על מורשת העיר הלבנה. "שימור ואדריכלות הוא תחום צר ונישתי", מסבירה שירה בנימיני, מנהלת המרכז, שלפני כן שימשה כרכזת התכנון והשימור בעירייה.

"הרבה אנשים לא נחשפים לו כי זה משעמם אותם, לא מובן להם, לא נגיש או כבד להם. אנחנו מאמינים שדרך האמנות והתרבות אפשר להרחיב את המושג". לשם כך היא פנתה להילה כהן־שניידרמן בהצעה לפיתוח מודל אלטרנטיבי לפעילות הסברתית במבנה שתכנן דב כרמי בשנות ה־30. כהן־שניידרמן – עד לא מזמן אוצרת המשנה במוזיאון פתח תקווה ושידועה בתהליכי האוצרות ארוכי הטווח שלה – אספה קבוצה של יוצרים מתחומים שונים שעבדו כמה חודשים יחד כקולקטיב מחקרי. "המטרה הייתה לעזור לעירייה לחשוב באופן ביקורתי על תהליכי שימור. לא רק להיות כרטיס הביקור של העיר הלבנה אלא גם הביקורת עליה", היא מספרת.

"לא המקום לתערוכה הקלאסית". בית ליבלינג (צילום: דור נבו)
"לא המקום לתערוכה הקלאסית". בית ליבלינג (צילום: דור נבו)

בינתיים נערכו במרכז בעיקר פעילויות מחקריות ברוח רעיונות הבאוהאוס, סדנאות מלאכה והרצאות של אמנים. "אני לא חושבת שזה המקום לתערוכה הקלאסית", אומרת כהן־שניידרמן. "מעניין אותי יותר לייצר פלטפורמות לעשייה מאשר מחקר מעמיק על נושא ואיסוף עבודות סביבו". בחודש אוגוסט בית ליבלינג יעבור שיפוץ, הוא יהיה פתוח למבקרים ויאפשר להם להיחשף לתהליכי השימור בעיר.

הבית האדום ואלמסן, לעומת זאת, הן יוזמות פרטיות יותר ניסיוניות, שתיהן עדיין מגששות אחר זהותן, נאבקות בגזרת המשאבים הכספיים ונוסף לזה גם ממוקמות באזורים רגישים מבחינת תהליכי ג'נטריפיקציה. הבית האדום היא יוזמה של אורן פישר, ממקימי גלריית משונע ז"ל, והגר בן־יוסף, שמגדירים את המקום כמעין מתנ"ס עכשווי למבוגרים עם תערוכות, סדנאות, חוגים, הופעות ותכניות רזידנסי. המודל הכלכלי של המקום מתבסס על השכרת שטחי עבודה ליוצרים – סוג של WeWork אמנותי. הבית שוכן במבנה היסטורי בשפירא והוא אחד מ־30 בתי הבאר בעיר שהיה שייך לשיח' מוראד. עם השקת המרכז באוקטובר האחרון נשמעו קולות מודאגים שהביעו חשש ממחיקת ההיסטוריה הערבית של המקום ומדחיקתה של האוכלוסייה המקומית. "יש לנו קשר עם השכנים מסביב והם מבסוטים", מגיבה בן־יוסף לביקורת. "אני מאמינה שאלו תהליכים שקורים בטבעיות, צריך לעשות אותם בחוכמה ולא להתעלם מהם".

גם אלמסן, שנמצא ברחוב הפנינים ביפו, סמוך לבר אנה לולו, מגדיר את עצמו כעסק חברתי, מקום מפגש לתערוכות, הופעות, סדנאות, פעילויות קהילתיות ותכניות רזידנסי. יוזמי החלל – מלו ציון, עולה חדשה־ישנה מקובה ויניב לכמן – באו מתחומי הקולנוע ומתמודדים גם הם עם הסוגיות המורכבות של ההיטמעות באוכלוסייה המקומית. "השאלות עולות כל הזמן, אני אישית עדיין צריכה ללמוד הרבה יותר כדי שתהיה אינטגרציה", אומרת ציון ולכמן מוסיף: "אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה צנועה ולא לנופף בדגל, שלפעמים מסתיים בדגל מאוד צבוע".

"אנחנו לא מנסים להיכנס להגדרות". אלמסן (צילום: דור נבו)
"אנחנו לא מנסים להיכנס להגדרות". אלמסן (צילום: דור נבו)

לגבי התרחבותה של האמנות לעשייה יותר רב תחומית – כולם בדעה שמדובר במודל מנצח. "יכול להיות שהאיכות האמנותית לא נשמרת, אבל לדעתי הערבוב הזה הוא הדרך לחשוף אוכלוסייה רחבה יותר לאמנות", אומר לכמן. "אנחנו לא מנסים להיכנס להגדרות", מציינת בן־יוסף. "ישבנו וניסינו לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות, והרגשנו שהמקום הזה הוא לב שמפמפם החוצה ומושך אליו". כהן־שניידרמן מוסיפה שהסגירות של האמנות לא מוכיחה את עצמה. "יש ניתוק בין האמנות לקהל הרחב שמירי רגב חוגגת עליו. הגלריות מצטמצמות, הדעיכה מורגשת וחבל שזה קורה, אבל זה גם רגע לבחון דברים מחדש, נראה לי שזה דבר בריא".

בית ליבלינג, אידלסון 29 תל אביב
הבית האדום, ישראל מסלנט 35 תל אביב
אלמסן, הפנינים 1 יפו