הקרם ברולה הקאריבי, לעומת זאת, היה סיום ממש מוצלח לארוחה. כלומר קרם ברולה, כן? לא תגידו איזה פסגה קולינרית. וגם זה לא שקיבלנו אותו על חוף ים חולי עם קוקטייל קריר בצד, כך שהוא לא באמת היה קאריבי מבחינתי. ועדיין היה משהו בשילוב בינו לבין הפירות הטרופיים לקוקוס הקלוי, שפשוט עבד והפך אותו לביס סיום נהדר.

למנה ראשונה לקחנו טרטר דג ים עטוף באבוקדו, שקדים, בזיליקום ואיולי נענע – 74 ש"ח. על סמך התצפית אל המטבח ממנו יוצאות המנות הקרות זו ללא ספק המנה הכי פופולרית במסעדה ובצדק. על גבי מצע דק של פרוסות אבוקדו המונחות על ניילון נצמד שמים ערימה של דג אינטיאס נא בשילוב עם אגוזים וסוגרים לכדור. מנה יפה וטעימה ביותר. הדג טרי ומתובל באופן מושלם.

אכלנו הרבה מנות נהדרות, אבל אין כמו מנת קרפצ'יו שרימפס קריסטל כדי לסכם את כל הסיפור של שילה. כדי להכין קרפצ'יו משרימפס הם צריכים להיות במצב של טריות מושלמת ובאיכות גבוהה והחיתוך שלהם לפרוסות דקות ושקופות כמעט מצריך מיומנות רבה. ועכשיו נשאלת השאלה מה לעשות עם חומר הגלם הנאה הזה, כך שתיווצר מנה מעניינת שלא תחנוק אותו? אז כמובן לימון, הרבה לימון, ואשכולות טעימים של זרעי עגבניות (כן, כן, אלה שבמסעדות אלגנטיות נהוג לזרוק לפח) וענבים שמעניקים טיפת מתיקות וכמה פרוסות דקיקות של פלפל אדום חריף, כדי שמפעם לפעם תתלווה אל הביס העדין מכה קלה של חריפות. פשוט, חכם, מדויק, מושלם.