השולחנות של מסעדת השף הקטנה במונטיפיורי כבר צברו אבק, והשפית-בעלים עייפה מלנסות להחזיק את העסק, עם טענות כנגד עובדים, העירייה והתעשייה. ובכל זאת נשארה בה תקווה שמישהו יוכל לקנות את המקום שפעלה בו ב-14 השנים האחרונות, ולהשאיר אותה לתפקיד השף לבדו
הימים האחרונים מסתמנים כאחת התקופות החשוכות במסעדנות התל אביבית. עוד לא חלפה יממה מאז דיווחנו עלסגירת מסעדת אריא לאחר 13 שנות פעילות, והנה עוד מוסד מצטרף לרשימה – אואזיס, המסעדה הוותיקה במונטיפיורי. בסטורי שפרסמה הבעלים שפית רימה אולברה נכתב "תודה ואהבה כנה על 14 שנים של תמיכה ואהבה. אואזיס למכירה. צרו קשר". איזה דיכאון.
>>נכנס יין יצא טעים: 24 ברי היין הכי מומלצים בתל אביב
כשחלפנו אמש על פני אואזיס והצצנו פנימה, הכתובת הייתה על הקיר – לא פיזית, אבל בהחלט באווירה. על המפתן נח מכתב שלא נאסף, ולמרות שבפנים התאורה דלקה, השולחנות נראו מאובקים באופן חשוד. ניסיון להיכנס לאתר המסעדה מוביל לדף שגיאה, וכך גם מערכת הזמנת המקומות אונטופו. בגוגל ובאינסטגרם מצוין כי המסעדה סגורה זמנית, אך הדף האישי של אולברה משקף את האמת העגומה.
אואזיס נפתחה בשנת 2012 בחלל קטן ברחוב טשרניחובסקי בואכה אלנבי. לאחר כשלוש שנים, היא העתיקה את מקומה לחלל שבו היא פעלה עד עתה, ברחוב מונטיפיורי, כאשר לאורך כל השנים אולברה הייתה ונשארה הדמות הדומיננטית כשף ובעלים – על כל המשתמע מכך. בשיחה עמה היא מספרת שהסגירה אינה מחויבת המציאות: חוזה השכירות תקף לעוד שבע שנים, אך ההחלטה התקבלה בעיקר בשל חוסר אמון בעובדים וקשיים מול העירייה.
"אני יכולה להמשיך בכיף, אבל אני כבר לא רוצה יותר. אני הבעלים היחידה ואין לי שותפים, ומאז הקורונה המאבק להחזיק את העסק היה אדיר, בייחוד בכל הקשור לכוח אדם. הגעתי לנקודה שנמאס לי שהמנהלים שלי גונבים ממני ונאלצתי להפסיק לסמוך על כל מי שעובד אצלי, וזאת ממש לא הדרך שבה אני אוהבת לעשות דברים", היא מספרת. "אני לא רוצה להתעסק עם עיריית תל אביב, שהייתה לא פחות מנוראית ואיומה עבור כל מי שעוסק בתעשייה הזו, וזה לא הולך להשתנות".
הצורך להיות בעלים ושפית שנמצאת במקום בכל ערב הפך לנטל כבד מדי, אך אולברה מודה שהתשוקה לבישול עדיין בוערת בה. לכן היא מציעה דיל אטרקטיבי: הנחת חצי מחיר למי שירכוש את העסק וישאיר אותה בתפקיד שפית ראשית. "אני הכי טובה בארץ ואין לי שום בעיה לומר זאת. יש לי מוניטין של יהירה והרווחתי אותו ביושר, אבל יהירות אמיתית מבוססת על עובדות. אני יכולה להחזיק את המקום ולעשות אירועים פרטיים, אבל זה יהיה בזבוז של החלל היפהפה. אני מקווה להמשיך להוביל את המטבח, כי להיות גם בעלים וגם שפית – עם זה אני פשוט לא יכולה להתמודד יותר", היא מודה בכנות.
"עבדתי כל חיי כדי להגיע לטופ בתחום שלי ואני יכולה להצליח בכל מקום בעולם, אבל אני ישראלית. אני אוהבת את המדינה, אני רוצה להגן עליה ואני רוצה להמשיך. אחרי 26 שנים בארץ אני רוצה לוודא שישראל תשרוד. יכולתי כבר לפני זמן רב לארוז ולעזוב אבל בחרתי לא לעשות זאת", מגלה אולברה, ומוסיפה שהיא מקווה שלאואזיס יהיה תהיה המשכיות, גם אם לא באותם שם ופורמט. "החלום שלי שמישהו ייקח את המקום, יקרא לו איך שהוא רוצה ויעשה מה שהוא רוצה עם העיצוב, למרות שלדעתי הוא מושלם כי אני בניתי אותו. אני לא רוצה לעזוב אבל נראה מה צופן העתיד".