במסעדנות ישראלית, שבה כל שנה היא כמו שנת כלב, מקום ששורד 14 שנים נחשב כבר למוסד. האוזריה לא רק שורדת, אלא חיה ובועטת וממשיכה להוביל את תרבות הבילוי בשוק לוינסקי. כעת, בכוונון עדין, משנה הספינה את מסלולה כאשר שפית אביבית פריאל, המנוע שמאחורי הסירים והחזון, מעבירה את שרביט הניהול לשף בפועל ארז אומיד.
>> בקטע מזדמן: 43 מסעדות הקז'ואל הכי מומלצות בתל אביב

לשינוי הפרסונלי נלווית תפנית קולינרית מבוקרת, שבה קלאסיקות שליוו את המקום לאורך השנים משתלבות בשפה האישית של השף החדש. "הכל קרה לנו ביחד", אומר אומיד בחיוך. "המנות שלנו דוברות אותה שפה ועברנו יחד כל מה שמסעדה יכולה לעבור ב-10 שנים האחרונות, כולל מלחמות, קורונה וסרוויסים שבהם החשמל נופל ואין גז. אביבית היא כמו אמא שנייה שלי לא רק במקצוע אלא גם בחיים הפרטיים. היא יודעת עליי הכל ואנחנו מאוד מאוד קרובים".

אומיד אינו הסיפור הקלאסי של פרח טבחים שגדל והפך לשף. בעברו הוא היה מאמן ובעל מועדון טניס, שלפני 13 שנים התאהב במטבח ועשה הסבה מקצועית. "ממש אהבתי אוכל והיה לי חלום לעבוד במסעדה. כולם אמרו לי 'כשתיכנס למטבח תראה שזה לא זה' אבל נכנסתי ועוד יותר נדלקתי". הוא פתח מסעדה קטנה ברעננה, וביקר באוזריה שוב ושוב כאורח, וכאשר סגר את העסק לאחר שנתיים, הוא החליט לעבוד במסעדה שהוא הכי אוהב. "אמרתי לעצמי שאבוא קצת, ונשארתי", הוא צוחק.

בשנים האחרונות תפס אומיד את עמדת השף בפועל, ופינה לפריאל זמן להגשים את החלום היווני שלה: חלקת אדמה בפלופונז עם עצי זית ופרי, ארבעה חדרי אירוח ואזור הסעדה לארוחות בוקר ולארוחות פרטיות. "הגיע הזמן של ארז לזרוח. הוא מדבר את השפה הקולינרית שלי ושל האוזריה והוא כבר מרענן ומחדש עם מנות מעולות משלו. אני מרגישה שאני משאירה את האוזריה בידיים הכי טובות שיש", היא אומרת ומדגישה שאינה עוזבת לגמרי, ושהיא מתכננת לחלק את זמנה בין ישראל ליוון.

מעצם ההיכרות המעמיקה, חילופי התפקידים במטבח נעשים כבר תקופה באופן הדרגתי. אומיד מספר שהוא מעז להוריד מהתפריט מנות שנמצאות מיום הפתיחה ולהכניס מנות חדשות פרי יצירתו. לדוגמה: חציל במיסו "טייק אוף על באבאגנוש", סלקים צלויים עם גבינת כבשים רכה ודבש חריף – מחווה ל"רביולי" סלק של פריאל, וקרפצ'ו ברוטב חמאה חומה, בלסמי, זעתר וצנוברים. "בינתיים התגובות ממש טובות, אפילו שציפיתי גם לתגובות הפוכות", הוא אומר ומודיע חד משמעית שבכרובית של אביבית לא נוגעים כי "זאת מנה שתישאר לנצח".

חילופי המשמרות במטבח מזריקים לאוזריה אנרגיה חדשה מבלי להבהיל את הלקוחות הקבועים. התפריט מתרחב למחוזות של התססות ופיוז'ן מזרח־מערב אבל הלב נשאר בים התיכון. אחרי 14 שנים לובשת המסעדה האהובה גרסה עדכנית ורעננה יותר של עצמה, וזאת סיבה מצוינת להזמין מקום ולגלות אותה מחדש.
אוזריה, מטלון 44, תל אביב, א'-ו', 12:00-23:00

• אוכלים שותים
• אביבית פריאל
• אוזריה
• שוק לוינסקי