עדכון אחרון: 11.4.26 // עדכון קודם: 30.1.26
לאורך שלוש השנים האחרונות, עם תנופה משמעותית במהלך המלחמה, העיר הופצצה בשורה של מקומות קטנים ונעימים שמזניחים ברז בירה, ומתמקדים בתורת בקבוקי היין. ובזמן שאפשר בהחלט לגבב תיאוריות על הפופולריות שלהם – החל מכמויות היין שזרמו כאן בסגרים והפכו את חנויות היין לאימפריות קטנות ועד לנסיגה בפופולריות של בילוי במסעדה בגלל יוקר המחייה – בסופו של דבר מה שבאמת מעניין אותנו זה איפה נעים לשבת, טעים ללגום, ואם יש משהו מוצלח לנשנש בצד. זה כבר לא רק טרנד לוהט, זה בילוי מזן חדש והוא כאן כדי להישאר, אבל מרוב יינות לא רואים את הברים, ואנחנו פה לעשות קצת סדר לגבי המקומות שכדאי לקדיש להם ערב לא מחייב אבל בהחלט משכר.תל אביב של 2026 היא ארץ ברי היין. ואלה הבחירות של "טיים אאוט":

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> ביס ושלוק, חתיכת שיחוק: 21 ברי האוכל הכי מומלצים בתל אביב

בוב

בניגוד לאחיו הגדול "בר 51", בבר היין של שף מושיקו גמליאלי עובדים קשה כדי שהכל ירגיש קליל. במקום אוכל מעונב ומפונפן תמצאו כאן בייגל טוסט בולגרית, ובר יין שלוקח השראה דווקא מהברים היומיומיים של אירופה – מקומות עבור כריך או סלט לתחילת היום ואפרול שפריץ עם צ'יפס משקית באפריטיבו. יותר מ-80 לייבלים במחיר של פחות מ-200 ש"ח לבקבוק, תפריט קטן אך מדויק עם צלחות קלילות במחיר הגיוני, ואווירה של יום פשוט בלי מאמץ. ככה לא מזיעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 30 אחוז הנחה.
>> בוב, בן יהודה 17 תל אביב

>> ברי הקוקטיילים הכי טובים בתל אביב
>> הטינדר המקורי: הברים הכי טובים עבור פיק-אפ בתל אביב

בוסר

הסנונית הראשונה של טרנד ברי היין שאנחנו אוהבים ללעוג לו, אבל בתכלס כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיו. הבוסר התחיל חנות יין שקטה ביום ובר יין תוסס בשעות הלילה, ובחודשים האחרונים גם נפתח כבית קפה. בבוסר תמצאו קולקציית יינות איכות מתחלפת ומתחדשת על בסיס עונתי ואופנתי, בהם יינות של יבואנים קטנים שלא תמצאו בשום מקום אחר במחירים הוגנים. בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
הפי האואראין, וגם לא הזמנת מקומות, אבל בזכות היין והקפה אפשר לסלוח להם.
>> בוסר, החשמל 5, תל אביב

בריקס

בריקס התחיל כבר יין חמוד שמאפשר לשתות כוס יין במחיר הגון, במרכז העיר, ועוד עם השקט של כיכר גבעון נטולת הצפירות. מאז עבר הבריקס תפנית שלא ציפינו לה, כששף יונתן רושפלד הגיע לבשל מדי פעם ושדרג את המטבח לרמת מסעדת פיין דיינינג. עם האוכל בא התיאבון והמקום החל לארח פרסונות מעולם הקולינריה. אם אתם בענייני יין – ואיך לא, שהרי בכך אנו עוסקים – תשמחו לדעת שחודש פברואר מוקדש לאירוח סומליירים ממסעדות מובילות.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 20 אחוז הנחה.
>> בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב

ג'יאקונדה

מוסד יין תל אביבי ותיק שאיתנו כבר מ-2006, שהוא גם ספריית יינות שנאצרה בקפידה לאורך השנים, מהארץ והעולם. הג'יאקונדה הוא מקום למביני עניין, או לכאלה שרוצים להתחיל להבין, כי הרכישה מלווה בהדרכה מקצועית שתמיד תלמדו בה משהו חדש. הכי שווה להגיע לדרינק של שישי בצהריים עם חברותיכן הטובות ועל הדרך להצטייד בבקבוק מרשים לארוחת ערב.
>> ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב

הגפן – חצר יין מקומי

הגפן כולו גאווה ישראלית, שכן כל היינות שנמצאים בו הם תוצרת הארץ. פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב אצרו את התפריט, שבו יותר ממאה לייבלים מקומיים בלבד. מה שנקרא אין לנו ארץ אחרת. האווירה במקום דווקא לא ציונית במיוחד, אבל נעימה, מקומית וכיפית.
הפי האוארשני-חמישי 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> הגפן, נעם 3, יפו

הלנה

בר היין של גיא גמזו הפך די מהר ללהיט מקומי היסטרי, למרות שהוקם בסך הכל כחודשיים לפני המלחמה. אם תספיקו להגיע מוקדם תוכלו לפתוח את הערב עם אויסטרים במחיר של יורו (4 ש"ח), ולהמשיך עם דרינק מ-80 הלייבלים שבמקום ומהרוח הספרדית של אווירת הפינ'ס: שרקוטרי וגבינות, גספצ'ו ופטאטאס ברוואס, טרטר דג באחו בלנקו ועוד מנות בגודל ביס-שניים. למה, פה פחות טוב מברצלונה?
אויסטר האוארראשון-חמישי 18:00-19:00 אויסטר ביורו, כלומר 4 ש"ח. טירוף.
>> הלנה, תרס"ט 6 תל אביב

וגה

אזור צפון העיר מתפתח בצעדי ענק וגם לו מגיע בר יין מתוחכם. וגה מסמן וי במשבצת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון: הבעלים אייל אלגבי – בעלה של אנה ארונוב, כי פיקנטריה זה החיים – יבחר עבורכם את היין המתאים מתוך המבחר, ובתפריט של שף אידית פדידה יש פנינים קטנות וטעימות לנשנש ליד. אם אתם גרים בעבר הירקון, הנה חסכנו לכם נסיעה מפרכת למרכז העיר וכסף על חניון.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 20 אחוז הנחה על בקבוקי יין ופיצות.
>> וגה, אבא קובנר 4, תל אביב

יין בכרם

חנות ובר יין באווירה קז'ואלית ומזמינה שבה חווית בחירת היין נגישה למדי, הן במחיר והן בייעוץ הלבבי והמקצועי. את היין תיקחו החוצה, לאחד השולחנות שממוקמים על הרחוב העמוס בעיר, ותהנו מערב מינגלינג שיכור ושמח. תפריט האוכל פשוט אך מכיל בדיוק את מה שצריך לצד היין.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> יין בכרם, נחלת בנימין 29, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף הוא סלון יין, שזה אומר שהוא לא עוד בר יין, אלא סלון כמו של בית (כמעט) עם ריהוט חמים ונעים, עליו תוכלו לשבת בפנאן ולבחור מספריית היין הגדולה את הבקבוק שחלמתם עליו. גם לכם יש ספריית יין בבית? אה, לא? עד אז, מזל שיש את כריסטוף.
הפיהאוארראשון-שבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> כריסטוף, השוק 28, תל אביב

גאזטה

גאזטה הוא בר יין מהדור הישן – כלומר מלפני שכל אחד פתח כזה תחת כל עץ רענן. הוא מגלם בתוכו ניסיון רב שכולל יותר מעשור של הבנה מעמיקה ביינות, ואינספור דייטים ראשונים שנרשמו בו. ועדיין מוסיף הגזאטה להיות מוסד יין יציב ומוצלח, שמתעדכן כל העת. לדוגמה: חלל מעוצב להפליא שמוקדש כולו לוורמוטים, שאם אנחנו לא טועים הם גם סוג של יין – רק קצת מתוק ויותר טעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> גאזטה, מרמורק 12 תל אביב

קוט

באלגנטיות שיא התבסס קוט כאחת הפינות המדוברת והעמוסות והקים בתוכו את פריז הקטנה – עיצוב מוקפד ומלא בסטייל, מגוון אדיר של יינות בדגש צרפתי, תפריט אוכל מצומצם ומדויק ואווירה סקסית. מאוד. המקום פתוח רק בשעות הערב ויתאים לכל דייט באשר הוא.
>> קוט, אחד העם 33, תל אביב

תל א וין

המרפסת המוגבהת בפינת שדרות בן גוריון אוף דיזינגוף כאילו נוצרה במיוחד להשקיף בה על החיים בתל אביב: גולשים עם גלשנים בדרך לים, וולטרים ממהרים והורים מותשים שרודפים אחרי ילדים היפראקטיביים חולפים על פניכם כמו תיאטרון אנושי שאין בו רגע דל. בימים של שמש חורפית נעימה זהו המקום לשבת על כוס יין, לאכול משהו קטן ולהודות על מזלכם הטוב.
הפי האוארראשון-חמישי 19:30-18:00 ושישי-שבת 17:00-11:00 מבצעי 30 אחוז הנחה, 1+1 על קוקטיילים ועוד.
>> תל א וין, שדרות בן גוריון 39, תל אביב

תרצה

תרצה, בר היין של שף רז רהב, מאופיין באווירה נעימה וקז'ואלית עם תפריט מסקרן, ואפילו לא תיאלצו להמתין קרוב לשנתיים כדי לאכול מהאוכל הנפלא של רז רהב. תפריט היין כולל מעל 200 לייבלים שונים של יינות מרחבי העולם, כאשר כמעט רבע מהם מוצעים לכוסות. בונוס נוסף הוא שלא תצטרכו להשאיר טיפ, שכן הוא מגולם בחשבון הסופי וחוסך לבטים מיותרים.
>> תרצה, החלוצים 3 תל אביב

ג׳ודי

ג׳ודי הוא בר היין הראשון של שדרות יהודית, ומשהו רומז לנו שלא האחרון. עיצוב נעים ומזמין, תפריט יין מהוקצע ואווירת קלאס שנותנת תחושה שהיה שם מאז תמיד. הסומלייה קובי ארוסי מורגש בכל אלמנט במקום, עם לייבלים רבים מהארץ ומהעולם שמתחלפים תדיר, כאשר רוב היינות מוצעים גם בכוסות, ובמחירים סבבה למדי. חוץ מזה, לא תמצאו בו רק גבינות, אלא גם נקניקיה בלחמנייה שתכלס – באה לנו בול עם יין לבן צונן.
הפי האוארראשון מ-17:00 (30 אחוז הנחה על כל היינות), שני-חמישי 19:00-17:00.
>> ג'ודי, שדרות יהודית 20 תל אביב

קופ נטור

קופ נטור נפתח כחצי שנה ונותר סוד כמוס בקרב שוחרי יין רבים, אם כך מצטערים אם אנחנו הורסים לכם את הסוד. התפקיד שלנו הוא לספר לכם על דברים, בין היתר על קופ נטור, אותו פתחו חמישה חברים שעלו ארצה מסנט פטרבורג והרגישו שסצנת היינות הטבעיים, האורגניים והביו-דינאמיים די נעדרת מארצנו. אז הם פתחו פינה מתוקה של אלה, שמתחבאת קרוב לשוק בצלאל ברחוב המכבי, ומגישה מלבד יינות נהדרים ומקוריים גם אוכל מצוין ואפילו בראנץ' בסופי השבוע.
>> קופ נטור, המכבי 2 תל אביב

Wine shop

כשמה כן היא, מדובר בחנות, שהיא גם בר יין אינטימי מבית קבוצת טריגר. במקום לא פחות מ-300 סוגי יינות, כן, כן, מה ששמעתם. רובם מיובאים באופן בלעדי לטריגר וביניהם אף לייבל יין מקומי מבית הקבוצה, שכרגע מונה ארבעה בקבוקים ועתיד להתרחב בהמשך. העיצוב במקום מוקפד ואלגנטי, ובתפריט האוכל מנות בר יין קלאסי עם טוויסט שובבי ומקורי.
>> ויין שופ, מונטיפיורי 24 תל אביב

קולמי

בר היין קולמי נפתח בפאתי פארק המסילה לפני חודשים מעטים, ונראה שהבין בדיוק מה חשוב לכולנו – להשתכר, ולא לשלם על זה יותר מדי. מדובר בבר יין שיש בו גם מבחר יינות לקנות הביתה, מה שמביא לטווח מחירים מזמין ומבטיח במיוחד.חוץ מזה, המקום מתוק ואינטימי, ובהחלט היינו ממליצים עליו לדייט ראשון, או שני, או מלאנתלפים.
הפי האואר
>> קולמי, יהודה הלוי 22 תל אביב

סורסטו

סורסטו, "לגימה קטנה" באיטלקית, משקף אהבה אדירה ליין שמתבטאת בתפריט שמתחיל ביוון ומסתיים במרוקו. השפע בתפריט עלול לבלבל אך הצוות מכוון ומסייע בבחירה, ובהחלט מומלץ להקשיב ולצאת להרפתקאה קצת שיכורה ומאוד טעימה. תפאורת נרות נעוצים בבקבוקי יין, תקליטים ישנים וג'אז רך ברקע מזכירים ברים מפעם, כשהעולם היה שפוי יותר.
הפי האוארראשון-חמישי 16:30-19:30 ושבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> סורסטו, הארבעה 16, תל אביב

סנטי

בשנה שעברה זו היתה האיט-גירל, היום היא פשוט העניין. ואמנם קשה למסגר את סנטי תחת הגדרה אחת – אולי זו איזקאייה מערבית, אולי זה בר יין, אולי זה בכלל בר אוכל – אבל מה שבטוח זה שבסנטי של גיא אריש (משייה), אתם תשתו יין טוב ותאכלו אוכל ממש טוב. מבחינתנו זה נחשב. התפריט של סנטי מתאפיין במנות ייחודיות שמוגשות בטכניקות לא שגרתיות, וכן בתפריט יין שהורכב על ידי איש היין עידו קסלר, ומציע עשרות לייבלים של בקבוקי יין, שכמעט כולם מוצעים בכוסות.
הפי האוארשני-חמישי 18:00-17:00 15 אחוז הנחה.
>> סנטי, גורדון 17 תל אביב

פלור

בר וחנות יין המתמקד ביינות טבעיים ומוכיח לנו שלא צריך להיבהל מהמראה, מהריח הפאנקי ומהצבע העכור, ושכל אחד ימצא מה לשתות בין עשרות הלייבלים השונים במקום. חוץ מזה האווירה מהודקת ונינוחה בעת ובעונה אחת, הלוקיישן מתוק ורומנטי, והתפריט משתנה כל העת לפי התוצרת העונתית ומצב הרוח – מה שמייצר מנות מסקרנות ולא שגרתיות כמו פסטה בוסיאטה, ואפילו שניצל, אך הן מתחלפות כל העת מה שתורם להפתעה. חוץ מזה מפעם לפעם מתארחים במקום שפים לפופ אפ ואירועים קולינריים מסקרנים.
הפי האוארראשון-חמישי עד 19:00 30 אחוז הנחה על כל התפריט.
>> פלור, וילסון 10 תל אביב

קרוט

אפשר לסמוך על כל דבר שאנשי פרא שמים עליו יד שייצא מצוין, ואת זה ידענו עוד לפני קושנר וויטקוף. בר היין והאוכל נראה חמוד אך למעשה זוהי מפלצת של מקצועיות, שנותנת את מלוא המשקל והכבוד לבקבוקים ולמה שלידם. הלוקיישן בגן יעקב הוא פלוס גדול, ומולו מינוס גדול לא פחות שאין אפשרות להזמין מקום מראש.
>> קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

שאטו שועל

יש לנו סימפתיה למקומות שעושים עבודה טובה בלי לעשות רעש וצלצולים. שאטו שועל מכריז על עצמו כבר יין שכונתי, וככזה הוא אינו מחוייב לדבר מלבד לאווירה נעימה (אפשר לבוא בכפכפים וטרנינג ואף אחד לא ימצמץ) ומקצוענות ביין, שנמזג מחביות עץ. מוי כיף באפס פוזה.
הפי האוארראשון-חמישי ושבת 18:00-19:30, שישי 12:30-14:00.
>> שאטו שועל, מלכי ישראל 19 (כיכר רבין), תל אביב

אל וסינו

אחיו הצפוני של שאטו שועל אוחז באותו די.אן.איי חסר פאסון ומשווה ומעלה עם נוף חד פעמי לירקון, משל ישבתם על נהר שפרה בברלין. על רקע בריזה מהים תוכלו להיעזר בצוות בבחירת יין מתאים מתוך מבחר נאה ולסגור פינה עם מנות קטנות-בינוניות. בדרך החוצה מומלץ להציץ במרתף היין, שגם לו יש סטייל ואווירה אירופאית.
הפי האוארראשון-חמישי 19:15-18:00 1+1 על יין, בירה ומנות נבחרות מהתפריט.
>> אל וסינו, אבן גבירול 192, תל אביב

• אוכלים שותים
• בר יין
• ברים בתל אביב
• יין
• אלכוהול
• יינות
• יינות ישראלים
• חנויות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• פלורנטין
• גן החשמל

>> שירי ברוק־שגיא (כדאי שתעקבו) היא משוררת ועורכת בעיתון "הארץ". נולדה ב-73' בקיבוץ איילת השחר ומתגוררת בתל אביב. ספר שיריה החדש, "נבואות לאחור" (השקה: חמישי 5.2, הנסיך הקטן), נע בין תקווה להכרה מפוכחת ובין נבואות קדומות לקינה עכשווית. ברקע מבצבצות סצנות תל אביביות יומיומיות. אתם יכולים ורוציםלרכוש את הספר כאן(שיר אחד מתוכו מחכה לכם בקצה השני של הטור)

>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן
>> מקום מפגש מנחם וגן להיבלע בו עם ספר // העיר של נועה סוזנה מורג
>> מקדונלד'ס נוסטלגי ומקדונלד'ס עם כפיל של דרייק // העיר של גיאגיא

1. בית אריאלה

אני אוהבת לשלם מראש על קורסים כדי לסנדל את הלו״ז שלי כך שיחייב אותי ללמוד משהו כי שילמתי עליו ואז אין לי ברירה אלא להגיע. כך מצאתי את הקריאות המודרכות בהנחיית סופרים בבית אריאלה. המחירים לתושבי העיר מסובסדים, ויש אפילו קפה ותה פושטים (לצד הרגילים) במחיר מסובסד. עד כה הספקתי לקרוא בחברותא בכתבי פסואה, קאמי וסארטר, ורוב שיחות הספרייה זלגו למדרגות בסוף השיעור.יש משהו אופטימי, שלא לומר נאיבי, להתדיין בלהט על אקזיסטנציאליזם כרעיון מופשט, כשמעל ראשנו מרחף באופן תמידי איום קיומי קונקרטי, במיוחד במרחב שעד לא מזמן שימש ככיכר החטופים. ובכל זאת, לפעמים נעים לדמיין שאנחנו חיים ב"מקום תחת השמש", ממש כמו שם הספר שכתב פעם, ב־95' (כשעוד היינו תמימים) בחור צעיר בשם בנג'מין ניתאי, ולא ב"מקום תחת".
שאול המלך 27 תל אביב

2. הדשא ברוטשילד

אחרי יום עבודה אני אוהבת לצעוד ברגל, מרחוב העלייה דרך שדרות רוטשילד ועד הבימה, או לחוף בוגרשוב. אם צריך לבחור ספוט אחד שאליו מתנקז הכל, זה הקצה של השדרה שנושק לעיגולים של הבימה.בשעת השקיעה אני חולצת את נעלי היום, מתיישבת על הדשא (המלאכותי) ועושה לעצמי קיבוץ בלב העיר. אני נותנת לנערים ולנערות לשחק לפניי, וכשהם מתרגלים אקרו יוגה מקווה שאף לוליין לא ייפול, כדי שיהיה לי מה לצלם.גם אחרי 30 שנה בתל אביב אי אפשר להוציא את הכפר מהנערה. המתח בין הכפרי לאורבני חוזר אצלי שוב ושוב, ובספר יש שורה אחת שמדברת אותו במדויק:
אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל עִיר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁיּוֹרְדִים בָּהּ כְּפָר
אני משתדלת לשמור על איזון דק בין הזהויות.

3. שוק לוינסקי

פעם בשבוע אני עוברת בשוק החמוד הזה כדי להצטייד באבות המזון שמרכיבים את התפריט שלי – פירות יבשים. בדרך, אני טוחנת כמות שמסכנת את ענף התמרים והקשיו. את תאוות השופינג אני מספקת בקפיצה ל"תבלינסקי" ולרוב יוצאת משם עם צרור מרווה לטיהור, פרחי לוטוס כחול וחליטת ורדים – שילוב שנראה כמו רשימת קניות של מכשפה. עם השקיות, אני עוצרת לנוח קצת בקפה קאימק על כוס צ'אי מקושטת בעלי כותרת.
>> תבלינסקי / לוינסקי 57 תל אביב // קפה קאימק / לוינסקי 49 תל אביב

4. המציאון

אם הייתי בגד כנראה שהייתי שמלה שחורה קטנה. יש לי אוסף גותי שמתחרה בהיקפו בקולקציית הנעליים של אימלדה מרקוס. תקציב להרחבת האוסף קצת פחות. את רוב הבגדים שלי אני קונה ביד שנייה – גם חסכוני לכיס ולסביבה, וגם מזמן לארון הבגדים של מורטישיה אדאמס וריאציות חדשות על שחור. היתרון במציאון הוא החלוקה המסודרת לקטגוריות של צבעים, שמאפשרת לי לפסוח על כל הצבעים בדרך למדור האופל. ועוד נקודת זכות, בעיר של חמוצים, המוכרות.ים שם הכי נחמדים בעיר וגם הפלייליסט שמכבד את האוזן שעייפה ממקומות צעקניים. קיצר, אם מחפשות פרזנטורית, אתן יודעות למי לפנות.
דיזנגוף 50 תל אביב (דיזנגוף סנטר)

המציאון (צילום באדיבות דיזנגוף סנטר)

5. הסטריטס, יהי זכרו ברוך

נפלה עטרת ראשנו. כך חולפת תהילת עולם. זה לא כל כך נעים לראות סטריטס סגור. כל הקלישאות דומות זו לזו, אבל אנחנו אומללים על פי דרכנו – ולא קלה היא לא קלה דרכנו. כי בכל פעם שבתי ואני חולפות בדרך הקבועה מול הוויטרינות הריקות (שבטח תכף יתמלאו במשהו חדיש ומחודש), עולה בזיכרוני תמונה נוסטלגית מן העבר, שמככבת בה ילדה קטנה עם שניצל ענק. לנצח אחי, נזכור אותך תמיד.
קינג ג'ורג' 70 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

הבולען הבא של תל אביב.בגדול זה יכול להיות בכל מקום בעיר. הכל מזל. בעיר שחרתה על דגלה את חדוות החפירות ואת אימת רוכבי הוולט, כל מה שנותר הוא לייסד ריאליטי מוניציפלי נושא פרסים לסיכון הבא. ראו הוגרלתם. אפשר לפתח גם פורמט ארצי, כי המצב הכללי גם ככה נראה כאן under construction.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?

הסרט "כן" של נדב לפיד. מניחה שאמרו את זה קודם אבל זה לא משנה. אין נביא בעירו. לפחות פריז איז ברנינג. ישבתי בקולנוע הכי פצפון של לב עם עוד שניים וחצי אנשים ומה אני אגיד – ברגע הראשון התפוצצו לי העיניים מרוב דימויים. אחר כך התפוצץ לי הלב מכל הטו מאץ' הזה. אחר כך צחקתי, גם ההם לידי צחקו במקומות הלא נכונים. אחר כך בכיתי. זה היה מסעיר, פומפוזי, מניפסטי, קיטשי לפרקים, סרט אנטי־תיירותי – אבל לתיירים בלבד.

אבל החלק שמצדיק את קיומו כהמלצה כאן הוא לראות, ואשכרה להרגיש, את תל אביב חיה ונושמת בתוך מציאות רוויה מוות, מ־7 באוקטובר ועד הסיוטים מעזה. מצטרפת לדף המסרים הממש לא רשמי של הסרט: לא למלחמה, לא למיליטריזם, לא לקפיטליזם, לא לשחיתות. כן לאבות החתיכים על אופניים בשדרה. כן לחוף הים האהוב. כן לדירות הרעועות שמרגישים בהן צעירים לנצח. כן לקרחנה, אבל לא כמו זו הנובורישית שבסרט, אלא קרחנה של שמחת חיים. כן לסרט שמדבר, למרות כל האנטי, עברית ואהבה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
בניגוד להמלצה הקודמת, הגלויות של שושקה (זאב אנגלמאייר). הרבה יותר קל לבטא מחאה ברוח של אנטי. קשה יותר לזעוק על דרך החיוב. הציורים הצבעוניים של שושקה, מראשית המלחמה ועד סיום הפרויקט, הצליחו ליצור אהדה ואמפתיה – גם מחוץ להפגנות שם נישאו כשלטי ענק – הודות לבחירה באופטימיות, בסולידריות ובאהבה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
במקום מתוקן, המדינה הייתה צריכה למסד את התמיכה במשפחות החטופים ששבו, ולא היה נדרש שנור מהאזרח הקטן. אבל כיוון שאין אנו חיים במקום מתוקן אלא ברפובליקת בננה (כן ביחיד, מה יש?) – והמשפחות האלה צריכות מעטפת רחבה גם בהמשך החיים – מצווה לעזור. אני תרמתי ואמשיך לתרום ככל שידי משגת כמובן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל מי שלא ירש דירה מסבתא ונושא, כמוני, בעול השכירות העושק חודש בחודשו. מרימה לכםן, יודעת כמה זה כבד לבד. אבל לא רק למי שאין להן חדר משלהן, אלא גם לכל אלו שאין להן דרכון משלהן. גם אני נסיכה שנלחמת בדרכונים זרים, ואין לי אחד כזה.

מה יהיה?
אלוקימי יודע, וכפי שזה נראה, הוא גם הכי מקורב כרגע למקום שמתקבלות בו החלטות. אמנם התנבאתי לא רע בספר (שהתחלתי לכתוב לפני יותר מעשור ורואה אור אחרי שרוב הסיוטים התממשו), אבל לא בא לי לבאס. תכל'ס, הכי קל ללכת על נבואות זעם בישראל, כי לרוב הן גם מתגשמות, ואז אנחנו יוצאים צודקים. הלוואי שנחליף אותן בנבואות טעם. יהיה כיפי, תרבותי וטעים, ובטח ייפתחו עוד מלא מקומות אוכל ובילויים בתל אביב. מה לא?

—

"יְמֵי פּוֹמְפֵּיי הָאַחֲרוֹנִים לִמְהִירֵי הַחְלָטָה וַחֲטָאִים קַלִּים" // שירי ברוק-שגיא

אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ עוֹמֵד בְּכִכַּר הַלֵּב
מַחְנִיק צְעָקָה פְּנִימִית וּמֵת
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁמַע
אֲבָל הָעִיר שׁוֹתֶקֶת בַּאֲדִישׁוּת
הִיא סְתָם הוֹמְלֶסִית עֲיֵפָה
שֶׁלֹּא רוֹאָה מַטְבֵּעַ שֶׁל אֲגוֹרָה בְּתוֹךְ הַקִּישׁ קִישׁ קָרְיָא שֶׁלָּהּ
רַק תָּבִיא לָהּ עוֹד קָפֶה בַּחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים – שֶׁתִּתְעוֹרֵר כְּבָר.

בַּלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים הִיא כָּל הַזְּמַן עֵרָה
עַד שֶׁהִיא מְסֻגֶּלֶת לִשְׁמֹעַ חֲתוּלִים מְיֻחָמִים
בֵּין הַחֹשֶׁךְ לְזַנְבוֹת הָאוֹרוּבַלֵּילוֹת הַלְּבָנִים הָאֵלֶּה
הַתִּקְרוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְחַשְּׁבוֹת מַסְלוּל מֵחָדָשׁ
כָּמָה זְמַן יִקַּח עַד שֶׁהַטִּיחַ יָבִין אֶת הַסְּדָקִים
הָעִיר נֶהֱפֶכֶת לְמִטָּה עֲמֻקָּה לָגוּר בָּהּ
לִתְקֹעַ בָּהּ יָתֵד בְּלִי לְשַׁלֵּם אַרְנוֹנַת תְּשׁוּקָה
רַק לִשְׁתּוֹת אֶת הָרֶגַע בְּדוּכְנֵי הַמִּיצִיּוֹת שֶׁמִּתַּחַת
וּבֵינְתַיִם בַּיָּמִים, הַחַיִּים בַּחוּץ מַמְשִׁיכִים לִקְרוֹת לַאֲחֵרִים
כְּשֶׁאַתָּה, אֲנִי וְהָעִיר – כְּבָר יוֹתֵר בַּרְזֶל מִנּוֹצוֹת

נוֹשְׁמִים תִּקְוָה בַּלֵּילוֹת
וּמֵתִים חַיִּים בַּיָּמִים
וְיֵשׁ לְהַכּוֹת עָלֵינוּ
יֵשׁ לְהַכּוֹת חָזָק
כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ חַמִּים.

• העיר שלי
• שירה
• בית אריאלה
• שדרות רוטשילד
• שוק לוינסקי
• קאימק
• יד שנייה
• הסטריטס