הכל למען המשפחה: "אוזרק" לא לוקחת שבויים

"אוזרק" (צילום: נטפליקס)
"אוזרק" (צילום: נטפליקס)

הגיע הזמן להתחיל עם ההשוואות ל"סופרנוס" ו"שובר שורות": הפרק התשיעי בעונה השלישית של "אוזרק" הוא אולי הטוב שבפרקי הסדרה ואחד הטובים שהוקרנו על מסך הטלוויזיה בכלל

אם יש משהו שאפשר להגיד על הימים המוזרים שבהם אנחנו חיים, הרי שהם הביאו לשיא את הרגישות שלנו לגבי כל הקונספט של המושג "משפחה". מצד אחד, אנחנו נאלצים לבלות 24/7 עם המשפחה הקרובה כבר כמעט חודש ימים, חיים אחד בתוך השני בלי יכולת לגנוב אפילו שעה משל עצמנו. מצד שני, נכפה עלינו ריחוק לא טבעי (בטח לישראלים) משאר המשפחה – אחים ואחיות, אחיינים ואחייניות, סבים וסבתות, ואולי הכי קשה – מההורים. תוסיפו לתוך המיקס הזה את החג המשפחתי האולטימטיבי וקיבלתם בחינה מחודשת של כל מה שקשור באותה "משפחה". עד כמה אנחנו זקוקים אחד לשני, כמו גם עד כמה אנחנו מסוגלים לסבול אחד את השני.

לתוך החלל הזה פולשת, כמעט בגסות, העונה השלישית של "אוזרק", סדרת הדרמה המצוינת של נטפליקס, שעלתה לאוויר החודש. "אוזרק", למי שלא מכיר עדיין, עוסקת במשפחת בירד משיקגו. אבי המשפחה, מרטי, היה מנהל כספים נורמטיבי ביום ומלבין כספים של קרטל סמים מקסיקני בלילה. האידיליה המשפחתית נשברת כאשר מתגלה לברון הסמים ששותפו של מרטי גנב כספים מהקרטל, מה שגורר מעבר של משפחת בירד מהחממה של שיקגו לאמריקה הכפרית, על כל המשתמע מכך, של אגם אוזרק במיזורי.

מרטי (ג'ייסון בייטמן), אשתו וונדי (לורה ליני), ושני הילדים המתבגרים שלהם, שרלוט וג'ונה, נאלצים להסתגל למציאות חדשה שבה עליהם להלחם כל יום מחדש על חייהם, תוך שהם מתמרנים בין המקומיים, חלקם רצחנים, לבין קרטל הסמים המאיים תדיר על חייהם אם לא יצליחו להלבין את כספו במהירות הרצויה, לבין ה-FBI שרודף אחריהם ורק מחכה לטעות הכי קטנה על מנת להפליל אותם. 

ד"ש מאמריקה הכפרית והרצחנית. "אוזרק" (צילום: נטפליקס)
ד"ש מאמריקה הכפרית והרצחנית. "אוזרק" (צילום: נטפליקס)

המשפחה היא המרכז של "אוזרק". מהבחינה הזאת, היא לא שונה מסדרות ענק אחרות. "שובר שורות" וכמובן "הסופרנוס" מיד קופצות לראש. בשתיהן הכל סובב סביב המשפחה והיא נמצאת שם, במידה רבה, על מנת להדגיש את מהותו האכזרית של הגיבור. ב"שובר שורות" (אולי האמא הרוחנית של "אוזרק"), וולטר ווייט השתמש בדאגתו למשפחה לאחר שימות מסרטן בתור תירוץ להתחיל לייצר סמים. אלא שעם הזמן, למרות שהחלים מהסרטן, הוא המשיך ואף העמיק בפעילותו הפלילית, למרות שלא היה לו צורך אמיתי בכך.

המשפחה, לפיכך, היתה רק התירוץ. היא נועדה להדגיש שיצר לב האדם במהותו הוא רע ובהנתן הנסיבות הנכונות, כולנו נהפוך לפושעים, גם כשאין בכך שום צורך אמיתי. המשפחה אולי היא זאת שגרמה לוולטר לעבור לצד הרע, אבל מרגע שזה קרה, הוא לא באמת היה צריך אותה יותר.

במקרה של טוני סופרנו, אפשר אפילו לומר שהמשפחה היא הטריגר. אביו היה מאפיונר, דודו היה ראש המאפיה ואמו דחפה אותו שוב ושוב לכיוון הפסיכוטי. טוני מנסה אמנם שוב ושוב לשמור על שלמות המשפחה אבל בסופו של דבר הוא לפני הכל מאפיונר אלים ורצחני וכך הוא גורם לכרמלה לנטוש אותו, לאיי.ג'יי לנסות להתאבד ולמדואו להתרחק ממנו עד כמה שרק ניתן. וזה לפני שדיברנו בכלל על היחסים עם ג'נט אחותו.

ב"אוזרק", לעומת זאת, סירבו ללכת לכיוון הזה. המשפחה לא היתה הסיבה שבגללה מרטי נהיה פושע אבל היא בהחלט זאת שבגללה הוא מקצין. הוא נלחם ב-FBI, הוא מתעמת עם סוחרי הירואין ואנשי מאפיה, הוא עושה את מה שהקרטל אומר לו ואפילו הורג אנשים המאיימים עליו, הכל בשביל המטרה הראשית – לדאוג לשלום המשפחה שלו. בשום שלב בסדרה, אפילו כשהילדים הופכים בעצמם לשותפים לפשע, בני משפחת בירד לא מאבדים את הפוקוס. המטרה אף פעם לא הופכת להיות צבירת כוח ואי אפשר לחשוד באף אחד מבני המשפחה – בניגוד למשל לאנשי הקרטל ואנשי ה-FBI החוקרים אותם – שרוע מניע אותם, כמו וולטר וייט או טוני סופרנו.

הצעה לכל המשפחה שאי אפשר לסרב לה. "אוזרק" (צילום: נטפליקס)
הצעה לכל המשפחה שאי אפשר לסרב לה. "אוזרק" (צילום: נטפליקס)

בעונה השלישית (זהירות, אם לא ראיתם, פה נכנס הקטע של הספוילרים), המגמה הזאת מביאה את הגיבורים לנקודת הקיצון בשני אירועים מרכזיים: הראשון, רות לנגמור (ג'וליה גארנר המופלאה שממשיכה לתת הופעת רדנקית עם מבטא דרומי קסום), העוזרת הנאמנה של משפחת בירד שאף סבלה את מות אביה לטובת המשפחה, מותקפת על ידי בנו של מאפיונר. אלא שמרטי מסרב להעמיד בסכנה את המשפחה שלו על מנת להביע עמדה כלפי אותו מאפיונר ורות מבינה שהיא תמיד תהיה שנייה למשפחת בירד. 

משמעותי מכך, לתוך הבלאגן של משפחת בירד נכנס גורם חדש – בן, אחיה של וונדי. בן אמנם אהוב על משפחתו ואחייניו אבל גם סובל מבעיות קשות של חוסר שליטה, מה שגורם לו להעמיד בסכנת חיים את כל המפעל של משפחת בירד. בשלב מסוים, הטעויות של בן מכריחות את וונדי לבחור בינו לבין משפחתה. אם היא לא תרשה לקרטל לחסל אותו, הסיכון יהפוך לגדול מדי לילדיה. הפרק התשיעי (כמיטב המסורת שהנחילו "משחקי הכס") המתרכז בבחירה הזאת הוא אולי הטוב שבפרקי הסדרה ואחד הטובים שהוקרנו על מסך הטלוויזיה בכלל. הדילמה הנוראית של וונדי בין חלק אחד של משפחתה לחלק הקרוב אליה יותר, זה שבו היא השקיעה את מיטב שנות חייה, קורעת אותה ואת הצופים מבפנים. 

אם וולטר ווייט בוגד במשפחתו לטובת מיזם הסמים שלו וטוני סופרנו פשוט רע מכדי להשתנות, "אוזרק" מייצרת את האנושיות שכל כך היתה חסרה להם. מעל לכל הרוע האנושי, "אוזרק" אומרת, קיים גורם אחד חזק יותר, וזה המשפחה. "The things I do for love" הוא המשפט המסיים את הפרק הראשון של "משחקי הכס", בו ג'יימי מוכן להרוג ילד קטן על מנת להגן על אהובתו שהיא גם אחותו. האמת, אומרת לנו "אוזרק", שנהיה מוכנים לעשות הכל בשביל המשפחה. אפילו להיות תקועים איתם במשך חודש באותו הבית או לא לראות אותם במשך שבועות.