שתי חברות פתחו ביסטרו בשינקין. לא תאמינו מה קרה אחר כך

"אורנה ואלה" היה הרבה יותר מביסטרו מיתולוגי בשינקין, ותיעוד מופלא של שבוע הסגירה שלו ב-2018 הפך עכשיו לסרט שהוקרן בבכורה בדוקאביב, יצא להקרנות בבתי הקולנוע וישודר גם ב-HOT8 בהמשך. קבלו את הטריילר של "אורנה ואלה", סרטו של תומר הימן, בהקרנת בכורה (אחרי כל הלביבות בטטה שאכלנו זה המינימום שמגיע לנו)
זה קרה ב-12 באפריל 2018. האורות במסעדה של אורנה אגמון ואלה שיין כבו בפעם האחרונה אחרי כמעט 26 שנה, ומוסד תל אביבי אייקוני נמחק מהמפה. זה לא סיפור נדיר. הרבה מקומות מיתולוגיים בעיר נסגרו כך לפתע, שוברים קצת את ליבם של הלקוחות הקבועים, ותל אביב ממשיכה הלאה. זה הדיל. אבל הסיפור של "אורנה ואלה" היה אחר: הקפה הנון-שלנטי שהפך לביסטרו מוערך והגדיר את עידן שינקין בשנות ה-90' היה הרבה יותר מסכום חלקיו, והסתלקותו הותירה חור קטן בלב של העיר שלא התמלא מעולם. זה היה רק עניין של זמן עד שתומר הימן יעשה מזה סרט.
>> ואת אמא שלך גם: איך עושים סרט על פרויד בלי לאבד את החלום?
>> מהומה בחוץ: 10 תחנות מוזיקליות בחייו הפרועים של סליי סטון
"אורנה ואלה", סרטו החדש של הימן, הוקרן בבכורה בפסטיבל דוקאביב האחרון ויוצא כעת להקרנות סולדאאוט ברחבי הארץ (מומלץ להזמין כרטיסים מראש). את הטריילר שלו, באדיבות HOT8 (שם ישודר בחודשים הקרובים), Create Production House, קולנוע לב, סרטי האחים הימן וישראל אביטבול, אנחנו מביאים כאן בהקרנת בכורה:
הסרט, על פי מי שבכר צפו בו במהלך הפסטיבל, מבוסס על תיעוד מופלא של תומר הימן מהימים האחרונים לפועלן של "אורנה ואלה", רגע לפני סגירתו. הימן, שעבד ב"אורנה ואלה" בתחילת דרכו של המוסד (וגם אחיו, המפיק ויוצר הדוקו ברק הימן), קלט בזמן אמת את גודל המאורע והתייצב לצלם את הדינמיקה האינטנסיבית שליוותה את השבוע האחרון שלהן, את הפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, ואת השיחות האינטימיות והחד-פעמיות שנוצרו בסיטואציה.

סרטו של הימן חושף גם את מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור, והגעגוע הזה קיים כנראה בקרבם של כל מי שחיו בסביבה בזמנים היפים ההם, הרבה יותר מלכל לביבת בטטה.

"זה סרט על חברות ופרידה ואיך סוגרים מפעל חיים של 26 שנה ונשארות חברות", אמר הימן ל"טיים אאוט". "האם זה אפשרי? לעשות סרט אישי אינטימי על גיבורות כל כך חזקות כמו אורנה אגמון ואלה שיין, הידועות כאורנה ואלה, ולשמור על האמון והחברות בתוך התהליך המסובך של יצירת הסרט – זה היה אתגר. המפגש עם הקהל בבתי הקולנוע מביא איתו גל עצום של אהבה והערכה בתוך התקופה המאוד קשה הזו, ואנחנו אומרים תודה על זה".

עם ההכרזה על סגירת המקום ב-2018, פנינו כאן ב"טיים אאוט" אל עובדי המקום לדורותיהם כדי שיספדו לו. אחד מהם היה תומר הימן עצמו, אז כבר יוצר דוקו מוביל ונערץ, שסיפר ש"פעם חיפפתי בלתת שירות ללקוח קבוע שהיה מגיע בכל בוקר כדי לשתות אספרסו עם מאפה על הבר. מלצרים הרי נוטים לתעדף את הלקוחות שבאים לאכול ולכן ישאירו טיפ גבוה יותר. אלה שמה לב למה שקרה ומיד שטפה אותי על כך שיש לתת את הלב לכל הלקוחות, הבוחרים לשבת אצלנו מכל המקומות האחרים בשינקין. את הגישה המסורה הזו לקחתי איתי הלאה גם לעשיית סרטים". שמנו לב.