איך זה שנתקעתי עם BFF פוגעני? אתם שואלים, פירה שור עונה
מה עושים עם מתנת חג מבאסת, עם מי יותר גרוע לעשות את הסדר ואיך זה שנתקעתי עם BFF פוגעני? אתם שואלים, פירה שור עונה
אחותי הקטנה (19) מתעקשת להביא לי מדי שנה מתנה לחג. מצד אחד זה נחמד, מצד שני, אני יודעת שהיא מרוששת לגמרי, חוסכת שקל לשקל, והיא תמיד קונה לי דברים ממש מכוערים שאני לא צריכה. למעשה, ייתכן שאיש לא צריך מאפרה בצורת פיל. מצד שלישי, זה מחייב גם אותי לקנות לה מתנות. מה לעשות?
מקבלת, רחוב אילת
מקבלת היי,
פתגם ישן אומר: כשהחיים נותנים לך מסע קניות, צאי למסע קניות ותגידי תודה ולהתראות, שלום ושולם. ואני אומרת: אם כבר לאמץ פתגם, זהו האחד. קחי אותו, הראשון חינם, אחר כך כבר מתחילים לשלם. ודאי תשמחי לשמוע שאני מסכימה איתך בכך שיש משהו מעליב במתנה שלא קולעת, גם אם זה לא באמת מה שאמרת. נקרא לה המתנה הפוגעת, לצורך העניין. המתנה הפוגעת מהווה תירוץ לאינספור התפרצויות זעם בקרב המשפחה, בייחוד סביב חגים ומועדים. עוד בושם מסריח, עוד סוקולנט בכדור זכוכית, עוד גופייה עם לוגו עליה – בפירוש יש מתנה שמביישת את מעניקיה ומבאסת את מקבליה. הפנימי כמה מילים שישנו את חייך: פתק החלפה, אי.ביי, קח תן, פח זבל, תודה רבה.
הרי הציפייה לקבל מהסביבה שלנו מתנות מדויקות ובאמת נחשקות היא דבילית ואינפנטילית ממש כמו תינוק שמצפה שאימא שלו תמיד תדע בדיוק למה הוא זקוק. כאדם בוגר, את צריכה להעריך את עצם רצונה של אחותך להעניק לך ולשמח אותך ולתת לה מכל הלב מתנה מלאת כוונה. נגיד, סוקולנט בכדור זכוכית או גופייה עם לוגו עליה.
החבר הכי טוב שלי ואני מכירים כבר יותר מעשור, וחלק גדול מהתקשורת שלנו מורכב מעלבונות יצירתיים הדדיים. מדי פעם הוא מחליט שפתאום עברתי את הגבול ונעלב (הוא מעליב אותי לא פחות, אבל אני יודע לקחת את זה בהומור). הוא טוען שהוא נפגע. אני טוען שהוא משנה את החוקים כשבא לו. מי צודק?
עמית, רחוב גבולות
שלום חבר,
תן לי לנחש: אתה בטח גם טוען שעלבון זו בחירה של הנעלב, נכון? ובכן, הרשה לי לטעון שאתה איש מעצבן. לא זו בלבד, כשחושבים על זה מכל הכיוונים, לאיש מעצבן הלוא מגיע שיהיה את החבר הכי טוב הכי מעצבן, ולכן יש להסיק שלא מן הנמנע שהחבר שלך מרגיז כמעט כמוך, אם לא יותר. מי צודק, אתה שואל? במקרה זה הצדק כבר נעשה. נועדתם זה לזה ושניכם ניזונים מהסיטואציה במידה שווה, המעליב והנעלב, הפוגע והנפגע. סתם בשביל הכיף, ממליצה לך להיעלב לפעמים בחזרה. זה יעשה פלאים לקשר, לעור הפנים של שניכם ושל השכנים או כולם יחד.
האם אנשים שהצליחו לחמוק ממלכודת ההורים של סדר הפסח אבל עושים "סדר חברים" ניצחו את השיטה או החמיצו את הנקודה?
אלי, רחוב הנביאים
אהלן אלי,
שאלה טובה ומגעילה, אהבתי ואף התחברתי. התשובה מורכבת כמו לגו או כמו כריך. כלומר, מכמה חלקים. מה אנו עושים כאשר אנחנו נעדרים בתואנות שונות ממפגש משפחתי טעון מאכלים וסודות אפלים? יפה, אנחנו נמנעים ממצבור של בני משפחה, אותם אנשים שאמנם שחו באותה בריכת גנים שלך, אך כנראה אחרי שמישהו השתין בה. הקפד להפריד וכך תמשול: אנחנו בשום אופן לא מנסים להימנע מהתכנסות של מזון טעים, יין טוב ואנשים שמחזיקים בתפיסת עולם דומה לשלנו (אימא=אישה רעה וקשה). במילים אחרות: הכיף תמיד מנצח, גם אם יש לו שם אידיוטי כמו "סדר חברים". חוץ מזה, הכי נורא זה להיות נורא צודק ונורא לבד בליל הסדר.