אינדיאנה ג'ונס היה מעדיף לישון על פני לצאת להרפתקה הזו. גם אנחנו

בכיתה ה' אמא שלי לקחה אותי לראות את "המלט" עם לורנס אוליביה ואת "81/2" של פליני. כך למדתי שקולנוע זאת אומנות רצינית, כמו ספרות וציור. היו אלה "שודדי התיבה האבודה", ועוד יותר מכך "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", שלימדו אותי שגם לכיף טהור יש ערך אומנותי. סיקוונס "הכל הולך" שפותח את "המקדש הארור" מ-1984 הוא עדיין מזרקת אדרנלין המציעה שילוב מושלם של קצב, כוריאוגרפיה, כושר המצאה והומור.

אחרי שלושה סרטים מאוד מבדרים שעקבו אחר הרפתקאותיו של הארכיאולוג עם השוט, הסדרה הגיעה אל סופה ב-1989 עם שוט סיום מדברי שבו אינדי, אביו וחבריו רכבו על סוסים לעבר השקיעה. עשרים שנה אחרי זה סטיבן ספילברג, שבינתיים התחתן עם קייט קפשו מ"המקדש הארור", השתכנע לעשות עוד סרט אחד אחרון שעורר ריגושים נוסטלגיים, אך היה פחות מוצלח לכל הדעות. בחלוף 15 שנים נוספות, "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל" הוא הראשון בסדרה שספילברג לא ביים וג'ורג' לוקאס לא כתב.

שרביט הניצוח הונח בידיו של ג'יימס מנגולד, מהבינוניים שבבמאים להשכיר העובדים בהוליווד. מנגולד, שאינו ניחן בכישרון לכיף, ניסה לעשות כאן משהו קצת דומה למה שעשה ב"לוגאן", סרטו הטוב ביותר, אך הפעם זה לא עובד. בניגוד לוולברין האאוטסיידר המסוגר והעגמומי, שהסוף העצוב של הסרט ההוא התאים לדמותו, אינדי שלנו תמיד נהנה מההרפתקאות הארכיאולוגיות שלתוכן התגלגל. אבל בגיל 70 (למרות שפורד לא נראה יום מתחת ל-80) הוא אב שכול וגרוש לא באושר (מקרן אלן, שבה התאהב אי אז בסרט הראשון ושב והתאחד איתה בסרט הרביעי), ופרופסור עייף שמשעמם את התלמידים שלו. גם כשהוא נגרר להרפתקה חדשה על ידי בת הסנדקות שלו, הזיק בעיניו אינו נדלק מחדש, ומבחינה נפשית הוא מוכן לסיים את חייו, כמו לוגאן.

מי שהוטל עליה התפקיד להביא לסרט את אותה התלהבות חסרה היא בת הסנדקות הלנה שו, בגילומה של פיבי וולר-ברידג'. הלנה היא נוכלת המתפרנסת מסחר בעתיקות גנובות, שלמרות אהדתה המופגנת לכסף אפשר לסמוך עליה שתעשה את הדבר הנכון ברגע הנכון. נדמה שהיא נוצרה בדמותו של האן סולו, הדמות שגילם פורד בסרטי מלחמות הכוכבים, אבל למרות מיטב מאמציה, בינה לבין אינדי לא נוצר חיבור אמיתי. יש לציין שלוולר-ברידג', שקנתה את עולמה כשיצרה את הסדרה "פליבג", לא היתה יד בכתיבת התסריט, ואינה אחראית לחידודים המגושמים שהושמו בפיה.

הסרט מתחיל ב-1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשאינדי (שהוצער באופנים דיגיטליים ונראה די דומה לעצמו) מנסה לגנוב מהנאצים חפצים עתיקים שהם גנבו. בסוף הסיקוונס הוא קופץ לנהר שוצף, והסרט קופץ 25 שנים קדימה. הלנה, בתו של שותפו להרפתקה המלחמתית, פולשת לחייו וגוררת אותו לאתרים אקזוטיים באזור הים התיכון בחיפוש אחר חציו השני של מכשיר פלאי המאתר סדקים בזמן שהרכיב ארכימדס בכבודו ובעצמו. בעקבותיהם דולק מדען נאצי (מאדס מיקלסן, בדרך כלל שחקן נהדר, לא מותיר חותם) המלווה בשומרי ראש רצחניים ובסוכנת סי.איי.איי (שונט רנה ווילסון) שמנסה לפקח עליהם.

העלילה העייפה הזאת היא החוט המקשר בין סצנות אקשן באוויר, בים וביבשה, על גבי מיני כלי רכב (טוק טוק, רכבת, סירות, מטוסים ועוד), אף לא אחת מהן מותירה רושם יוצא דופן. אינדי חוזר לפעולה על גבי סוס דוהר ברחובות מנהטן (וגם במנהרות הרכבת התחתית) אבל התחושה היא שבמקום זאת הוא היה מעדיף עוד כמה שעות שינה שקטה, ללא רעש מהשכנים. בהגיעם לארצות שמעבר לים, דוקטור ג'ונס פונה אל חבריו משכבר הימים, בהם אנטוניו בנדרס שלא נראה בסדרה בעבר. לחבורה מצטרף גם ילד מרוקאי מוכשר ביותר (הוא מטיס מטוס בלי שמישהו לימד אותו איך עושים זאת) אך הרבה פחות חינני מכפי שהיה קה הואי קוואן בתפקיד שורטראונד ב"המקדש הארור". בעקבות הקמבק המהמם של קוואן בשנה שעברה (האוסקר בו זכה על "הכל בכל מקום בבת אחת"), לפני הצפייה תהיתי אם גם הוא הוזמן להופעת אורח כמו ג'ון ריס-דיוויס וקרן אלן. אחסוך לכם את התהייה – הוא לא שם. וכמו תמיד הוא מוצא איזו מערה מלאה זוחלים מבהילים, שכמותה הסרט מלא מחוות עצמיות.

רק לקראת סופו הסרט הארוך הזה מקבל טוויסט עלילתי שמייחד אותו מקודמיו. זה פיתול מופרך לגמרי שכמו מעיד על אובדן עשתונות של חבורת התסריטאים, אך הוא טוען את הסרט באנרגיה. הידיד שבא איתי, ונרדם מדי פעם במהלך הצפייה, התעורר ואמר "או, סוף סוף התחיל הסרט". יש לציין שעם תקציב של 295 מיליון דולר (לא כולל הוצאות שיווק), זה אחד הסרטים הכי יקרים בהיסטוריה, ועל פי הכנסות סוף השבוע הראשון הוא צפוי להירשם בעמודת ההפסדים של דיסני.

2.5
Indiana Jones and the Dial of Destiny בימוי: ג'יימס מנגולד. עם הריסון פורד, פיבי וולר-ברידג', מאדס מיקלסן, טובי ג'ונס. ארה"ב 2023, 154 דק'