"איש ללא היגיון": תחושת האמת בסרטיו של וודי אלן נעלמה

וודי אלן ממשיך לחפש את עצמו ב"איש ללא היגיון". התוצאה היא סרט בינוני למדי

מתוך "איש ללא היגיון"
מתוך "איש ללא היגיון"
30 ביולי 2015

גיבוריו של וודי אלן תמיד מחפשים אחר משמעות לחייהם. ב"חנה ואחיותיה", מיקי ההיפוכונדר חיפש אותה בדתות למיניהן, ובסופו של דבר מצא אותה בקומדיה של האחים מרקס, ובתובנה "אני צריך להפסיק להרוס את חיי בחיפוש אחר תשובות שלא אקבל ופשוט ליהנות מהם כל עוד הם נמשכים". אבל אלן עצמו לא הסתפק בתשובה הזאת, ובמסיבת עיתונאים בפסטיבל קאן 2011 הוא אמר "יש לי תפיסה מאוד עגומה ופסימיסטית של החיים. כך היה מאז שהייתי ילד קטן, וזה לא נעשה גרוע יותר עם השנים. אני מרגיש שזאת חוויה עגומה, כואבת, סיוטית, חסרת משמעות, והדרך היחידה להיות שמח היא לספר לעצמך שקרים". פעם הוא היה מספר לנו בדיחות נהדרות על השקרים האלה ("אני לא מאמין בחיים שאחרי, למרות שאני מביא תחתונים להחלפה"), אבל בחלוף השנים ההומור נעשה פחות חד, ולעתים אף היה נדמה שאלן מנסה להאמין בשקרים שהוא מספר לעצמו ולנו (בעיקר אלה שסיפר על נשים צעירות ויפות), ותחושת האמת נעלמה מרבים מסרטיו.

ב"איש ללא היגיון" אלן שב לספר על גיבור השרוי במשבר קיומי (המתבטא גם באימפוטנציה) אחרי שהתאכזב מכל ניסיונותיו האקטיביים למצוא משמעות לחייו. הפעם הוא מוצא פתרון מקורי, אך שקרי כתמיד. גיבורים קודמים של אלן – כמו מרטין לנדאו ב"פשעים ועברות קלות" וג'ונתן ריס מאיירס ב"נקודת מפגש" – כבר בחרו ברצח שנועד להקל על חייהם, ופתרו לעצמם את השאלות המוסריות הנלוות בפיתולי מחשבה למיניהם. שלא כמותם, הפילוסוף אייב (חואקין פניקס) רוצח אדם שהוא אינו מכיר לא מתוך אילוץ, אלא במטרה מנוסחת להיטיב עם העולם, ועל ידי כך להיטיב עם נשמתו הדוויה.

שאר מרכיבי הדרמה מוכרים מהסרטים ומהחיים – פרופסור שתיין מפתח מערכת יחסים עם סטודנטית נלהבת (אמה סטון) ובמקביל מחוזר על ידי קולגה נשואה (פרקר פוזי). התסריט לא ממש מצליח לשכנע אותנו שהפרופסור ותלמידתו הם מבריקים ובעלי חשיבה מקורית כפי שהוא טוען שהם, משום שזה אינו ניכר בדיאלוגים, ונקודת השפל היא כשאייב מגייס את קלישאת ה"בנאליות של הרוע" של חנה ארנדט. אבל עלילת הפשע תפורה היטב, והשחקנים הטובים מצליחים להעניק חיות למהלכים הדרמטיים. רוב הזמן שורה על הסרט תחושת ריחוק אירוני התואמת את הניכור של הגיבור מעצמו, אך ברגעי מפתח שעניינם סקס ומוות (כמו ברבות מהציטטות האהובות של אלן המוקדם), הסרט מתעורר לחיים לוהבים, ואנחנו נזכרים שגם אם הקולנוע שלו לא העמיק עם השנים, אלן בהחלט פיתח כישורי בימוי מרשימים.

השורה התחתונה: "אני לא רוצה להשיג חיי נצח על ידי היצירה שלי. אני רוצה להשיג חיי נצח על ידי כך שלא אמות"