שביל הבריחה: 14 המקומות הכי אסקפיסטיים בתל אביב

הבועה ממשיכה להצדיק את שמה, ומספקת לכולנו אפשרות לעצור את זרם החדשות הבלתי נגמר, ולנקות את הראש. עם המתח היומומי תחת מלחמה כולנו צריכים מזה קצת, אז אספנו את המקומות הכי אסקפיסטיים בתל אביב. מי אמר שלברוח לטיפה מהמציאות זה כזה נורא?

>> הרסתם את הכיף האחרון: זה פשוט לא משתלם יותר להזמין משלוח

פארק קרית ספר

אגם עם ברווזים הוא לא בדיוק סממן קלאסי לתל אביב, אבל הנה – גם לנו יש פארק ירוק אמיתי. הוא במרכז העיר ואשכרה מצליח להיות פנינה ירוקה אמיתית מסביב לכל הבלאגן בחוץ, כזו שמאפשרת לשאוף לריאות קצת אוויר נקי ולהירגע. אבל מה שהופך אותה לפנינה אסקפיסטית הוא האגם השופע, שאפשר להביט בו על הברווזים ולתהות לאן הם יעופו כשהאגם יקפא. ובכן, הן לא יעופו לשום מקום כי הוא לא קופא, אז אפשר לסמוך על מבט קבוע ומרגיע בכל ימות השנה. דהיינו, אסקפיזם.

הבריכה האקולוגית בפארק קריית ספר. צילום: shutterstock

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט

פוחלצים הם אולי לא בדיוק הדבר המרגיע שחשבתם עליו, אבל אין ספק שבמוזיאון הטבע תקבלו הצצה אמיתית לעולם אחר לחלוטין, ולגמרי מאפשרים בריחה ממושכת מהמציאות. שעתיים של בהייה בנמרים, ינשופים וחיות בר ארצישאליות מרתקות יגרמו לכם לשכוח לפחות לרגע מנסארללה, ביבי, ביפרים וקרוב לוודאי שעד שתסיימו את המשפט הזה כבר יתווסף עוד משהו. יש גם תערוכת פרפרים ושאר חרקים, שהיא מופת של אסתטיקה מהטבע, וגן בוטני סמוך, והרי כבר ברור שירוק זה מרגיע.
קלאוזנר 12

קרקל ופרנקולין במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: איתי בנית)

ביליארד לינקולן

אנחנו לא יודעים אם פקדתם אי פעם את ביליארד לינקולן, אבל הו זה הולך להיות הפתעה. ראשית אתם עתידים לגלות ממש במקרה שאתם טובים בביליארד (קרה לנו, לא רוצים להשוויץ). שנית, אין כמו לרדת במדרגות למרתף מעולם אחר, להשאיר את החדשות מבחוץ בחוץ, וממש להתרכז במשהו שהוא לא גיורא איילנד. הצוות נחמד ואדיב, הצ'ייסרים זולים שנשפכים מסביב, ואשכרה יש שם תחושה שאין דבר יותר חשוב כרגע מלהכניס את הכדור הכתום. אגב, זה גם מרחב מוגן, בכל זאת ראוי לציין למרות האסקפיזם.
לינקולן 18

בוסתן מוז"א

כבר הסכמנו פה אחד שאין כמו מרחב ירוק לקצת אסקפיזם, ומה עם נוסיף לכם על זה עצי פרי, ספסלים נעימים ושבילים להיאבד בהם? הבוסתן של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, הוא מקום להגיע אליו דווקא עכשיו עם ספר טוב, תרמוס קפה וכמה ענבים לא יקרים מדי, להאזין לציוץ הציפורים, לנסות להתעלם מהצפירות, ולנשום. ממש כך, לשאוף, לנשוף. אגב, גם כניסה לאחת התערוכות של המוזיאון היא בדבר אסקפיזם נחוץ, אז הנה ארגנו לכם יום כיף.
דרך נמיר מרדכי

הבוסתן במוזיאון ארץ ישראל. צילום: אורי לווינגר

התחנה המרכזית

אסקפיזם הוא לא רק בריחה למציאות טובה יותר. גם מציאות אחרת תופס. אחרי הכל, אי אפשר להתווכח עם זה ששיטוט בתחנה המרכזית לגמרי יביא אתכם לעולם שונה לחלוטין. חנויות המזון האסייתי המרתקות יבטיחו שעה של העמקה, סקרנות ועניין, מסופי האוטובוסים הבלתי נגמרים מעוררי מחשבה (ופאניקה), ובקומה התחתונה יש ספריית ספרי ידייש ענקית שתאפשר לכם לא רק מציאות אחרת, אלא גם חזרה לזמן אחר.
לוינסקי 108

מתי אפשר להפסיק לקרוא לה חדשה, אגב. התחנה המרכזית החדשה (צילום: שאטרסטוק)

המושבה האמריקאית

כשנכנסים אל פאתי השכונה הכי מסקרנת בעיר מיד מריחים ניחוח קשה להשגה של חו"ל. הבתים המרשימים שנמצאים בתוך מבנים אלגנטיים, שבעבר אירחו שועי עולם. הניקיון והצמחייה המטופחת, והשקט שבאורח פלא איכשהו נישא באוויר, מיד מעלים את השאלה "אנחנו בתל אביב עדיין?" איזה קטע. קפיצה מפלורנטין או יפו אל תוככי המחשבה האמריקאית, תעניק לכם בריחה מהעיר, מהמציאות – ואפילו מהארץ. לא פיזית, אבל אתם יודעים, אפשר לדמיין. 

המושבה האמריקאית (צילום: דין אהרוני רולנד)

חדר זעם

אמרנו שלא רק פינות שקטות, לא? גם אלימות חסרת נפגעים היא אסקפיזם. בחדר הזעם 2Break מכניסים אתכם לחלל קטן ומצולם בו תוכלו לחרע חפצים שונים בעזרת חפצים שונים אך כבדים מהם. הרעיון פשוט, לא? כי לא ידעתם שחרור אמיתי עד שניפצתם צלחת עם פטיש חמש קילו.
יצחק שדה 32

הים

קלאסיקה אמתית שאי אפשר לנצח. הים התל אביבי ידוע ברחבי העולם כאחד הפינות המנותקות בעולם, ובאמת שאין צורך להאריך בסגולותיו על אורח החיים של תושבי העיר. טבילת בוקר, לאנצ' מול הנוף או בהיה בשקיעה, מהטיילת בצפון עד לחוף הכלבים בדרום, מנמל לנמל – אין דרך יותר טובה להתנתק מאשר להתחבר לגלים.

הכי רגוע שיש. חוף הים בתל אביב, אוקטובר 2023 (צילום: שאטרסטוק)

חדר הבריחה "אסקפיזם"

לא רק שהוא עונה בשמו למטרה שלשמה התכנסנו, חדר הבריחה באלנבי מציע חדר של שר הטבעות, באמת שאין יותר אסקפיזם מלהעמיד פנים שאתם הוביט. מקבלים גלימות להתהדר בהן כדי לפתור חידות כמו שצריך, וגם לוקחים לכם את הפלאפון והשעון כך שאין הזדמנות להיות במציאות ולו לרגע. והנה לכם שישים דקות של ניתוק מוחלט והפעלת הגלגלים. החדר השני שהם מציעים, אגב, הוא בנושא פאודה, אבל זה לא נשמע לנו מי יודע מה אסקפיסטי.
אלנבי 119

בא-לנבי

לזעוק אבבא או שרית חדד לתוך מיקרופון מול זרים גמורים באמצע הלילה? אין שאלה אפילו, ניתוק מוחלט. מוזיקה היא באמת משככת כמעט כל חרדה וכאב, ולשיר אותה זו בכלל חוויה אחרת. גם אם זה במאורה באלנבי, כשמסביב חפירות הרכבת הבלתי נגמרות. יש גם אלכוהול זול, כך שאין לכם תירוץ לא לבצע לפחות נאמבר אחד לרפואה.
אלנבי 35

מגדל שלום

מה זה המקום הזה? בעבר המגדל הכי גבוה במזרח התיכון, והיום – איך נגיד את זה – לא בדיוק מקום שמסמל את הישגי המזרח התיכון. אבל עדיין, הבניין המיתולוגי מצליח לשמר את הרוח התל אביבית של פעם, ולספק לנו בריחה קלה מהמציאות אל עבר האייטיז המאושרות. זה מתחיל כבר ברוח העזה שתחושו על עורכם מחוץ לבניין, שלא אופיינית לשאר העיר, אבל איכשהו מתלכדת במלוא עוצמתה במפגש שבין הבניינים. ממשיכים לבובות השעווה המקריפות שניצבות שם, עוברים דרך המרכז המאובק להכרת תל אביב, ומסיימים בספרייה הדווקא סבבה שלהם, במפתיע, לעולם מנותק של ספרים.
אחד העם 9

מגדל שלום (צילום: שלומי יוסף)

הטלת גרזנים

בירה, אוכל לנשנוש וגרזנים, זה המתכון שלנו לאסקפיזם. ולא רק אסקפיזם, אלא גם קצת הוצאת זעם ושחרור כל המתח שצברנו בשנה הנוראה הזו. אם עוד לא התניסתם באסקפיזם במיטבו נספר לכם שבמתחם ברחוב קרליבך יש כעשרה מסלולים בהם תדרשו לקלוע למטרה גרזן. ולמה זה כיף? כי כשקולעים זה מספק והמאמץ הפיזי משחרר אנדורפינים. יש במקום גם מדריכים שינחו אתכם, אז גם אם אתם טיפה קלאמזי לא לדאוג – הטלת גרזנים זה לכולם. אגב יש גם משה בתיבה אם לא הייתם בטוחים שאתם רוצים להגיע עד עכשיו.
axe&co, קרליבך 24

באולינג זה כל כך פאסה. .Axe & Co (צילום דודי פרץ)

סינמטק

כמעט קלישאתי להכניס לכאן את הסינמטק אבל מה נעשה שקלישאות הופכות לכאלה כי הן נכונות. אין כמו סרט טוב כדי להשכיח ממנו את המציאות האמיתית, כן, גם אם מדובר בסרט דוקו נישתי ממערב רומניה. גם צרות של אחרים הן סוג של אסקפיזם, ומכאן הנחמה. שלא לדבר על הסינמטק עצמו, מבנה מוזר, לא ברור, עם מראות מוזרות שאשכרה גורמות למציאות להיות מתעתעת. בקיצור, מנת אסקפיזם מזוקקת כמו שהתכוונו לה בסרטים.
הארבעה 5

סינמטק תל אביב (צילום: שאטרסטוק)

סופר פארם

תצחקו תצחקו, אבל איזה כיף זה להיכנס ולעצור לרגע את היום עם קצת סופר פארם (אגב גם B וגוד פארם וכל רשת פארם אחרת). ראשית, המזגן מקפיא ויעיל ביותר, כי למרות שעוד רגע אוקטובר, עדייו גיהינום בחוץ. שנית, על הסופר פארם שורה מין תחושת דיוטי-פרי קלילה שכולנו אוהבים וזקוקים לה. משהו במגוון הבשמים, האיפור ואור הפלורסנט פשוט מזכירים לנו את נתב"ג, כך שבימים אלה ביקור בסופר פארם הוא כמעט כמו עוד חופשה. רק קצת (הרבה) פחות. נו, גם אם לעשרים דקות, גם זה משהו.