"מת לחיות" הוא אחד מסרטי הכריסטמס המוזרים ביותר שיצאו אי פעם. נכון, מדובר בסרט אקשן מצוין לכל הדעות, אבל השילוב בין אקשן לחג המולד תמיד היה מעט תמוה. ובכל זאת, הודות לצופים האדוקים הוא הפך לאחד מסרטי חג המולד האולטימטיביים.

>> סרט ניצחון: 10 הסרטים הכי טובים של 2024 (ועוד אחד לנשמה)
>> שורפות את המסך: 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות עכשיו

נטפליקס, שדי אוהבת שיש לה "גרסאות נטפליקס" לז'אנרים ותתי ז'אנרים וטרנדים מסוימים, רצתה כנראה "מת לחיות" משלה והביאה לנו בחג המולד הזה את "בידוק", סרט אקשן המתרחש גם הוא בחג המולד והפעם – בשדה תעופה רגע לפני ערב חג המולד. האם הסרט היה מוכרח להתרחש בחג המולד? לא בטוח בכלל. האם זה קשור איכשהו ל"מת לחיות", כפי שרמזו מרבית הביקורות שהתפרסמו עליו? ממש לא. והכי חשוב: האם הסרט הזה עומד בזכות עצמו? בואו נדבר על זה.

במרכז של "בידוק" עומד אית'ן קופאק (טארון אגרטון), מאבטח בבידוק בטחוני בשדה התעופה שאשתו בדיוק נכנסה להריון ורוצה לבקש קידום. הבעיה היא שבדיוק ביום בו הוא מחליט לאזור אומץ ולעשות את זה (אחרי שנכשל בבחינות הקבלה לאקדמיה לשוטרים), נוסע מסתורי (ג'ייסון בייטמן) מנסה לסחוט אותו על מנת שיעביר כבודה מסוכנת בבידוק הבטחוני. אה כן, וזה קורה בערב חג המולד, אמרנו את זה כבר?

אגרטון ובייטמן הם ליהוקים נהדרים לשני צדי המטבע ופערי הגיל בהחלט משחקים פה תפקיד חשוב. יש לנו את הנוסע ששנות נסיונו הפכו אותו לרוצח מחושב וציני, מול הרצון של אגרטון לבנות לעצמו חיים טובים יותר, בשילוב הכישרון המולד שלו לעבודת משטרה. הנוסע שם את קופאק הצעיר במצבים בהם הוא צריך לקבל החלטות לא פשוטות, ולמרות שברור מנקודת הפתיחה איך תיראה נקודת הסיום, הדרך לשם מפותלת, מפתיעה ואפילו מכילה סצינת אקשן אחת עם השוטרת אלנה קול (דניאל דדוויילר), לגמרי יוצאת מהכלל באופן שבו היא מצולמת ומבוימת, גם אם היא מרגישה פחות קשורה לשפה הקולנועית של הסרט.

הבמאי ז'אומה קולייט-סרה שסרטו האחרון הוא הכישלון הקולנועי "בלאק אדם" וחתום על עוד כמה סרטים בינוניים, מציג פה את היכולות שלו בבימוי סרטי אקשן מורכבים בהם יש משקל להחלטות הגיבורים, והלהיט הנטפליקסי הזה יסייע לו בהוליווד. אבל האם זה היה חייב להיות סרט חג המולד?התשובה היא כמובן – ממש לא. הסרט הזה יכול היה להתרחש בכל זמן אחר. אפשר לטעון שעצם העובדה שמדובר בערב חג הופכת את שדה התעופה לעמוס ומלחיץ יותר, אבל שדה התעופה בלוס אנג'לס עמוס ומלחיץ גם ככה.

בניגוד ל"מת לחיות", שם מתרחשת מסיבת חג מולד במשרד בזמן מתקפת הטרור, אין שום חשיבות לערב חג המולד בסרט הזה והבמאי הוריד גם את הסממנים החגיגיים למינימום האפשרי. אין כאן סנטה וזרי דבקון, ומלבד עצי חג המולד ברקע והודעה טלפונית על ארוחת חג מוקדמת, זה לא מרגיש כאילו כריסטמס היה הכרחי כאן. וזה בעצם דבר מאוד חיובי מבחינת הסרט. כנראה שמישהו בנטפליקס קרא את התסריט ואמר לעצמו "זה מזכיר לי את 'מת לחיות', בוא נמקם את הסרט בחג המולד כדי להביא צופים. וקולייט-סרה, שכנראה לא עף על זה במיוחד, הכניס את זה ברקע כדי שהסרט יימכר. דרישות הפקה הן לא דבר חדש בהוליווד, אבל הרבה זמן לא ראיתי סרט שבו דרישות ההפקה מרגישות כל כך בולטות ומלאכותיות כמו במקרה של "בידוק".

אני מזמין אתכם לנתק את החיבור שניסו לעשות כאן לסרט האקשן המיתולוגי של כריסטמס, ולצפות ב"בידוק" ללא השיוך המיותר הזה. מדובר במותחן אקשן די טוב ועצם המיקום של העלילה בשדה התעופה מכניסה אוטומטית למצב של לחץ ממה שעשוי להתרחש, במיוחד כשיודעים כמה מסואב שדה תעופה יכול להיות. השאלה "כמה רחוק קופאק ילך כדי לשמור על אשתו" מרחפת באוויר לאורך כל הסרט, לצד השאלה "האם הוא יצליח לעשות את זה ולשמור על כל מי שנמצא בשדה", וזה בונה את המתח בצורה מצוינת.

אל תצפו כאן ליצירת מופת סקורסזאית וגם לא לדיאלוגים נוסח טרנטינו, זה לא סרט מהסוג הזה, אבל זה כן סרט שמעביר שעתיים מורטות עצבים עם דמויות מעולות שמציב את הצופה בפני השאלה האייקונית של חיים הכט – מה אתם הייתם עושים? – כמעט בכל סצנה. אבל זה לא סרט כריסטמס, והוא לא הדור החדש של "מת לחיות". למען האמת, אני ממש מקווה שלא ינסו להפוך את זה לפרנצ'ייז נוסח "מת לחיות", כי יש כאן סרט אחד שעומד בפני עצמו ואין תחושה שצריך להרחיב אותו מעבר, מה שכנראה לא יעצור את נטפליקס מלסחוט את ההצלחה. חוץ מזה, עם מחירי הטיסות היום, דווקא נחמד לעשות סיבוב קצר בשדה ולדמיין שאנחנו עוד רגע עולים על מטוס ועפים מכאן.
3.5 כוכבים
"בדיקה" // Carry-On // ארה"ב, 119 דקות, 2024. עכשיו בנטפליקס

• ביקורת סרטים
• נטפליקס