כמו "סיפורה של שפחה", גם "האקט" היא סדרת סנאף
הסדרה החדשה של הולו היא עיבוד דרמטי לסיפור אמיתי שכבר נעשה עליו דוקו מצליח. כדי להצדיק את קיומה היא היתה צריכה למצוא נקודת מבט חדשה על האירועים המוכרים. היא בוחרת לזעזע עם סצנות גרפיות במקום
השבוע אפל הכריזה על שירות סטרימינג חדש, אפל TV פלוס, והקשיחה עוד את התחרות בשוק הטלוויזיה הרווי. זה זמן מצוין בשביל הולו לשחרר כלי רציני מהארסנל שלה – סדרת הדרמה חדשה בשם "האקט" בכיכובה של פטרישה ארקט.
מלבד "סיפורה של שפחה", אין להולו הרבה להיטים. אפשר להבין שהם תולים הרבה תקוות בסדרה כמו "האקט", שרוכבת על גל הטרו קריים הנוכחי ומבוססת על המקרה האמיתי והבלתי יאמן של דידי רוז ובתה ג'יפסי רוז. דידי הכריחה את בתה להתחזות לחולה, להתנייד בכיסא גלגלים, לאכול מזון טחון ולהעמיד פנים שיש לה כל מחלה אפשרית, על מנת לקבל מתנות ותרומות מהסביבה. הסיפור הפסיכוטי הזה כבר הפך לסרט דוקומנטרי מצליח ב- HBO בשם "Mommy Dead and Dearest".
הסוף של הסיפור הזה גם הוא ידוע – ג'יפסי רצחה את אמה ואפילו הכריזה על כך בפייסבוק. זה לא נחשב ספויילר אם זה קרה במציאות, ובכל מקרה הסדרה מתחילה מגילוי הגופה של האם ורק אז חוזרת להתחלה, כך שהסיפור מסופר בשני קווים שהולכים קדימה ואחורה, עד שהם מתחילים להיפגש. זו החלטה חכמה של יוצרי הסידרה, במאי האימה ניק אנטוסקה והעיתונאית מישל דין, שכתבה כתבת מגזין נרחבת בבאזפיד על הסיפור, כיוון שהיא מתמודדת באופן ישיר עם העובדה שכל פרט בעלילה לא אמור לחדש לאף אחד.
"האקט" מנצלת את הזמן שהתפנה מעיסוק בפרטים הדרמטיים כדי לבחון בצורה מעמיקה את הדרך המופתלת שעברה על שתי הנשים ולענות על השאלה כיצד הצליחה האם להתעלל בבת שלה בשביל כסף ופרסום במשך שנים, בלי שאף אחד ישים לב. פטרישה ארקט הוותיקה נהדרת בתור דידי, האם הסדיסטית החייכנית, וגם ג'ואי קינג המשחקת את ג'יפסי הילדה מצליחה לבצע את תפקידה בצורה שובת לב ומלאה אמפטיה.
שני תפקידי המפתח האלה הופכים את הסדרה קודם כל לתצוגת משחק מרשימה. זה חשוב, כי שאר התצוגות בסדרה לא פשוטות לעיכול. בדומה ל"סיפורה של שפחה" גם כאן כל שלב של ההתעללות מוגש בגרפיות מדוקדקת. התיאורים הפיזיים האלה לא פשוטים. בעוד העטיפה הוויזואלית הצבעונית כמו נלקחה מסרטי דיסני, היא נוגדת את המתרחש והופכת את החזיון לכמעט סרט אימה.
עוד כתבות מעניינות:
אל תתבלבלו: למרות מצג השווא התקשורת לגמרי ימנית
אפל TV משיקה שירות סטרימניג חדש
נטפליקס: הסדרות והסרטים השווים שעולים באפריל
הירידה הזאת לפרטים של הזוועות היא החיסרון של הסדרה כמוצר אמנותי. לפעמים נדמה כאילו היא מתענגת בעצמה על ההתעללות בג'יפסי. היא גם מולידה מספר סצינות שמרגישות לא אמינות, אפילו אם הן באמת התרחשו. למרות שבשני הפרקים הראשונים קווי העלילה מועמדים היטב וכל הכלים מונחים במקומם לקראת הדרמה שהולכת להתחולל עד סוף העונה, המהלכים הצפויים הם קצת מעושים ולא אמינים, כמו למשל דמות של רופאה שמתחילה לחשוד לבדה במתרחש, אבל משום מה לא מצליחה לגייס לצידה כמעט שום רופא שהיא פוגשת.
החיסרון הגדול של "האקט" כסדרה היא שהיא לא מרגישה לגמרי נחוצה. כשסדרה מתבססת על אירוע כל כך ידוע, כמו "סיפור פשע אמריקאי" עם הסיפורים המוכרים של או ג'יי סימפסון וורסצ'ה, עליה להצדיק את עצמה בעזרת ניתוח עומק של הדמויות והמטענים הרגשיים שמובילים אותם, או לייצר אמירה אסטית חזקה, או למצוא הקשרים חדשים ומעניינים לסיפור מעבר לעלילה.
"האקט" לא נותנת ערך מוסף. אנחנו נשארים עם תיאור גרפי של הרגעים הסנסציונים בהם אישה מעבירה לבת שלה ארוחות מרוסקות בצינור ישירות לבטן יום אחרי יום במקום פשוט לתת לה לאכול. האתגר של "האקט" בהמשך העונה הוא לגרום לנו להסתכל על סיפור שאנחנו מכירים היטב בעיניים חדשות לחלוטין. כרגע לא נראה שהיא מסוגלת לעמוד בו.