קבב האוס מיוזיק: עוד שווארמה כזאת ואנחנו עוברים לראשל"צ

בשבוע שעבר, בזמן שסופת כרמל עשתה שמות במערכת הניקוז של תל אביב, העולם הקולינרי הייחודי של ראשון לציון זכה לספוטלייט לא מחמיא במיוחד: שרפה שפרצה במסעדת לופט איימה על אזור המסעדות השוקק של ראשון, ובעיקר הפחידה את חובבי המוסד הראשל"צי הידוע "סוהו" ששוכן לידו, שכן איפה עוד תזמינו סושי מטאבלט לצד כל ראשון והסביבה? איפה עוד תמצאו מסעדה "אסייתית" עם דרקון בלוגו שתגיש לכם מנות בגודל הראש שלכם ואז גם קינוח שנקרא "פרמידת קרם עוגיות"?

ובכל זאת, עם כל הפיתוי ליפול לקלישאות של התנשאות תל אביבית ופאנצ'ים על נאפיס, חשוב לשים את האצבע על השינוי בתרבות האוכל שראשון לציון הביאה לישראל, כזה שאפשר לתמצת בשתי מילים: גדול יותר. המסעדות, המנות, התפריטים, האווירה, התפאורה, הזיקוקים. הנוהל הזה מתבטא בהכל, ממסעדות אזור התעשיה שפרושות על גבי לופטים ענקיים ועד לקבביות פשוטות דוגמאת "בית הקבב", שמגדירים עצמם כ"מסעדת אקספרס גריל איכותית" (שזה במילים יפות קבביה קלאסית בלוקיישן נקי ויפה יותר).

לא לגמרי ברור מה המקום הזה רוצה להיות. השיפודים של "בית הקבב" (צילום: יחסי ציבור)

כנראה שזה עובד, כי "בית הקבב" פתחו לאחרונה סניף בנקודה אסטרטגית חדשה – רחוב שלבים, שהפך באחת מרחוב מנומנם מול בלומפילד לאחד מהצמתים המרכזיים של דרום העיר, בין היתר בזכות שינויי התנועה של הרכבת הקלה שעד היום תושבי יפו מקללים. מכירים את הבדיחה על כך שבעוד 50 שנה נווה שאנן תהיה במרכז העיר? אז תחתכו ל-25. בהתאם למרחב הנכבד ולמורשת הראשל"צית, הקבב האוס מתפרש על גבי מבנה רחב ידיים בעיצוב שחור-אדום דרמטי, כעשרים שולחנות (מחציתם בחוץ) ושלט ענק מלמעלה שעדיין נראה קטן ביחס למבנה, עם הכיתוב Kebab House. וכן, זה אכן לוקיישן נקי ויפה יותר מקבביה רגילה.

חבלי הלידה של המקום החדש הורגשו עוד בשלב ההזמנה, מכיוון שלמרות ההזמנה בקופה, לא כל כך ברור עם ההגעה אם מדובר באיסוף עצמי או בשירות מלא כנהוג במקומות בהם מזמינים קבב בצלחת (למרות שיש גם שווארמה). האמת, אני לא בטוח שגם העובדים יודעים, אבל ליבי איתם, שכן או שהמזגנים טרם הותקנו או שהם פשוט לא מעוניינים לעבוד, ומול גריל שכזה מזגן זה חובה אפילו בימי חורף קרים. הם, בהתאם לאקלים הטרופי ששרר בתוך החלל, לא ממש היו מפוקסים. חלק מהאוכל הגיע במהירות בעוד שחלק נשכח, ורק כשהזכרתי נשלף תירוץ מאוד לא ברור על טבח שלא הבין את ההזמנה, ובאופן כללי התחושה היתה שהבלגן שולט וכל אחד חייב לדאוג לקבבו שלו.

אם העיצוב המוגזם והשירות הלא ממש קיים עמד להטות את החוויה לכיוון אחד, אז הגיע האוכל והטה לכיוון השני. זה לא ש"בית הקבב" עושה משהו חדש או מעורר השתאות, אבל את מה שהוא עושה הוא עושה ממש טוב. צלחת הקבב אנגוס (47 ש"ח) לא היתה עמוסה, אבל ביחס למחיר בהחלט משתלמת, והקבב שעמד במרכזה היה עסיסי מאוד, מקובב היטב (תצחקו תצחקו, אבל אל תבכו לי אחר כך כשתאכלו קבב מתפרק) ומתובל בעדינות רבה שהדגישה את חומר הגלם המצוין שבבסיסו. 

קבב כמו שקבב צריך להיות. קבב אנגוס (צילום: יחסי ציבור)

המנה השניה, לחמג'ון עם מיקס שווארמה (41 ש"ח) היה פריך מבחוץ ועם דונר מצוין בתוכו שהכיל את אותם המאפיינים של הקבב – תיבול מדויק, בשר טוב וכמות מכובדת (אם כי ביחס לרשל"צים הייתי מצפה ליותר). ישנו כמובן את העניין הקטנטן שהזמנתי מיקס שווארמה וקיבלתי רק מהדונר, אבל בהתחשב בכך שהוא היה טעים מאוד ושלא ידעתי למי לפנות ושלא רציתי להיכנס חזרה לחמאם שנפתח בפנים, העדפתי להישאר איתה. אני מודה שקצת מוזר לי הקונספט של לחמג'ון כמעטפת לשווארמה, אבל מדובר בלחמג'ון מעולה שמקבל מעטפת קראנצ'ית מחימום נוסף בתנור, ועל הבשר נמזג מעט מהשומן העסיסי שמטפטף אל תחתית שיפוד הדונר, וגילינו שקשה מאוד להתלונן עם פריכות ועסיסיות כזו מסביב לביס.

מעבר לבעיות המסוימות שיפטרו ככל הנראה עם הזמן והניסיון, לא ברור מה "בית הקבב" רוצים מעצמם כרגע. זו לא בדיוק מסעדת פועלים וגם לא מסעדה סטנדרטית. לקחנו גם חומוס ובוא נגיד שבשבילו אין מה לבוא, אבל הבחנו גם בפידה טורקית סקסית ובורקסים שנראו מאוד לג'יט. האם זו לא הרבה יותר ממסעדת על האש סטנדרטית עם מיתוג מחדש? או דונריה טורקית עם בשר באמת איכותי? לא רשל"צ ולא תל אביב ובכנות, למעט אולי משחקים בבלומפילד, מתי בדיוק הם מתכננים למלא את כל השולחנות האלו? וואלאק לא יודע. לפחות האוהדים רגילים לבלאגן.

בית הקבב (Kebab House), שלבים 10, א'-ה' 10:00-22:00, 03-5139888