"גאולה" מספק שתי סיבות נהדרות ללכת לקולנוע

יותר ויותר קולנוענים ישראלים מתחילים להבין את כוחה של המוזיקה כמספרת סיפור. פסקול קצבי תרם לזרימה הסוחפת של "הבלתי רשמיים", שאחת הסצנות הזכורות בו הוקדשה באופן מפתיע לשיר של הביג'יז שגבר חרדי עדיין נושא עמו מימיו כחילוני. ב"גאולה" המוזיקה היא כבר חלק בלתי נפרד מהעלילה ומהדרמה, והיא הכוח המניע של הסרט במידה כזו שאפשר להגדיר אותו כסוג של מחזמר. "אורות גבוהים", שיר הנושא שכתב אסף תלמודי, צריך להפוך ללהיט.

סיפור היסוד הוא תבנית דרמתית מוכרת ממיוזיקלס כמו "האחים בלוז" ו"סטיל קרייזי" – רוקר לשעבר זקוק לכסף (למטרה טובה) ולכן הוא שב ומכנס את חברי להקתו אחרי שנים רבות של פירוד. רק שבנוסח המקומי הרוקר חזר בתשובה, מה שמייצר חיבוטים ומתחים ייחודיים. מנחם האלמן פונה לחבריו לשעבר משום שבתו בת השש גאולה (אמילי גרנין המקסימה) חולה בסרטן, ועבודתו בסופרמרקט אינה מספקת פרנסה שתאפשר לו לממן טיפול חדשני כלשהו. להקת הרוק שרה עכשיו שירים כשרים בחתונות של חרדים, ומעוררת במנחם – שתהליך החזרה בתשובה לא סיפק לו את כל מה שחיפש – התרגשות מחודשת מהעשייה המוזיקלית המשותפת. האיחוד גם פותח פצעים ישנים, אבל הנוכחות המרפאה של גאולה החולה דואגת שכולם יישארו חברים.

את חברי הלהקה מגלמים מוזיקאים שאינם שחקנים ביומיום, והם נראים ונשמעים נכון. אבל המשקל הדרמתי של הסרט מונח על כתפיו של משה פולקנפליק, המספק כאן הופעה מרגשת (שזיכתה אותו בפרס השחקן בפסטיבל קרלובי וארי). כשהוא משוחח עם אנשים – כלה פוטנציאלית ששלח לו השדכן, או זוגתו של המתופף שבאה לבקש ממנו משהו – הוא מתבונן ומקשיב במלוא תשומת הלב ורגשותיו חולפים על פניו כמו עננה על פני השמש. יוסי מדמוני, בעז יהונתן יעקב וארז קו-אל כתבו לו גם מונולוג ארוך שבו במהלך ראיון עם כתבת הוא נדרש להתמודד עם עצמו ועם האמת, ומגננת הרוגע האלוהי שעטה על עצמו נסדקת.

יעקב, שגם הפליא לצלם את הסרט המבוסס על רעיון שלו (בהיותו חוזר בתשובה בעצמו), כבר עבד עם פולקנפליק בסרט הקצר "בוצ'אצ'י" (2001), שגם בו הוא נדרש לשיר. זה היה סרטו הראשון והוא הסתמן כהבטחה גדולה, אבל אז הוא חזר בתשובה ובשנים הבאות נראה רק בתפקידים קטנים פה ושם. הופעותיו הנפלאות ב"גאולה" וב"דרייבר" (שחלף במסכים מוקדם יותר השנה), שבשניהם הוא מגלם אב חרדי המגדל לבד את בתו ומתמודד עם כאבי נפש קשים מנשוא, מבהירות כמה כשרון ונועם הוא יכול לתרום לקולנוע הישראלי. "גאולה" מתגבש סביב הדרמה האנושית שמחברת בין העולם החילוני לזה החרדי, ואינו מעדיף את האחד על השני. אם תרצו, סוכריה על מקל אפופת נמלים מייצגת השגחה אלוהית, ואם לא תרצו, זו רק נקודת מבטה של ילדה תמה.

סרט על: רוקר לשעבר שחזר בתשובה מכנס מחדש את להקתו בתקווה להציל את בתו חולת הסרטן

ללכת? כן. סרט יפה ונוגע ללב על חברות, על אבהות ועל מוזיקה