ג'י ראפה

דניאל שק הלך לארוחה תמימה במסעדה החדשה של ראפה נאמן וגילה מחדש את נקודת הג'י

16 בינואר 2014

המושג "מסעדת שף" השתרש היטב במילון המסעדנות שלנו, לטוב ולרע. אני רוצה להגיש בקשה מסודרת לרשום במילון מושג חדש – "מסעדת מארח". הגדרה: "בית אוכל שמייסדו מקבל/ת את פני הסועדים בלבביות יתרה כאילו היו בני משפחה אובדים וטורח/ת במאור פנים ובדאגה אבהית/אימהית למילוי צורכיהם ומאווייהם לאורך כל הארוחה".

Rafa’s Eatery המסעדה החדשה של רפאל (ראפה) נאמן, שטיפס במעלה רחוב דיזנגוף מהבר שלו באזור דיזנגוף גורדון לפינת נורדאו השקטה, היא ספק בר ספק מסעדה שאותה הוא למעשה מגדיר כטאפאס בר תל אביבי. במרכז החלל הפנימי יש בר גדול ונאה, והמרפסת המקורה מרופדת באופן מפתיע בשטיח קטיפתי ועבה בצבע אדום יין. בעת ביקורנו בשעת ערב מאוחרת הייתה המסעדה מאוכלסת במפגש בנות עליז; באב ובתו שהיו שקועים בשיחה נרגשת בסגנון "יחסינו לאן?"; ובעיקר בכמה וכמה זוגות שנתנו ביטוי לאהבתם בדרגות שונות של אינטימיות שנעה ממבטים מצועפים ועד להתגפפויות כה יסודיות עד שהזכירו את עולם ההשראה של המוסד האחר של נאמן – הסקס בוטיק. ב־ Rafa’s Eatery כל זה קורה באווירה חמימה ומפרגנת הודות למארח מסביר פנים ולבבי. כזה הוא נאמן, מחייך, לוחץ ידיים, טופח על שכם, מתרוצץ בין השולחנות, מפטפט, צוחק, דואג, מסביר בהתלהבות ומפעם לפעם מביא בקבוק קוניאק להרים כוסית עם האורחים. המסעדה מציעה תפריט טעימות מגוון של מנות טאפאס במתכונת שמטפחת אף היא את  הזוגיות – שש מנות לזוג, שתיים צמחוניות, שתיים בשריות ושתיים מהים, במחיר 89 ש"ח בלבד לסועד כולל לחם. אם נראה לכם ש־6 צלוחיות טאפאס לא יספיקו לכם, ראו הוזהרתם. במושגים של טאפאס המנות גדולות, ואנו, שלא עמדנו בפני פרצי ההתלהבות של ידידנו החדש ראפה, התפתינו לעוד שתיים, ונאלצנו בשל כך להמיר את הצעתו הנדיבה להעניק לנו קינוח בעוד לגימה מהקוניאק.

מנות טאפאס הן במקורן פשוטות ומעוטות מרכיבים. התחרות והדחף ליצירתיות מולידים מנות יותר ויותר מורכבות שלטעמי חוטאות לרוח חוויית הטאפאס הספרדית, אבל זה לא נורא. אכלנו אצל ראפא כמה מנות מצוינות, והבעיה היא בעיקרה בהגדרה ולא במהות. אספרגוס ברוטב פרמזן ובוטרגה הוא ניסיון נועז ומוצלח לשלב שני מרכיבים בעלי טעם חד וייחודי – גבינת הפרמזן וביצי הדגים המיובשות – עם האספרגוס המעודן. ראגו פטריות ברוטב דבש וחומץ בלסמי על פולנטה צלויה היא מנה טעימה ועשויה היטב (כולל פולנטה נימוחה כראוי) שיכולה להשתפר פלאים אם את השמפיניון המצוי יחליפו פטריות מעניינות יותר. קלמרי צרוב עם עגבניות שרי, זיתים ויוגורט צאן היו דוגמה למורכבות יתר. קלמרי הוא אוכל טאפאס קלאסי ויחד עם היוגורט והתיבול המוצלח יכול היה להיות מנה פשוטה וטובה. הוספת שני מרכיבים בעלי טעם דומיננטי שהאפילו לחלוטין על הקלמרי יצרה מנה לא מאוזנת. מנגד, נהנינו מאד מהגרבדלקס בוודקה וסלק, בעיקר בזכות מטבל מצוין מחזרת וקרם פרש וגם מטוסט סינטה, איולי ובצל מקורמל. בכל פעם שאני נתקל באוכל מצופה במשהו פריך ומטוגן בשמן עמוק, הצד הילדותי שבי יוצא. לכן, שלוש מנות כאלה נכללו בהזמנתנו. נתחיל בצמחונית – ארנצ'יני במילוי מוצרלה ורוטב עגבניות: במחוז מוצאם, סיציליה, כדורי האורז ממולאים בראגו בשר, מצופים בפירורי לחם, מטוגנים בשמן ומוגשים לוהטים. גם אצל ראפה הם משמרים את חוויית העונג של ביצוע הקליפה והמפגש עם האורז המהביל והגבינה המותכת. הרוטב, לצערי, לא באותה הרמה ודומני שהוא מכיל יותר מרכיבים מעובדים מטריים. לשון בקר בציפוי פריך הייתה ניסיון להעניק נעורים חדשים לנתח שהוא באופיו מהגיל השלישי, והניסיון הזה נכשל. המנה המטוגנת השלישית הייתה פיש אנד צ'יפס כיפי מנתחי בקלה בציפוי קראסט של פיסטוקים ולצדם תפוחי אדמה טובים, שהיו מטוגנים במקצועיות וללא סימני שמן מיותרים. הנאה צרופה לסאקרים של טיגון עמוק.

ראפה חזר לשולחננו לשיחת סיכום והתנצל על תקלות בשירות ובמהירות ההגשה אף שלא התלוננו כלל. מדי פעם העיף מבט אל הזוג המתמזמז בדבקות, אבל שטף דיבורו לא החסיר פעימה. "מסעדת מארח" כזו, שבה הסועדים הם יותר אורחים מלקוחות, עושה חשק לחזור ולבקר בה שוב.

אוכל – 7

אווירה ועיצוב – 7

שירות – 8

תמורה לכסף – 8

סך הכל: 8

חשבון:

אספרגוס – 28 ש"ח

ראגו פטריות – 32 ש"ח

ארנצ'יני מוצרלה – 34 ש"ח

גרבדלקס – 34 ש"ח

פיש אנד צ'יפס – 36 ש"ח

קלמרי – 58 ש"ח

לשון בקר – 36 ש"ח

סינטה על לחם דגנים – 48 ש"ח

שתי כוסות פלטר טריו – 80 ש"ח

מים מוגזים – 35 ש"ח

הנחה בגין עסקית – 52 ש"ח

סה"כ – 369 ש"ח

למסעדת Rafa's Eatery