צמד האינדי גלי ואבירם צור חולקים את שם המשפחה כי הם למעשה אב וביתו, שהוציאו עכשיו אלבום ביחד, ועכשיו אתם מרגישים אשמים על שלא החזרתם שיחה לאבא. סחטנו מהם המלצות למקומות עם הופעות אינטימיות וטיול במקום שבו הזמן עובר אחרת
אבירם וגלי צור הם אירוע די נדיר במוזיקה הישראלית – צמד אינדי של אב וביתו שמנגן אינדי-רוק אקוסטי חוצה דורות, כי רק הם ביחד זה כבר שני דורות. אלבום הבכורה שלהם, Cloud of Years, יצא לאוויר העולם לפני כשבוע וחצי, והופעות יתקיימו כרגע בארוחת שישי, אבל נקווה שגם בעוד מקומות בהמשך.
>> שוק שאין כמותו והמקום שבו עדיין לא הייתי. העיר של גדעון עמיחי
>> מסע איטי בזמן ומקום לחשוב, לנשום, להסתכל // העיר של מיכאל ליאני
>> מסעדה שהאוכל בה מפתיע ורגעים של אושר פשוט // העיר של סיגל נעים
1. מסלול ההליכה מחוף הצוק עד המגדלור
זה מקום שאנחנו חוזרים אליו די הרבה. ההליכה על הצוק, מעל הים, נותנת תחושה של להיות קרוב לעיר אבל גם מחוץ לה, והזמן שם עובר אחרת. אולי בגלל זה המקום הזה מתחבר לנו גם למוזיקה שלנו: תנועה, שקט, מרחק וקרבה באותו רגע.
2. התדר
התדר הוא מקום שיש בו תנועה בלי יותר מדי מאמץ. הרבה אנשים, מוזיקה ברקע, ומשהו קורה כל הזמן. עבורנו יש בו משהו טוב, כי הוא לא מנסה להיות “מועדון” או “בר” במובן הרגיל, אלא מרחב פתוח שקורה בו משהו חי.
דרך יפו 9, תל אביב
3. האזור
האזור הוא מסוג המקומות שמזכירים למה הופעות קטנות יכולות להיות חזקות יותר מהופעות גדולות. יש בו קרבה אמיתית בין הבמה לקהל, בלי שכבות מיותרות. כמוזיקאים, אנחנו אוהבים מקומות שבהם רואים ומרגישים את הדינמיקה בין הנגנים, את הבעות הפנים, את ההקשבה. האזור הוא בדיוק כזה מקום.
הרכב 13, תל אביב
4. פלורנטין
פלורנטין מבחינתנו היא לא מקום אחד אלא אווירה כוללת. זה אזור שאפשר להסתובב בו בערב בלי לתכנן יותר מדי, לעבור בין ברים קטנים, לראות הופעת ג'אז ולהרגיש את העיר מקרוב. יש בה הרבה אותנטיות וקסם.
5. צוותא
צוותא הוא מקום של מילים, במה ונוכחות. אנחנו אוהבים אותו כי הוא מזכיר שמוזיקה לא עומדת לבד, אלא קשורה גם לטקסט, לסיפור ולהגשה מול קהל. יש שם תחושה של תרבות שמתרחשת בגובה העיניים, וזה מתחבר מאוד לדרך שבה אנחנו יוצרים ועובדים יחד.
אבן גבירול 30, תל אביב
מקום לא אהוב
המקום שהיינו רוצים לראות משתנה הוא דווקא לא מקום אחד, אלאהחוסר בחללים קטנים ואיכותיים למוזיקה חיה בעיר. תל אביב מלאה ביצירה, אבל לא תמיד קל לאמנים עצמאיים למצוא חללים אינטימיים, לא יקרים ולא רשמיים מדי, שבהם אפשר פשוט להופיע, לבדוק חומרים ולפגוש קהל מקרוב. עיר שחיה תרבות צריכה יותר מקומות כאלה.
השאלון
1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
הופעות קטנות. לאו דווקא אירוע אחד גדול, אלא דווקא הרגעים שבהם יושבים קרוב לבמה ורואים מוזיקה או טקסט קורים בזמן אמת. בתקופה כזו, משהו באינטימיות של במה קטנה יכול להזכיר למה תרבות עדיין חשובה.
2. איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום שלנו, במובן מסוים. לא כי הוא “פתר” משהו, אלא כי העבודה עליו נתנה לנו מסגרת להמשיך ליצור, לדבר ולהחזיק משהו יציב בתוך תקופה מאוד לא יציבה.
3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קודם כל לכל מי שנפגע וזקוק לעזרה בתקופה הזו, בכל צורה. אבל מהמקום שלנו, אנחנו מרגישים במיוחד את הצורך לתמוך באנשים שמחזיקים תרבות חיה – מוזיקאים, שחקנים, יוצרים, אנשי סאונד, מפיקים, במאים, רקדנים, בעלי מועדונים קטנים וכל מי שמאפשר לאמנות להמשיך להתקיים גם בתקופות קשות. הרבה מהם נפגעו מאוד, כלכלית ורגשית, ובכל זאת ממשיכים להופיע, ליצור ולתת לאנשים רגע של נשימה. להגיע להופעה, לקנות כרטיס, לשתף יצירה מקורית או לתמוך במקום קטן שמארח תרבות, זו תרומה אמיתית.
4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זה די מתחבר לשאלה הקודמת. מעבר לאמנים עצמם, צריך להרים לאנשים שמחזיקים את התרבות בעיר מאחורי הקלעים – אנשי סאונד, מפיקים, בעלי מקומות קטנים, ברמנים, תאורנים וכל מי שפותח דלת, מסדר במה ונותן למוזיקה חיה לקרות. הרבה פעמים הם לא במרכז, אבל בלעדיהם אין סצנה ואין תרבות חיה.
5. מה יהיה?
יהיה מורכב, אבל כנראה נמשיך לעשות את מה שאפשר: ליצור, להקשיב, להיפגש, ולנסות לא לאבד את הרגישות בדרך.