תושבי תל אביב ניצחו במאבק על גשר יהודית. סוף טוב? תלוי בעירייה

לפני כשבועיים התבשרתי על הצבעה שנערכה במועצת העיר תל אביב-יפו, לביטול השם "גשר יצחק נבון" אשר יועד להחליף את גשר יהודית. בשקט וללא קול תרועה הצביעה מועצת העיר ביום ה-24.03.25 לביטול ההחלטה לקרוא את גשר מספר 9075 – שהוא גשר יהודית – על שם הנשיא המנוח. שלוש שנים עברו מאז החל המאבק על גשר יהודית, ואכן אף פעם לא מאוחר לבטל החלטה שכזו.

>> החינוך הממלכתי בסכנה: אג'נדה משיחית בדרך לתוכנית הלימודים
>> אנחנו נלחמים בגורמים המשיחיים והעירייה מחבקת אותם // טור דעה 

בינואר 2022 ייסדתי את קהילת "החזירו את הגשר ליהודית", אליה הצטרפו פעילות ופעילים חברתיים, ארגונים חברתיים ומובילות דעת קהל, עמותת כ"ן, אדם טבע ודין, חברות מועצה, תושבי.ות שכונת מונטיפיורי וביצרון וד"ר שלומית ליר שניסחה עצומה בעד גשר יהודית. יחד יצאנו לצעדת מחאה ביום הנשים הבינלאומי על מנת לשנות את ההחלטה למחוק את יהודית מונטיפיורי מהמרחב הציבורי.

 

פניתי לעירייה על מנת שתכריז על החזרת הגשר לשמו המקובל, אך מהר מאוד התברר כי בימים בהם הדמוקרטיה במדינת ישראל אינה בשיאה, גם לעיר הליברלית המכריזה על תוכנית "עיר שווה" למען "שוויון מגדרי" קשה להקשיב לרחשי הציבור

 

להתנגדות הציבור יש כוח ואכן, ניתן לומר בקול גדול כי המחאה אל מול הרשות המקומית הצליחה! השלט "גשר יצחק נבון" הוסר מעל גבי גשר יהודית ארבעה חודשים לאחר שהותקן במאי 2022. ההתעקשות המביכה של עירית תל אביב-יפו לכנות את הגשר "גשר נבון" נחלה מפלה צורבת, כי השם "גשר יהודית" השתרש כבר בציבור. גם ההסבר שסיפקה העירייה לפיו לא ניתן לקרוא לגשר יהודית ("כי יש כבר רחוב על שמה"), אינו מתיישב עם העובדה כי לא הפריע לעירייה לכנות את גשר שלוש כך בהמשך לרחוב שלוש, את גשר נוח מוזס בהמשך לרחוב מוזס, את שדרות רוקח, גשר רוקח ומחלף רוקח באותו שם. שמו של הגשר הפך לנקודת ציון מוכרת בעיר, והטיעון כי מדובר ב"שם זמני" נוגד את ההיגיון ואת תפיסת המרחב הציבורי ככזה ששייך לציבור ושלציבור יש בו גם מקום להשמעת קול וליכולת בחירה.

המאבק האזרחי-ציבורי על הדמוקרטיה, שהתבסס בתל אביב, הפך את הגשר לנכס אסטרטגי ומוכר אף יותר. בינואר 2023 פרצו מחאות אזרחיות  כנגד ההפיכה המשטרית ופעילים שהפגינו למען הדמוקרטיה התבצרו על הגשר ותלו שלטים בנוסח "גשר יהודית ודמוקרטית". בנוסף, גופים כמו מד"א, המשטרה, התקשורת מכנים בכל הודעת ביפר והודעה לתקשורת את הגשר בשמו המקובל. "גשר יהודית".

בהחלטת העיריה לביטול שם הגשר ע"ש יצחק נבון קיים מלכוד כפול: האופטימיים.ות שקראו על ההחלטה לבטל את שם הגשר, יגלו כי העירייה הגיעה רק להחלטת ביטול והבטחה לגשר אחר בשם יצחק נבון. פניתי לעירייה על מנת שתכריז על החזרת הגשר לשמו המקובל, כולל תליית שלט וטקס חנוכת הגשר, אך מהר מאוד התברר כי בימים בהם הדמוקרטיה במדינת ישראל אינה בשיאה, גם לעיר הליברלית המכריזה על תוכנית "עיר שווה" למען "שוויון מגדרי" קשה להקשיב לרחשי הציבור ולתת לגשר את השם הרשמי שלו. מדוע מתעקשת העירייה והעומד בראשה לעבוד מול ציבור ליברלי באופן אוטוקרטי, ולמנוע יצירה של מרחב דמוקרטי משותף לציבור?

יהודית מונטיפיורי הייתה אקטיביסטית, פילנתרופית ושותפה מלאה לפעילות הפילנתרופית ומסעותיו של בן זוגה, סר משה מונטיפיורי. בפועלה היא תרמה רבות למען הקהילות היהודיות בארץ ישראל והקימה את בית החולים הראשון בארץ, "ביקור חולים". בני הזוג ניהלו חיים שוויוניים במסעותיהם ובתרומתם לחברה. שינוי שם הגשר הינו פעולה של הדרה ומחיקת שמה המנכיח את פועלה רב השנים של יהודית. מעבר לכך שלא זכתה להנצחה ראויה, זהו מקרה בוחן לבעיה רחבה יותר, והיא מיעוט ניכר של רחובות ומוסדות הקרויים על שמן של נשים, עובדה התורמת לחיזוק אי-השוויון המגדרי והדרת הנשים מהמרחב הציבורי.

מיותר לציין כי על שמו של יצחק נבון רשומים כבר כ-50 אתרים בישראל ו-20 אתרים נוספים על שמו מחכים לאישור, אך בינתיים גשר יהודית הוא סמל שנכחד עבור תושבי.ות שכונת מונטיפיורי, עבור נשים במרחב הציבורי ועבור הציבור בכללותו שאינו זוכה לראות שינוי ביחסי המגדר במרחב הציבורי.

גשר יהודית מהווה תמונת ראי לייצוגן הנמוך של נשים במרחב הציבורי-פוליטי. בפוליטיקה הארצית ייצוגן  נמוך מ-25 אחוז, במוקדי קבלת ההחלטות ובשדרות הניהול -20 אחוז. בזירה המקומית ייצוגן נמוך אף יותר, רק  8 אחוזים, ובסך הכל 15 נשים שעומדות בראשות הערים. רק 20 אחוז מהן חברות מועצה. בתל אביב קיימים 80 רחובות בלבד על שם נשים, עשרה מתוכם על שם זוגות, בהשוואה ל-1252 רחובות על שם גברים (מנתוני משרד הפנים 2024). כפר סבא היא העיר היחידה בארץ בה מועצת העיר העבירה תיקון לקריאת שני שליש מרחובותיה החדשים על שם נשים, עד שיגיעו לשוויון מגדרי.

האם יש לעיר תל אביב-יפו תוכנית כזאת לסגירת הפערים? כי בשלוש השנים האחרונות העיר אמנם העניקה 17 רחובות חדשים על שם נשים, אך גם על שם גברים, כך שהפער רחוק מלהיסגר. בעת המאבק לא מצאנו גשר מרכזי אחד בכל הארץ על שם אישה. חסרונן ואי הנצחתן של נשים נמצא בהכחדה סימלית. אציין כי בעת המאבק על גשר יהודית נוהל במקביל הקרב על מוזיאון הלנה רובינשטיין שהפך להיות על שם הטייקון איל עופר. את הפתרון לבעיה הגיש המיזם להוגנות מגדרית ברחובות הערים, שמציע לסגור את הפער על ידי החלפת שמות של כ-1400 רחובות ניטרליים (ע"ש פרחים למשל) לרחובות של נשים. זה אפשרי. עניין של החלטת מועצה.

העיר תל אביב-יפו, שהכריזה על עצמה "עיר שווה" ודמוקרטית, חייבת לגלות עירנות ורגישות לכך שמיעוט רחובות על שם נשים פועל לשימור אי-השוויון המגדרי, להחלשת ילדות, נערות ונשים שנאלצות לחיות במרחב ציבורי המתאפיין בהדרת נשים. אני קוראת לעירייה ולעומד בראשה לא לפספס את הרגע ההיסטורי ולחגוג את השם: גשר יהודית מונטיפיורי.
>> דורית שמואלי היא מייסדת קהילת "החזירו את הגשר ליהודית", חוקרת מגדר ופוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה.

 

​