נשמע טוב: יצירות הדוקו-מוזיקה הכי טובות בדיסני+

מוזיקה, עם כמה שכיף להינות ממנה בכל מצב, מקבלת משמעות נוספת כשאנחנו מכירים את הסיפורים שמאחורי השירים. מספיק לדגום דוקו-מוזיקלי טוב כדי להיווכח איך המוזיקה פתאום נשמעת אחרת. גם בספריית הסרטים של דיסני+ נמצאים כמה דוקואים מוצלחים סביב מוזיקה, ולכם לגמרי מגיע להיסחף יחד איתנו לתמונות והצלילים.

>> 9 וחצי סרטים (וטרנטינו אחד) שאסור להחמיץ בפסטיבל הקולנוע

קיץ של נשמה

סרטו זוכה האוסקר של מתופף הרוטס והחנון המוזיקלי האולטימטבי קווסטלאב קצת איבד מהרגע שלו לזרוח, כי הוא קיבל את הפסלון שניה אחרי שוויל סמית' קיבל כאפה, אבל הוא הרבה יותר חשוב מהרגע ההוא. הדוקומנטרי חוזר ומגולל את סיפורו של "וודסטוק השחור", מופע סול וגרוב שהתקיים בקיץ של 1969, לא הרבה אחרי וודסטוק, והציג את הכישרונות הכי גדולים בתחומי המוזיקה השחורה בזמנו. סרט מוזיקלי מפעים עם חומרי ארכיון פשוט מופלאים, וחוויה מוזיקלית יוצאת דופן. אם פספסתם, זה סרט חובה לנשמה.

הביטלס: גט באק

יצירה דוקומנטרית יוצאת במינה של פיטר ג'קסון, מי אם לא הוא, שחזר ליותר מ-55 שעות חומרי גלם שצולמו עבור דוקו על הביטלס – שעוקב אחר הופעתם המפורסמת על הגג חברת התקליטים שלהם. ג'קסון ארגן וערך מחדש את החומרים ללא פחות מ-8 שעות של להיות זבוב על הקיר במהלך הקלטת אלבום של הביטלס, רגע לפני הפירוק. תיעוד היסטורי חשוב, גם אם ארוך, ואחד מהדוקו-מוזיקה הכי טובים של השנים האחרונות.

פריקניק: הסיפור שלא סופר על המסיבה הכי פרועה

אם הכותרת לבדה לא מפתה אתכם לראות את הסרט הדוקומנטרי הזה, אז אולי העובדה שהוא מסביר לכם – פחות או יותר – מאיפה מגיע כל הראפ הדרומי המלוכלך ששלט בעולם בעשור פלוס האחרונים. אבל גם את פאקינג אאוטקאסט. הסיפור על מסיבת הסטודנטים מאטלנטה שיצאה מכלל שליטה והפכה לפסטיבל מפואר של סקס, סמים ורוק'נ- סליחה, וראפ מלוכלך. דקומנטרי כיף שאחריו גם תקבלו פלייליסט עמוס במוזיקה מנענעת תחת, וגם תוכלו להגיד שהשכלתם.

אמא יקרה

דוקומנטריים רבים נוצרו על חייו ומותו של הראפר האייקוני טופאק, אבל אף אחד מהם לא צלל עמוק וקרוב כמו הסדרה הזו של אלן היוז ("המתריסים"), שמצליח לפרק ולבאר את דמותו הסתורה בעזרת החלק החסר – אפאני שאקור, אימו של טופאק. הבימאי, שעבד עם טופאק בראשית ימיו (ואף חטף ממנו בערוב ימיו), מצליח להציג את העולם המשגע של הגנגסטר-ראפר בצורה חמלתית ומקיפה, קרובה ורחבה, וכנראה שזו הסדרה הכי משמעותית על דמותו, ובוודאות הכי מרגשת.

קמדון

אנחנו יודעים שזו לא בדיוק התקופה הנכונה להמליץ על יצירה של דואה ליפה, אבל זה שהיא אדם גרוע לא אומר שאנחנו צריכים לפספס את הכיף של המוזיקה המקפיצה שלה, או של הדוקמנטרי המעניין שהיא יצרה על שכונת קמדון, הסביבה הכי מוזקלית בלונדון. במהלך הדוקו יוצאת ליפה להבין את קסם השכונה שהוציאה ממנה אגדות כמו איימי וויינהאוס, מארק רונסון או בוי ג'ורג'. אז מה אם הם אחראים גם על קולדפליי? לא נחזיק את זה לרעתם. בכל אופן, הסיפור של קמדון עצמה בהחלט שווה צפיה.

הביץ' בויז

סרט הסוקר את הקריירה ארוכה של הביץ' בויז, ולמרות שהוא אורך רק שעתיים, הוא בכל זאת מספיק להקיף את מגוון הנקודות החשובות – הנסיעות המוזיקליות של משפחת וילסון, גאונות הפופ של בריאן, היריבות מול הביטלס, וגם האתגרים שהובילו למשברים בלהקה, ומלהטט בין כל הנ"ל בעריכה קצבית ופופית – כיאה למותג – ואף כולל מפגש משותף של כל חברי הלהקה בלוקיישן המקורי עליו צילמו את עטיפת אלבומם הראשון. סיפור מקיף ומרגש כאחד, ודוקו לא רק למעריצים. כלומר, גם עבורם, אבל אם אתם עדיין לא, זה יהפוך אתכם למעריצים.

המוזיקה של הווארד

הפקה דוקומנטרית של דיסני שעל פניו נשמעת די צפויה – סיפור חייו של הווארד אשמן, הפזמונאי והמחזאי שגידל דורות של ילדים עם שיריו ביצירות כמו "חנות קטנה ומטריפה", "בת הים הקטנה", "היפה והחיה" ואפילו "אלאדין", עד שנפטר ממחלת האיידס ב-1991. אבל מה שמרים את הסיפור הזה היא העובדה שרבים מחבריו של אשמן עבדו על הסרט, ולא מרואיינים, אלא כאנשים היצירתיים שהם. לצד דמותו המתוקה של הווארד, זה מייצר דוקומנטרי יוצא דופן, מרגש ומתוק במיוחד. נקודות בונוס גדולות נוספות לו על עצם צירוף צילומים של כמה מהשירים האהובים עליכם בהקלטתם הראשונה.

תודה רבה ולילה טוב: הסיפור של בון ג'ובי

מיני סדרה שמשרטטת את סיפורה של הלהקה האייקונית שהצליחה בדרך לא דרך לשרוד 40 שנה, גם דרך התקופה שלהיות כוכב רוק אמר לעשות כמות מפחידה של קוקאין. ואוהו, כמה סיפורים היסטריים יש לבון ג'ובי. הסדרה מנסה גם לענות על שאלת העתיד הלא ברור של הלהקה בתקופה שבה פציעה קולית מאיימת לעצור את הכל, ואם אתם מכירים את המוזיקה של בון ג'ובי אתם כבר יודעים שאין דרך לעצור. דוקומנטרי שמגרד בול בנקודה של סיפורי רוק פרועים, היינו צריכים.