אין בינינו חלל: דירגנו את כל סרטי "הנוסע השמיני" ושרדנו לספר על זה
לכבוד הסרט החדש בפרנצ'ייז האימה, "הנוסע השמיני: רומולוס", חזרנו למקורות ודירגנו את כל סרטי המותג, בין היתר כדי להבין עד כמה "הנוסע השמיני נגד הטורף" היה. חוץ מזה, איזה דביל היה מי שתרגם את Alien ל"הנוסע השמיני", נכון?
איכשהו, גם 45 שנה לאחר יצירת החייזר המפחיד בהיסטוריה של הקולנוע, סרטי "הנוסע השמיני" מצליחים למשוך אליהם מעריצים רבים, כשהפעם זה קורה עם הסרט החדש "הנוסע השמיני: רומולוס". סדרת סרטי האימה/מד"ב של רידלי סקוט השפיעה על הקולנוע בכל כך הרבה מובנים, ועברה כל כך הרבה תהליכים, אך נראה כי סוף-סוף היא חוזרת לשורשי האימה. וזו הזדמנות מעולה לסדר רגע את כל הסרטים לפי דירוג – מהגרוע ביותר לטוב ביותר – אל תדאגו, גם סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף" נכנסו לרשימה. בעצם, למה שלא נתחיל עם הראשון מבניהם?
>> מורה מתוסכל, דרך חיים שלמה שנמחקת ולא מעט רגעים שובי לב
10. הנוסע השמיני נגד הטורף (2004)
יש אנשים ששונאים את סרטי ההמשך יותר מאת סרט הקרוסאובר המקורי, אבל שום דבר לא יגרום לנו לסלוח לבמאי פול וו.ס. אנדרסון על שהרס בסרט אחד שני פרנצ'ייזים מעולים, עם הורידת דירוג הסרט לגילאי 13 ומעלה. שתי סדרות הסרטים האלה היו ידועות באלימות ובכמויות עצומות של דם מזויף שמשפריץ מכל עבר, ומראות הזוועה הם חלק בלתי נפרד ממה שהפך שתי המפלצות מהחלל לכל כך מפחידות. לסרט עצמו היה פוטנציאל עלילתי, עם לוקיישן בכדור הארץ, פירמידה באנטרקטיקה וחייזרים שאנשים קדמונים הקנו להם מעמד אלוהי – אבל במקום הסרט הטוב הזה, קיבלנו לכל היותר חיקוי זול של סרטי מארוול מאותה תקופה. זה פשע בלתי נסלח שהופך את הסרט הזה באופן מיידי לסרט הכי גרוע בתולדות הפרנצ'ייז.
9. הנוסע השמיני 4: התחייה (1997)
אתם זוכרים שהנוסע השמיני התחילה כסדרת סרטי אימה? כי הבמאי ז'אן-פייר ז'נה שכח. הבמאי הצרפתי, שידוע בעיקר בזכות הסרט "אמלי" בעל הפסקול האלמותי של יאן טירסן, הוזמן לביים את הסרט הרביעי בסדרה – החטא הקדמון של פוקס, החמדנות, שגרמה להם להרחיב סדרת סרטים שהייתה אמורה להיות טרילוגיה, כדי להרוויח עוד כמה מיליוני דולרים. מעבר לחמדנות הברורה, הסרט עמוס בדיאלוגים קרינג'יים, דמויות לא אחידות וסצינות מיותרות ומטופשות (סצנת משחק הכדורסל שנראה כמו ההשראה לסצינה דומה מקאטוומן, לדוגמה), ועל כל אלה היה אפשר איכשהו לסלוח אם רק היו שומרים על ה-DNA של הטרילוגיה המקורית ולא משליכים לפח את אווירת האימה שהייתה סימן ההיכר של הסרטים הקודמים.
8. הנוסע השמיני נגד הטורף 2 (2007)
בתקופה הזאת היו שני קרוסאוברים מרכזיים בז'אנר האימה: "פרדי נגד ג'ייסון", והנוסע השמיני נגד הטורף. אף אחד מהקרוסאוברים האלה לא החזיק מעמד עד היום, והסרט הזה מראה לנו בדיוק למה. את דירוג הגיל העלו בחזרה ל-"מבוגרים בלבד", אבל במקום ארכאולוגים ואסטרונאוטים קיבלנו קבוצת דמויות משעממות להחריד ומשחק מוגזם ומתיש. לפחות יש שם סצינות מוות מבדרות מספיק בשביל צפייה נוסטלגית וזאת גם הזדמנות לראות את צמד החייזרים בכדור הארץ פעם נוספת.
7. הנוסע השמיני: קובננט (2017)
במקרה הזה נראה שרידלי סקוט בנה צ'ק ליסט של כל מה שקיים בסרטי "הנוסע השמיני", ופשוט ניסה לסמן וי על כמה שיותר. בפועל יצא לו סרט סתמי לחלוטין. זה לא אומר שהוא לגמרי איום ונורא כמו הקודמים ברשימה – האפקטים מצוינים כמו שרק רידלי סקוט יודע, האקשן מעולה ואפילו יש מדי פעם תחושה של פחד באוויר – אבל הכל נשאר אותו הדבר. עשר שנים אחרי "פרומתאוס" אנחנו שוב בחללית אבודה בחלל, שוב עם קבוצת נוסעים אנושיים ואנדרואיד שמתמודדים עם חייזרים רצחניים, ושוב שום דבר לא משתנה. אולי רק מנת המשכל של כל הדמויות יורדת באופן משמעותי, שכן כולן מציגות טמטום מופתי בכל צעד שהן עושות, ומימדי הנזק שלהם הם אדירים. לא לכאן ולא כאן.
6. פרומתאוס (2012)
בשלב הזה, כבר היינו בטוחים שרידלי סקוט שחרר מ-"הנוסע השמיני". אבל היוצר הטעה אותנו, כי הוא בעצם עבד עם דיימון לינדלוף על סרט חדש. וזה תמיד שם שמשמח לשמוע, גם אם מדובר בסרט בינוני כמו "פרומתאוס". הסרט הוא למעשה פריקוול לסרטי "הנוסע השמיני", ואמור לפתור לנו את שאלת ה-"מאיפה הם באים ואיך הם נוצרו", אבל במקום לסיים את הסרט עם עוד תשובות, אנחנו מסיימים אותו עם יותר שאלות. ועוד כאלו שלא נענות, גם לא בסרט ההמשך "קובננט". בסרט הזה הארכאולוגית אליזת' שו יוצאת לחלל עם צוותה בעקבות גזע חייזרים עתיק, החללית נוחתת ביעד, כוכב לכת של ציוויליזציה שנכחדה, והצוות מגלה מהר מאד שהם לא לבד. זה סרט שעשוי מאד טוב, עם כל מה שתקציב הוליוודי יכול לתת, ולמרות שהעלילה לא מרגישה פתורה במאה אחוז (גם לא על ידי רידלי סקוט עצמו), זה סרט שכיף לחזור אליו מדי פעם.
5. הנוסע השמיני: רומולוס (2024)
אחרי הרבה שנים של ניסיונות להחזיר את המותג למסלול הנכון, סוף כל סוף יש סרט שעושה את זה כמו שצריך. נכון, זה חם מהתנור ועוד עשוי להשתנות לכאן או לכאן, אבל כשצריך לפרגן מפרגנים. פדה אלוורז לוקח את המושכות, ומשיב לסדרת הסרטים את אווירת האימה משנות השמונים שכל כך הייתה חסרה לנו. הפעם צוות שנשלח לחלץ תאי הקפאה קריוגניים מעורר את מחבקי הפנים הישנים, שמביאים איתם את הזינומורפים. למרות שאינו מתעלה על הסרטים המקוריים, "רומולוס" מביא איתו משב רוח מרענן ומצליח לעורר עניין במותג שהלך במשך תקופה ארוכה על חבל דק.
4. Alien: Isolation – מקום של כבוד (2014)
נכון, זה לא סרט אלא משחק וידאו, אבל חייבים לתת לו את הכבוד הראוי לו. משחק אימה-הישרדות בו משחקים את הבת של ריפלי, שמחפשת בספינת החלל הנטושה של אמא שלה את ההקלטות, תוך כדי שהחייזר השחור עם הריר החומצתי רודף אחריה. אני אפילו לא חובב גדול של ז'אנר המשחקים הזה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שאחרי כל כך הרבה ניסיונות כושלים להביא את "הנוסע השמיני" למשחקי הווידאו (וכמה נסיונות לא רעים, כמו הופעת האורח במשחק "מורטל קומבט"), אנחנו באמת יכולים להרגיש כאן איך זה להיות תקוע בתוך חללית, כשרודף אחריך יצור שרוצה לרצוח אותך בכל מיני דרכים שונות ומגוונות. גם עשר שנים אחר כך אין משחק מחשב שהצליח לייצר חוויה מדויקת מזו, ואם אתם רוצים לשדרג אותה, אתם יכולים לנסות את גרסת המציאות המדומה, אבל זה לא לבעלי לב חלש. דרך אגב, Alien: Isolation היה מקור השראה מרכזי עבור פדה אלוורז כשעבד על "רומולוס".
3. שובו של הנוסע השמיני (1986)
זה היה צפוי וידוע מראש, אז אל תשחקו אותה מופתעים – כי כל מי שראה את הסרטים המקוריים יודע שהם הכי טובים. הסרט הכי פחות טוב מהטרילוגיה המקורית השני בסדרה, אבל זה לא אומר שהוא לא סרט מצוין. בסרט השני ריפלי צריכה לחזור לכוכב הלכת ממנו בקושי הצליחה להימלט, על מנת לגלות מה עלה בגורל המושבה האנושית שהספיקה בינתיים לקום שם. לסרטים של היום יש יתרון ברור על הישנים בשל התפתחות האפקטים וה-CGI, אבל הסרט הזה יותר טוב מכל סרט מודרני אחר של "הנוסע השמיני", ונותן לנו בדיוק את מה שאנחנו מצפים ממנו.
2. הנוסע השמיני 3 (1992)
מכל סרטי "הנוסע השמיני", זה אולי המיוחד ביותר. בתור התחלה, רידלי סקוט לא היה קשור לפרויקט הזה, אז מזל שלאולפנים היה במאי צעיר ולא כל כך מוכר, שעד אותו רגע ביים רק סרטים קצרים וקליפים. אולי שמעתם עליו – דיוויד פינצ'ר. הסרט הראשון של הבמאי שהביא לנו יצירות כמו "נעלמת", "שבעה חטאים" ואת "מועדון קרב" היה סרט אימה-מד"ב שסוגר טרילוגיה שלא היה קשור לה, וכבר אז היה אפשר לראות איך השפה האמנותית שלו מתעצבת. הרבה לא יסכימו איתי כאן, אני מודע לזה, ולמרות חולשותיו (ויש חולשות, שלא תטעו) זה הסרט שהכי רענן, והביא דברים חדשים לתוך המותג. אבל מה שבאמת נותן לסרט את המקום השני והמכובד זאת העובדה שמכל שלושת הסרטים בטרילוגיה המקורית, זה הסרט שבו ריפלי משלמת את המחירים הכי כבדים ששילמה עד כה.
1. הנוסע השמיני (1979)
זה תמיד משעשע אותי שהסרטים הישנים, אלו עם הדמויות האנימטרוניות משנות השבעים, כמעט תמיד מנצחות את הדמיות המחשב של הקולנוע בימינו. הסרט הראשון של סדרת הסרטים הארוכה (ויש שיגידו ארוכה מדי) הוא ללא ספק המתמודד הראוי ביותר למקום הראשון. זה סרט שאפילו רידלי סקוט עצמו לא הצליח להתעלות על ההצלחה שלו. "הנוסע השמיני" המקורי היה סרט אימה מופתי, שהצליח לזעזע רבים ברחבי העולם כשהוא רק יצא. מעבר להתפתחות המותג של "הנוסע השמיני", הסרט היווה השראה לבמאי אימה רבים והעלה את הרף מבחינת אפקטים וברמת הפחד שאפשר להכניס לקהל. גם היום, 45 שנים לאחר יציאתו, הסרט הזה נמצא בראש הרשימה של חובבי המד"ב והאימה. האם זה יפחיד באותה מידה כיום? כנראה שלא, כי בכל זאת, הקהל אחר. אבל אל תטעו, מדובר בפנינה קולנועית שכל אחד חייב לעצמו לצפות בה מדי פעם.