מצעד הפזמונים: דירגנו את השירים הכי גדולים של הקולנוע הישראלי
מיהורם גאון ועד למקהלה, ממאיר אריאל ועד אהוד בנאי, מהדמעה של השוטר אזולאי לעיניים הגדולות של אריק איינשטיין - הקולנוע הישראלי סיפק לנו המוני שירים שנחקקו בתרבות, והפכו לפסקול חיינו. לקראת פסטיבל סאונדטראק (17-21.9) אספנו ודירגנו אותם, עד לטופ של הפופ
אחת מהסיבות המרכזיות לגאווה הישראלית, היא הקולנוע שלה: תעשיית הסרטים שכללה בתוכה הכל מכל – מסרטי בורקס דרך קומדיות ועד דרמות אפיות וסרטים דוקומנטריים בלתי נשכחים. אבל הסרטים הגדולים שראינו וגדלנו עליהם לא תרמו רק באספקט הקולנועי, אלא גם השאירו אחריהם שירים – ולא מעט קלאסיקות ישראליות. חלקם מזוהים עם הסרטים, חלקם הפכו לקלאסיקות ללא קשר לסרט (כולל כמה הפתעות של ממש) – אבל כולם הפכו לשירים אגדיים במוזיקה העברית.
>> קבלו טיל: כוכבים בהוליווד קוראים לעצור את הסיוע הצבאי לישראל
הדירוג שלפניכם, המונה את 15 השירים הכי גדולים בקולנוע הישראלי, מנסה לשלב בין שירים שנכנסו להיסטוריה של הקולנוע העברי, וגם כאלו שהצליחו להתחמק מעין הציבור, ולהיות פריט היסטורי חשוב שלא ממש זוכרים מאיזה סרט הגיע. הוא הגיע גם לאות תמיכה בקולנוע המקומי – שעומד תחת מתקפת "רפורמה" של השר האחראי זוהר – וגם לקראת פסטיבל סאונדטראק האהוב עלינו, שהבריק בפרויקט ייחודי המשלב בין פסקולי הקולנוע המקומי לראפים מוכשרים של היום – "שלאגרים", EP שהופק על ידי סינמטק ת"א ופסטיבל סאונדטראק, בניהולו האמנותי של הפנר (נכדו של הקולנוען והסופר האדיר אברהם הפנר ז"ל ובנה של התסריטאית מאיה הפנר) ומארח ראפרים כמו כהן, ג'ני פנקין, ארגוב והפנר עצמו, המתקשרים עם סרטי קולנוע אייקונים והמוזיקה בהם. תהיה גם הופעת השקה, אבל עד אז, נחזור לקלאסיקות המוזיקליות של הקולנוע הישראלי, מדורגות עד לגדולה ביותר.
15. שושן – יאמולנה (מתוך "בית שאן סרט מלחמה")
הסרט הדוקומנטרי היחיד ברשימה, ולא בכדי. "בית שאן סרט מלחמה" של רינו צרור ודורון צברי היא יצירת מופת על זמנית, שהביאה למסך שילוב מדהים של פריפריה וכדורגל, הרבה לפני שמישהו ידע להגדיר את זה במילים. ואחד המאפיינים החזקים היה הפסקול, שנוצר על ידי הזמר שושן – יליד בית שאן, שהעלה על נס את המוזיקה המרוקאית. השירים הפכו מזוהים עם הפסקול, לא פחות מהסצינות הבלתי נשכחות, וסיפקו את האווירה למה שהיא ככל הנראה היצירה הדוקומנטרית הכי חזקה שהיתה כאן.
14. אלי מגן – עד סוף הקיץ (מתוך "שתי דפיקות לב")
דוגמא אחת מיני רבות לשיר ישראלי, שהפך פופולרי יותר מהסרט שעבורו הוא נכתב. "שתי דפיקות לב" (1972) הוא סרט די טראגי, בכיכובם של יהודה ברקן ומונה זילברשטיין, על אהבה בלתי אפשרית שבסופו של דבר הורסת את החיים לכל מי שמעורב בה. במסגרת הפקת הסרט חיפשו שיר נושא, ופנו לאהוד מנור ז"ל, שלימים סיפר כי מדובר בטקסט הכי טוב שכתב אי פעם. אלי מגן, זמר צעיר ואלמוני דאז, היה הופקד על הביצוע והשיר הפך לקלאסיקה. "הנה אנחנו שניים/ שלובי צילי ידיים/ מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב?".
13. אהוד בנאי – טיפ טיפה (מתוך "חולה אהבה בשיכון ג'")
שיר גדול שנולד מסרט גדול. אחרי שהצליח לפרוץ לתודעה עם "שורו", שבי גביזון חבר לכוכב אחר של תעשיית הקולנוע המקומית דאז – משה איבגי – שביחד יצרו את הקומדיה הדי מטורללת, שזכורה בעיקר בגלל שמיל בן-ארי ומונולוג ה"אוולין אל תלכי". אהוד בנאי נבחר להוביל את הפסקול, ושיר הנושא שהוא יצר עבור הסרט הפך לאחד הלהיטים הגדולים בקריירה הארוכה והמשגשגת שלו.
12. ערן צור – נשל הנחש (מתוך "שורו")
נשארים עם שבי גביזון, בחזרה לסרט שהפך אותו לבמאי בעל שם. "שורו" לא מאוד הצליח בקופות, אבל כן ייצר השפעה רבה בתוך תרבות הקולנוע הישראלי. ויותר מכל, הוא השאיר אחריו את אחד הקאברים המעולים בשפה העברית (ולא הקאבר היחיד ברשימה). ערן צור, אז זמר צעיר, מחליט לגעת בקודש קודשים של המוזיקה הישראלית, "נשל הנחש" של מאיר אריאל ז"ל, ונדמה לי שגם מעריציו האדוקים של מאיר אריאל (ויש ברוך השם לא מעט), יודו שהביצוע הזה הוא יוצא דופן.
11. יהורם גאון – כל הכבוד (מתוך "קזבלן")
כריזמה, כריזמה, כריזמה. "קזבלן" היה להיט גדול עוד בימיו כמחזמר בסוף שנות השישים, אבל העוצמה הלכה והתגברה בשלאגר הקולנועי הכביר. במוקד עמד יהורם גאון בשיא הקריירה שלו, וזה כנראה היה השיא של השיא. דן אלמגור אחראי על המילים, דובי זלצר על הלחן – שיר שקשה שלא לכלול אותו בפנתיאון הקולנוע העברי והמוזיקה העברית בכלל. אתה אולי לא ראשון, יא קאזה, אבל גם למקום 11 מגיע כל הכבוד.
10. בועז עופרי – שתי אצבעות מצידון (מתוך "שתי אצבעות מצידון")
לא פעם ראשונה שהשיר האולטרה-מרגש הזה מופיע בדירוגים שלי, ויש לזה סיבה. "שתי אצבעות מצידון" השיר נכתב עבור הסרט באותו השם, שהחל בתור סרט הסברה של דובר צה"ל על התמודדות עם אוכלוסיה צבאית בלבנון – והפך לאחד הלהיטים הכי גדולים בבתי הקולנוע אי פעם. ובמוקד, זמר אלמוני עם שיר אחד בכל הקריירה – אבל שיר שנכנס לפנתיאון ובצדק. ההמנון של כל חייל בשטח, שמתגעגע לאהובתו שנשארה מאחור. מאז ועד עצם היום הזה.
9. אריק איינשטיין – עיניים גדולות (מתוך "עיניים גדולות")
יותר משזה סיפור על בני פורמן, שתמיד הלך לו קלף, זה סיפור על חבורת לול – שריכזה בתוכה התרחשות תרבותית בלתי נתפסת במונחים של היום. אורי זוהר הביא לעולם את הסרט המצוין על מאמן כדורסל שהיה לו כל מה שאפשר לרצות, אבל יותר משזוהר כיכב בסרט הזה – אריק איינשטיין ז"ל היה המוקד. גם בזכות שיר הנושא, שהלחין שלום חנוך והפך להמנון של כל המפוספסים בהיסטוריה. הסרט "עיניים גדולות" הוא כנראה היצירה הכי יפה שיצר זוהר בחייו – והשיר הקלאסי בהחלט עומד בסטנדרט הזה.
8. גברי בנאי – שיר בהזדמנות (מתוך "שלאגר")
אין בישראל הרבה מיוזיקלס קולנועיים גדולים מהחיים – יש משהו בתרבות הסגפנית שבה גדלנו, שלא מאפשר כוכבות אמיתית. ובכל זאת, מבין השוליים יצא "שלאגר" – קומדיה מטורפת שכללה שורה של כוכבי על ובראשם הגשש החיוור בשיאם האמנותי וזמרת צעירה בשם עפרה חזה. ביחד הם מייצרים סרט שהוא קאלט אמיתי, כזה שהוליד הרבה שירים גדולים. אין ספק שהשיר המזוהה יותר בסרט הוא "שיר הפרחה", שהצלחתו גם תרמה לזו של הסרט, אבל "שיר בהזדמנות" ראוי לכבוד גדול יותר, לא רק כי הזמן עשה לו טוב – כמו גם הקאבר הנהדר של טיפקס ב"עבודה עברית" -אלא גם בזכות המבצע הגדול, שלא היה ידוע ביכולות המוזיקליות, אבל כאן נמצא בשיאו. המנון לוזרים אולטימטיבי, אבל ווינר גדול בעיננו.
7. עברי לידר – בוא (מתוך "יוסי וג'אגר")
"יוסי וג'אגר" הוא דוגמא לסרט שהתגלגל להצלחה, ולא נוצר אליה. 67 דקות של סרט שנוצר בכלל לטלוויזיה, אבל קצר שבחים והפך גם לסרט קולנוע אהוב. מעל הכל, סרט שפרץ דרך לקולנוע הלהט"בי הישראלי – וגם הוביל לאחד הקאברים הגדולים שאנחנו מכירים. עברי לידר, אחרי היציאה המתוקשרת מהארון, הלחין את הפסקול של הסרט – וגם פרץ דרך בעצמו, עם הקאבר החדשני והפרשנות החדשה ללהיט הגדול של ריטה. לידר, בסיפור הביוגרפי ובקשר לסרט, הצליח להכניס משמעות חדשה למילים שכתבה מירי פייגנבוים: "בוא נפזר את מסך הערפל / בוא נעמוד באור ולא בצל". ונדמה לי ששני הצדדים יצאו נשכרים מהחיבור הזה.
6. אלי לוזון – גשם (מתוך "עפולה אקספרס")
השנה היא 1997. צביקה הדר מסיים את תפקידו ההיסטורי בתור ז'וז'ו חלסטרה מ"הקומדי סטור", מחפש דרך חדשה – ומוצא את התפקיד הדרמטי הראשון בחייו, בסרט של ג'ולי שלז, וכשלצידו אסתי זקהיים. "עפולה אקספרס" זכה ללא מעט פרסים בארץ ובעולם, אבל קשה לומר שהוא הפך ללהיט גדול. שיר הנושא של הסרט, לעומת זאת – הוא פצצה אמיתית. גם כאן מדובר בקאבר לשיר אדיר כשלעצמו של להקת "בנזין", אבל אלי לוזון – אחד מגדולי המוזיקה המזרחית לתולדותיה – שיפר אותו עשרות מונים. ביצוע כובש, גרנדיוזי וקורע לב בו זמנית.
5. הגשש החיוור – תן לשים ת'ראש על דיונה (מתוך "גבעת חלפון אינה עונה")
עוד שיר שהשנה האחרונה טענה במשמעות חדשה. "גבעת חלפון אינה עונה" הוא קלאסיקה בכל מובן – עוד יצירת על של אסי דיין ז"ל, קומדיה מטורפת שאפשר לייצר רק כאן בישראל. וגם היא כללה בתוכה שיר אחד שהפך לקלאסיקה; דיין על המילים, ונפתלי אלטר על הלחן, אבל יותר מכל – הגששים, באחד הביצועים מלאי החסד שלהם. הגשש תמיד היו ידועים בהומור מאוד גדול מהחיים, בומבסטי – אבל כאן הם כמעט לוחשים את המילים. וכמו תמיד בסרטים כאלה, למרות שעברו מאז יותר מחמישים שנה – נשארה אותה משאלה. "אז בין טיל ובין רקטה, תן לתפוס רילקס בצל". אז תן, תן.
4. הלהקה – "אילו ציפורים" (מתוך "הלהקה")
הנה וידוי: מעטים הסרטים בעולם שמרגשים אותי כמו "הלהקה". שחוק ומשומש ככל שהוא יהיה, מדובר בסרט ישראלי מופתי של גדול הבמאים שלנו – אבי נשר. ובתוך הסרט, מתרחשת סצנה שגם היא מאוד מאוד ישראלית. הרגע שבו חברי להקת הנח"ל מגיעים למוצב אי שם, מופיעים מול חבורת חיילים שבוזים כשברקע הפגזים והיריות – ומביאים איתם שיר צרפתי אופטימי, שנכתב במציאות אחרת לגמרי. כנראה שזה המשל הכי טוב לחיים שלנו כאן – מסתכלים אל השמיים, ומנסים לדמיין אופק, גם כשהכל בוער מסביב.
3. מתי כספי – ברית עולם (מתוך "סנוקר")
אחת העובדות האהובות עליי בתור חננה בהתהוות היא העובדה שאני אוהב לשלוף – על הקשר שבין אחד השירים המרגשים מכולם, לאחד הסמלים של סרטי הבורקס. אז כן, דווקא ב"סנוקר" – יצירת קאלט שמשודרת עד היום – מי שנבחר להלחין את הפסקול היה מתי כספי הצעיר (המנגינה המוכרת מהסרט? שלו). ולכבוד הסרט, גם נכתב אולי גדול השירים של הציוות כספי את אהוד מנור. שיר קטן ומאוד אמוציונלי, שהפך לימים לאחד משירי האהבה הגדולים שנכתבו בעברית.
2. גלי עטרי – דרך ארוכה (מתוך "דיזנגוף 99")
הפסקול של דיזנגוף 99 הוא סיפור בפני עצמו – על הדרך שבה הסרט השני בקריירה של אבי נשר, החליט לייצר פסקול מאפס. לפנות לשורת מוזיקאים צעירים, ולייצר שורה של שירים שילוו את הסרט – אבל גם יככבו ברדיו. והמשימה הזאת הוכתרה בהצלחה – מהסרט הזה יצאו "לגור איתו" של ריקי גל, "צליל מכוון" של יצחק קלפטר (מה ששמעתם), "לילה לי" של יוריק בן דוד – וגם השיר הגדול מהחיים הזה, שכתבה תלמה אליגון-רוז והלחין קובי אושרת. מעטים השירים שמרגשים אותי מהשיר הזה, אולי כי הוא פשוט מציף אותך – ברגשות ובגעגועים, גם למציאות שהסרט מתאר.
1. אושיק לוי – בלדה לשוטר (מתוך "השוטר אזולאי")
כי בסוף, כשמדברים על שילוב בין קולנוע ומוזיקה – כנראה שאין חיבור יותר מוצלח. שיר שאי אפשר לנתק מהסרט שממנו הוא נוצר, לא משנה כמה תנסו. גם בפעם האלף שתשמעו אותו, בכל האזנה שבה יעלו האקורדים הראשונים לשיר שובר הלב הזה – העיניים ייעצמו, ומה שתראו בעיניכם הוא שוטר אחד, בוכה במה שהיה אמור להיות טקס ההשבעה שלו.
"השוטר אזולאי" הוא ככל הנראה גדול הסרטים של אפרים קישון ז"ל, בעיקר בגלל אותה סצנה בלתי נשכחת וטראגית. ומה שהפך אותו ללא פחות גדול היה השיר – שנכתב ע"י אהוד מנור והולחן ע"י נורית הירש. אני יכול לתת הרבה נימוקים, אבל נדמה לי שמבחן העין הזולגת – מנצח את כולם. שיר קלאסי מסרט קלאסי – הוא המנצח האולטימטיבי של המצעד הזה.