זה לא רקוב, זה טראש: כשריאן מרפי רוצה לעשות קצת כיף כולנו מרוויחים
המפעל סדרות של אדם אחד הנפיק עוד סדרה מפס היצור, אבל הפעם יש לנו הפתעה - הוא חזר לעשות כיף. עם ג'ושוע ג'קסון ודון ג'ונסון על ספינת תענוגות, וייב קליל של "האוס" על הים וקמצוץ של קסם אישי, מצאנו בינג' טראשי מושלם להתמכרות ארוכת טווח
איך מייצרים טראש טוב? בעיקרון, זה די פשוט – מבנה עלילתי ממכר, טקסט צ'יזי אבל מבדר, דמויות חזקות ומעניינות, המון דרמה והנה יש לכם בינג' דביק. ברוב המקרים זה מתחיל טוב ונגמר לעוס, גם אם יש סדרות כמו "אמילי בפריז", שלוקחות את זה לרמת "זה כל כך גרוע שזה כיף". מעט מאד תכניות טלוויזיה טראשיות מצליחות להישאר ממכרות לאורך זמן ברמת ריאליטי טראשי טוב, אבל העונה הראשונה בסדרה חדשה של ריאן מרפי, ג'ו בייקן וג'ון רובין בייטס בדיסני+, "ד"ר אודיסאה", קורצה מהחומר הנכון להחזיק מעמד.
>> זה לא מצחיק יותר: עולם הקומדיה מפולג מאי פעם, כמו אמריקה עצמה
במרכז של "ד"ר אודיסאה" עומד דוקטור מקס בקמן (ג'ושוע ג'קסון, לעד פייסי), רופא מוכשר ומנוסה שמתמנה לתפקיד די מפתה – הרופא הקובוע על ספינת תענוגות בשם אודיסאה. הוא מקבל שני פרמדיקים צעירים, אייברי (פיליפה סו) וטריסטן (שון טיל), שכבר עברו ביחד המון הפלגות, ומתקשים לקבל סמכות חדשה – מה שהופך את קבלת הפנים של הקפטן למאתגרת במיוחד. אל תדאגו לו, כי בזכות הקסם והכריזמה הוא מתגבר בקלילות על האתגר, אבל זה בהחלט מבדר לצפייה. גם הליהוק של דון ג'ונסון, שבשנים האחרונות הפך לאחד השחקנים האהובים עלי, מדויק ומביא המון חן לתפקיד הקפטן של ספינת התענוגות הזו.
עכשיו חסר רק המרכיב הסודי: נוסחה שעובדת, כזו שתמיד ניתן לחזור אליה, שכל מה שצריך זה רק לשחק עם המשתנים בתוכה. הנוסחה הקבועה של "ד"ר אודיסאה", לפחות לבינתיים, היא הפלגה בכל פרק, במסגרתה צץ מצב רפואי שמחייב טיפול דחוף בקרב אחד מאורחי הספינה. הצוות הרפואי מאבחן, זורק לאוויר הפתוח ממבו ג'מבו רפואי באווירת "האוס", ולאחר מכן מגיע או לפיתרון, או לתקרית מצערת. בדרך כלל בסדרות נוסחתיות מהסוג הזה, אני נוטה להשתעמם מאד מהר, כי קל להבין את הקטע. אבל כאן זה עובד, ומרגע הסיום של הפרק הראשון כבר היה לי ברור – החרא הזה ממכר.
האלמנטים הטראשיים קיימים בסדרה, וזה משתלב נהדר עם הכימיה של הקאסט, אבל יחד עם זאת יש דבר אחד שבלעדיו היא לא הייתה עובדת – הגישה. זה צ'יזי, קלישאתי, לפעמים גם מטופש, וזה לא היה מצליח לעבוד אם יוצרי הסדרה לא היו לוקחים את זה ברצינות. ההרגשה היא שבמהלך העבודה, השאלה "מה אם נעשה טראש ממש איכותי?" עמדה באוויר – צילום ברמה גבוהה, פסקול מעולה ושחקנים טובים ברובם מובילים לסדרה שקשה מאד להפסיק לצפות בה. וכשמשווים אותה לסדרת האימה "גרוטסק", שמתהדרת באותו צוות יצירתי מאחורי הקלעים ועלתה באותו שבוע, זה כמעט מדהים ששתי היצירות האלו הגיעו מאותם יוצרים, עם הבדלים כל כך גדולים.
מפעל הטלוויזיה האנושי ריאן מרפי מייצר טלוויזיה בכמויות אדירות, ובבירור יש לו פרויקטים שהוא אוהב במיוחד ופרויקטים שפחות חשובים לו. "ד"ר אודיסאה" הוא בבירור פרויקט שרואים כמה היוצרים נהנו בו, מה שיוצר סדרה ממכרת שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות, חוץ מאיפה שזה חשוב. האם זאת סדרה שתזכרו אחרי שתסיימו עם הבינג'? קשה להגיד, אבל היא בטוח תספק לכם בריחה מהנה מהמציאות, בדיוק כמו האודיסאה עצמה. יש לי הרגשה שהיא תישאר כך לאורך זמן רב, אם ירצה המרפי.
"ד"ר אודיסאה", עונה ראשונה עכשיו בדיסני+