קסם של פורים: איך להפוך מטבעות 10 אגורות לאוצר ששווה מיליונים

>> "האוצר האבוד" הוא פרויקט שנולד בימי הקורונה, ומטרתו לאסוף את כל מטבעות ה-10 אגורות ששוכבים בבתים ובעסקים ללא שימוש – כ-100 מיליון שקלים בסך הכל על פי הערכות בנק ישראל – כחלק ממיזם חינוכי שהולך ומתפתח והגיע כבר לאלפי מוסדות חינוך בארץ, כהדגמה לחשיבותן של נתינה, עזרה לזולת, שיתוף פעולה, אחריות ויזמות חברתית. בפורים הנוכחי (16.3-13.3) ישתף הפרויקט פעולה עם תנועת הצופים הארצית, כשבפורימונים של שבטי הצופים יוצבו קופסאות איסוף אליהן יוכל הציבור לשפוך את הצנצנות מעלות האבק שבהן הוא מאפסן את המטבע חסר השימוש. פירוט כל הלוקיישנים כאן.

>> איך לשמוח עכשיו: 13 דברים כיפים יחסית לעשות בפורים בתל אביב
>> התחפשנו לשפויים: 6 אירועי פורים במסעדות שלא ירוששו אתכם

ברוכים הבאים לאוצר האבוד. לעשות דברים גדולים ממניעים קטנים ואפילו קטנוניים זה בסדר גמור, מניסיון.
יש את הסרטונים האלה של יו גרנט בהם הוא מדבר על ה"Pet Peeve" שלו – הדברים הכי קטנוניים, שאין להם שום השפעה על החיים שלו, אבל מוציאים אותו מדעתו. הוא מספר שם, למשל, שהוא מתחרפן מזה שאנשים הולכים עם תיקי גב, ועוד יותר מתחרפן שאנשים הולכים עם תיקי גב תלויים מקדימה, ושאנשים מסתובבים עם בקבוקי שתייה גדולים למרות שיש מים בכל מקום. בקיצור, הוא מתחרפן מהכל.

 אני התחרפנתי מזה שיש לי בבית צנצנת מלאה מטבעות של עשר אגורות שאין מה לעשות איתם. אני לא יודעת אם יו גרנט חשב להקים עמותה שתצא נגד אנשים שהולכים עם תיקי גב תלויים מקדימה, אבל אני ידעתי שאין מה לעשות עם המטבעות האלה, שזה לא הגיוני, ושאני חייבת לעשות עם זה משהו.

עכשיו, מה לי ולמטבעות? מה לי ולכל הדבר הזה? אני סתם בן אדם משועמם שסגור בבית בקורונה ונתפס לאיזו שטות. לא נולדתי פילנתרופית, ואני גם לא אמות כזאת, אבל באותו יום בסגר – זה חירפן אותי. התחלתי לברר. הבנקים לא מוכנים לקבל את המטבעות האלה, לא דיסקונט של רותם סלע ולא לאומי של גל תורן ולא טפחות של דביר בנדק (אני יודעת שלבנקים האלה יש גם בעלים אמיתיים. אגב, אני לא אתפלא אם זה אותו אדם בסוף). מטבעות של עשר אגורות הם מנת הדג בבופה בחתונות – אף אחד לא רוצה לגעת בה, אבל אי אפשר לבטל אותה משום מה. 

והמטבעות האלה שם. מיליארדים שלהם. החלטתי שאני רוצה שילדים יחפשו וימצאו את האוצר הזה, כי בואו, גדלתי על "הגוניס". זה באמת חזק ממני. בשלב הראשון, הייתי צריכה להבין כמה כסף כזה מסתתר בבתים שלנו, כסף שלא נמצא במחזור הכלכלי. פגישה עם ראש מחלקת המטבע בבנק ישראל נתנה לתלונה הקטנונית שלי שם ומקום, הכילה אותה, הבינה אותה, נתנה לה מספרים ובאותה העת גם הציתה אותה. בישראל יש כ-100 מיליון שקלים במטבעות של 10 אגורות שתקועים לנו בבתים, בעסקים, בין החריצים של הספה, באוטו. נשמתי לרווחה. אוקיי, אני לא משוגעת.

אבל רגע, זה פסיכי. זה לא יכול להיות. זו כבר לא תלונה קטנונית שלי, זה מחדל. את המטבעות הללו ממשיכים להנפיק בכל שנה, אבל הבנקים לא מוכנים לקבל אותם. מה קורה פה? מרעיון שנולד מתלונה קטנונית, כביכול, נולד המיזם הזה, שהפך מאז לפלטפורמת איסף המטבעות הגדולה ביותר בישראל – האוצר האבוד. ברגע שהרעיון לאסוף את כל המטבעות האלה נולד, הוא כבר יצא מאזור התלונה הקטנונית שלי והפך למיזם חינוכי – ילדים ילמדו באמצעות איסוף המטבע הקטן הזה על נתינה, עזרה לזולת, שיתוף פעולה, אחריות ויזמות חברתית. מאז ועד היום פעל המיזם באלפי מוסדות חינוך בכל הארץ ולקחו בו חלק מעל רבע מיליון תלמידים.

האוצר האבוד הוא אנחנו: אזרחים עירניים, איכפתיים וקטנוניים, שמנסים לפתור את הצרות הקטנות והגדולות שהממשלה שלנו מרעיפה עלינו בלי הפסקה. האוצר האבוד הוא חברתי ושותפתי רוני הדר, האוצר האבוד הוא שלומי צדקי מנכ"ל עיגול לטובה, רפי חדד סמנכ"ל ברינקס לשעבר, האוצר האבוד הוא אנשי התדר, שעל קירותיו תלויה תיבת איסוף זמינה 24/7 שעיצב אלכס פדואה, גם הוא חתיכת אוצר. האוצר האבוד הוא צוותי החינוך בבתי הספר והגנים שהבינו כמה חשוב לחנך את הילדים שלנו מגיל צעיר לערכים של סולידריות' איכפתיות וקטנוניות שמניעה לפעולה. האוצר האבוד הוא הילדים שלנו, האוצר האבוד הוא דור העתיד.

בסוף השבוע הקרוב, בימים חמישי עד ראשון (16-13 במרץ) האוצר האבוד חובר לתנועת הצופים ולפורימונים האגדיים שלה הנערכים בשבטים בכל רחבי הארץ. בכניסה לכל פורימון יוצבו עמדות איסוף של אותם מטבעות שהמדינה שלנו מתעלמת מהם, אבל אנחנו מצאנו דרך להפוך אותם לזהב ולהעביר אותם למאות עמותות שזקוקות להם כל כך.

זהו שיתוף פעולה שני שלנו עם הצופים, וגם הפעם הכספים יועברו לעמותות המטפלות בנפגעי העוטף – מפונים, משפחות שכולות, נפגעים בגוף ובנפש, נוער בסיכון. יש כל כך הרבה, והמדינה נותנת כל כך מעט. בסיבוב הקודם אספנו סכום שנראה לנו דמיוני. – 350 אלף שקלים (!); עד היום נאספו באמצעות האוצר האבוד מעל מיליון שקלים במטבעות של עשר אגורות בלבד. עכשיו אנחנו רוצות יותר.
אגב, אני פרשתי מהצופים אחרי פעולה אחת בלבד. התעצבנתי שהמדים בצבע חאקי ולא בשחור. בן אדם קטנוני, כבר אמרתי. היו נכונים!
>> רשימת הכתובות של כל הפורימונים באתר האוצר האבוד: https://www.otzaravud.co.il/scouts