השלום זמני, המלחמה נצחית והזוג הרשמי של הבית כבר לא כל כך בטוח
דיאן ונתנאל עומדים - סוף סוף - בפני מבחן ראשון בעוד מלחמת הטבק הגדולה קורעת את הבית, ומרובע אהבה דמיוני נרקם סביב הדיירת הכי מחוזרת בבית. האח החורג סופר את השעות בין הפסקות האש ויוצא להפסקת סיגריה
40 יום ו-40 ליל עברו כבר בבית "האח הגדול" וכיאה למקום שהוא מיקרוקוסמוס מזרח-תיכוני, גם בבית האח הגדול השלום זמני והמלחמה נצחית. אמנם מתרחשות פה ושם הפסקות אש, אבל הן רק אתנחתא כדי לשוב ולהתחמש. ההבדל היחיד הוא שבאח הגדול, ההתחמשות היא לא בנשק – אלא בטבק. עוד נגיע לזה.
אבל ראשית, אין ספק שהאירוע הגדול ביותר שהשאיר אחריו הפרק האחרון הוא הפירוק הסופי של "דיאנתנאל". הזוג החזק ביותר בבית, וללא ספק גם המדובר ביותר, לפחות מבחינה רשמית, נפרד. ההחלטה מעוררת המחלוקת לחבר את הזוג בהדחות נגמרה, ומעתה הם יעמידו ויועמדו להדחה כבודדים, ולא כזוג. זו החלטה שמפרה את מאזן הכוחות בבית, ובעיקר מהווה מבחן אמיתי לשניהם: עד כמה החיבור ביניהם השאיר אותם בבית עד עכשיו, וכמה כוח יש להם בנפרד? בתחושה שלי אין להם ממש מה לדאוג, אבל יהיה מעניין לראות האם הטריז הפיזי שתקעו ביניהם יסדוק משהו בזוגיות העמוקה.
בנוסף, שרון בוניפוסי סיים את דרכו והודח – הדחה שלא מפתיעה אף אחד, בוודאי לאחר הפאשלה המהדהדת שלו בפרק של יום רביעי. בעיניי, כאמור, הוא החמצה מהדהדת של העונה הזו. היו לו את כל התנאים להפוך ללהיט אמיתי – הוא מצחיק, עממי ויש בו משהו כובש באמת, אבל את כל זה כמעט ולא ראינו. לפחות לא בפרקים. ההחלטה המטופשת לגדוע את משימת הציידים היתה המסמר האחרון בארון, שסגר קדנציה קצרה מאוד. לפחות הוא הרוויח, אולי, את מקומו באור הזרקורים, מה שאולי ישרת אותו בקריירה קומית בעתיד, אבל בבית האח גורלו כבר נגזר.
מעבר לזה, אנחנו שוב חוזרים אל סאגת "המלחמה והשלום" – ונתחיל דווקא בצד החיובי: הפרק נפתח בסימן אופק, בעיניי ה-סיפור של העונה הזו. הפעם למחזאי הצעיר היתה יום הולדת, מה שהוביל לטקס שלם שמתחיל בקריאות מצד המשפחה על הגבעה ממול, נמשך במיני מסיבה בחצר (כולל התזת מים חגיגית ושימוש בשיר האמוציונלי "הכל יהיה בסדר" של מופע הארנבות של ד"ר קספר, שכנראה הוא מאוד אוהב), ונגמר ברגע השיא – טליה, שאופה לו עוגת שוקולד (יאמי), ומקנחת בחיבוק שנועד להשאיר את סאגת "האישה השטן" מאחוריהם. אחר כך, מגיעה גם מיני שיחת פיוס בחדר העישון.
זה הקתרזיס של אופק; אחרי פרשת "הילד המדוכא", שהובילה לרגעים מאוד לא סימפטיים מצידו (כולל פיצוץ עם קאזם וכאמור, מריבת פאסיב אגרסיב מרהיבה עם טליה), עכשיו מחובק על ידי כלל הדיירים וחווה סוג של ניצחון אישי. יש כאן נראטיב שמשאיר את אופק כדייר חזק מאוד בבית, ואולי עשוי להוביל ל"סיפור הסינדרלה" האמיתי של העונה: מדמות קצת מרוחקת, לכזו ששובה את הקהל בדרך למיליון.
אבל כאמור – אחרי השלום, באה המלחמה. "מלחמת הטבק הגדולה", שכללה את ריוואה מצד אחד, ואת שחף ודניאל מהצד השני. תקציר הפרקים הקודמים: בגלל הפאשלה של שרון, הדיירים נתקעו עם תקציב בסיסי בלבד – מה שאומר שגם חפיסת הטבק היתה דלה יחסית. ריוואה התייצבה מיד ותבעה 30 גרם משלה (שלישי מהכלל), מה שמיד הוביל להתנגדות מצד "ברית חזקים" מפתיעה: שחף, שלקח על עצמו דמות של מבוגר אחראי מול הילדודס, ודניאל שהרהיב בכעס יוצא דופן.
מי צודק? לשחף ודניאל יש יתרון במקרה הזה. שחף מנסה לייצר מצב שבו הכל יהיה מאוזן, ונתקל שוב ושוב בחומות של התנגדות מצד יתר הדיירים. דבר אחד בטוח, המריבה הקצת קטנונית הזאת היתה חומר נהדר להפקה וריב קלאסי לאח הגדול: היא הובילה גם את דניאל וגם את ריוואה לווידויים אישיים, אחרי שהיא פתחה אצלם לא מעט צלקות ישנות. בסופו של דבר, זה נגמר בעוד הפסקת אש – לפחות עד הפעם הבאה.
ואחרי המלחמות, הפיוסים, ההתזות והבריתות – אי אפשר שלא לדבר גם על הרומן החדש בבית, שלא לומר משולש, שלא לומר מרובע. במרכזו עומדת טליה, שאחרי שהתפרק הניסיון הלא מוצלח שלה עם אופק, הופכת ליעד הנחשק בבית. על הכוונת: שחף, שמנסה באופן מאוד לא מסתורי לחזר אחריה, שרון שהביע התעניינות (שבכל מקרה לא תחזיק מעמד הרבה זמן), וגם אופק שנשאר ברקע כי לכו תדעו מה יהיה.
על פניו, לפחות כרגע, טליה הודפת את הנסיונות הנואשים של כל הבית לשדך לה את שחף, אבל כהרגלה באופן ערמומי, היא לא סוגרת את האופציות לחלוטין. היא נשארת כל הזמן בסביבה של שחף, ובכך ממשיכה את מורשת שמעון פרס ז"ל: מספרת ש"היא לא עוסקת בכך", אבל בתכלס? עוסקת גם עוסקת. האם זה הרומן הבא של הבית? עוד חזון למועד.