עוד שלושה חודשים נלך לקלפי להצביע. בשונה מטרלול מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות, רובנו לא יודעים על מה. התרגלנו למערכות בחירות ארציות – ברור לנו מי המפלגה וברוב הפעמים למה אנחנו מצביעים: יש פתק אחד, שמקפל בתוכו את המתמודדים שאנחנו אוהבים, או אוהבים לשנוא, מי משקף את העמדות שלנו ומי לא. גם בלי מצע מסודר, אנחנו יודעים מי שמרן מי ליברל, מי בעד ומי נגד זכויות להט"ב, מה כל מפלגה חושבת על הסכסוך ומה העמדות בנוגע למשבר האקלים.

בבחירות לעירייה המצב שונה. אנחנו לא יודעים מי מציע מה, אבל המדיניות של העיר תל אביב היא לא גזירה משמיים ויש לנו הזדמנות בבחירות הקרובות לדבר על נושאים שמעניינים את הציבור. אם לא נעשה את זה – יתכן שמדובר בבחירות האחרונות בעיר תל אביב כמו שאנחנו מכירים אותה.

כולנו חיות פוליטיות ברמה הארצית, במיוחד בימים אלה של איום על הדמוקרטיה ומחאה רחבה. אבל אנחנו לא יודעים הרבה על הרמה המקומית, ואיך בוחרים מתוך עשרות סיעות וטייקונים שמתמודדים, ומי יקדם אינטרסים של הציבור ולא של עסקנים. בתוך קואליציה רחבה שיש בה את הליכוד, ש"ס, מר"צ וחד"ש, כשראש העיר חולדאי הוא נציגה של מפלגת העבודה, נצפה לדעת על מה הבחירות האלה, מה יכולים להבטיח לנו המועמדים כדי שנוכל להמשיך להתקיים פה ומה המדיניות שהם מבקשים לקדם בתחומים שיש להם השפעה על החיים שלנו.

בדומה למס הכנסה שאנחנו משלמים למדינה, אנחנו משלמים מס ארנונה לעירייה ומפקידים בה את היומיום שלנו, את החיים עצמם. כמעט בכל אספקט של החיים שלנו העירייה שם כדי לתת שירות: מערכת החינוך, מערכת הרווחה, שירותי בריאות ושירותי תברואה, ספורט, תרבות, פיתוח תשתיות, כבישים ומדרכות, תשתיות מים וביוב, בנייה ופיתוח שכונות, רישוי עסקים, גינות ומרחבים ציבוריים, שילוט, פינוי אשפה, פיקוח ושמירה על הסדר הציבורי והרשימה עוד ארוכה.

אם הכל פוליטי, מה המשמעות של תיוג מפלגות כשמאל וימין בזירה העירונית? ההגדרות הללו לא מספיקות ויש לנו מחויבות לבדוק מה המפלגות (ויש הרבה כאלה) רוצות לקדם ואילו החלטות קידמו בקדנציה האחרונה

וכל אלה טעונים בפוליטיקה. כי פיתוח תשתיות או הפעלת בתי ספר הם נושאים פוליטיים. קיומה של מערכת רווחה עצמאית ומתפקדת זה פוליטי. היעדר מדרכות ביפו הוא נושא פוליטי, היעדר צל ומרחבים ירוקים זה פוליטי, הפרדה במערכת החינוך לילדי מהגרים זה פוליטי, וגם היעדר תכניות מיצוי זכויות לאוכלוסיות מוחלשות היא עניין פוליטי. בוודאי שהחלטה לבנות מגדלי יוקרה בשכונות דרום העיר, או פינוי דיירי דיור ציבורי ודחיקה של האוכלוסיה הוותיקה ביפו החוצה הן הכרעות פוליטיות.

ואם הכל פוליטי, מה המשמעות של תיוג מפלגות כשמאל וימין בזירה העירונית? ההגדרות הללו לא מספיקות ויש לנו מחויבות לבדוק מה המפלגות (ויש הרבה מאוד כאלה) רוצות לקדם ואילו החלטות קידמו בקדנציה האחרונה. כשמפלגות שמאל מצביעות בעד פינוי גבעת עמל, מפקירות את תושבי כפר שלם ושכונת התקווה לטייקוני נדל"ן ושולחות כוחות יס"מ לפנות אמהות חד הוריות ביפו במקום להושיט יד מסייעת שתוציא אותן מעוני ואלימות, אנחנו צריכים לחשוב על שמאל וימין בזירה העירונית מחדש.

יתכן ומדובר בבחירות האחרונות לעיר תל אביב כמו שאנחנו מכירים אותה: עיר ליברלית, צעירה, עיר של תרבות ופנאי, של חופש המחשבה והיצירה, עיר של אקטיביזם ושל שינוי, עיר מכילה ורב תרבותית. מדיניות העירייה שהפכה את תל אביב לעיר היקרה בעולם מוציאה מפה את הצעירים, שכבר לא יכולים להשכיר דירה, ומעדיפה עוד דירות AirBNB וטייקונים שיבנו מגדלי יוקרה. מדיניות העירייה מוציאה מפה עסקים קטנים שקורסים תחת נטל הרישוי והפיקוח, נתונים למרותם גם בימי הקורונה הקשים וגם כשתל אביב מדממת בזמן מהומות.

מדיניות העיר תל אביב בפועל מוציאה מפה פלסטינים תושבי יפו, ומכניסה במקוnם גרעינים תורניים שיהפכו את יפו ליהודית יותר ומפקירה את תושבי דרום העיר לסכסוך מתמשך בין מהגרים ומבקשי מקלט לאוכלוסייה המקומית מבלי להידרש לפתרונות שאינם כוללים שימוש בכוח. הם אפילו לא עוסקים במדרכות ראויות, ועל ראשו של הקשיש מטפטף מזגן בזמן שהוא מנסה לחלץ עצמו ממלכודת המוות בין קורקינטים חשמליים לפיגומים.

עוד חמש שנים כאלה ותל אביב, העיר היקרה בעולם, תזרוק את כולנו החוצה ותהיה שייכת לעשירים בלבד. מקומה 40 במגדל היוקרה לא יראו את העוולות, לא את המדרכות ולא את הביוב. הם ילכו לבתי ספר פרטיים וייהנו ממערכת בריאות פרטית. הם מזמינים אוכל בוולט, לא צורכים תרבות, לא מייצרים תרבות, לא ממציאים שפה, לא פותחים עסקים קטנים, לא סולידריים ובטח לא חברתיים. לפחות אפשר יהיה לסגור את מחלקת הרווחה ולפטר את על העובדות הסוציאליות כי רווחה לא צריך. יקר לכם? תעברו עיר.
>> אוהד אמר הוא פעיל חברתי ועו"ד לזכויות אדם

• בחירות 2023
• עיריית תל אביב
• הבועה
• טור דעה