הלו, זה טוויטר? הגשש החיוור קם לתחייה ברשת החברתית

פעם הכל היה טוב יותר, כידוע, ועכשיו הכל די גרוע. פעם חשבנו שקוראים לתחושה הזאת "נוסטלגיה", אבל לא, זה אינו עניין רגשי או גילני והנתונים האמפיריים המתרבים מצביעים בבירור על כך שדברים סביבנו מתחרבשים. בראשית ימיו של טוויטר, למשל, נפוצו חשבונות יצירתיים רבים שהשתמשו בפורמט הציוצים הקצרים כדי להמציא מחדש את התרבות ולהדהד אותה במופת של כתיבה מבריקה, חדה ומדויקת. בתחילת העשור הקודם ראינו עדיין מאמצים כמו "Modern Seinfeld" (חשבון טוויטר שמביא דיאלוגים של קריימר, ג'ורג ואיליין מהמאה ה-21), אבל תנופת ההמצאה הזו נבלמה ועל הרשת החברתית השתלט שיח פוליטי רעיל. אנחנו פשוט לא יכולים שיהיו לנו דברים נחמדים.

זו אולי הסיבה בגללה התעוררה לאחרונה התרגשות רבתי בסצנה הזעירה והברנז'אית של טוויטר בישראל, עם התגלותו של היוזר "ציטוטים מומצאים של הגשש" . החשבון פעיל מאז מרץ 2019 על אש קטנה וצובר בשבועות האחרונים עוקבים חדשים נלהבים (כרגע קצת יותר מ-3,000, אתם יכולים להצטרף לפני שזה יהיה מיינסטרים) ושלל פרגונים פומביים מצייצני תרבות בכירים, עניין נדיר ביותר באווירת החמיצות ההיסטרית שאופיינית לטוויטר הישראלי.

"ציטוטים מומצאים של הגשש" הוא הברקה גדולה בגלל האופן שבו הוא משעתק ומחייה את השפה ואת הטון של הגשש החיוור, כך שממש אפשר לשמוע את ישראל פוליאקוב ז"ל יורה את הפראזות עם שייקה לוי וגברי בנאי יבדל"א תוך כדי שקוראים את הציטוטים הקצרים, מתוך מערכונים פיקטיביים של הגשש החיוור על המציאות העכשווית. התוצאה כמעט מצמררת באותנטיות שלה ובאופן המתוחכם שבו היא מצביעה על היעדרם של הגששים מהתרבות של הזמן הזה. פנינו בטוויטר אל יוצרי החשבון החם של הרגע והם הסכימו להשיב על מספר שאלות, והדברים מובאים כאן כפי שנכתבו בשרשרת דיאמים:

תגידו, למה אנחנו כל כך צריכים ציטוטים מומצאים של הגשש?

קודם כל כי זה כיף, ואני חושב שיש איזה געגוע נוסטלגי לשפה המתגלגלת הזו, במיוחד אצל שכבה של אנשים בני 30 ומעלה ששמעו את זה כל שבת ברדיו, והיו שמחים לשמוע מה יש לגששים להגיד על כל מה שקורה בישראל 2020.

איך לעזאזל גדל כאן דור שלא מכיר את הגשש בכלל? ולמה אנחנו לא מרביצים לו?

כי הגשש לא בטיק טוק. האמת שאני חושב שגדל פה דור שלא תמיד יודע עד כמה הגשש נוכחים גם עכשיו במערכונים הכי מצחיקים של ארץ והיהודים באים וכפרי והפרסומות הכי מצחיקות, כולם לדעתי עדיין יושבים חזק על הקצב ועל חידודי הלשון וגם הסאטירה האינסופית הזאת שקצת מחבקת וקצת דוחפת, על הישראליות.

יש מטבע לשון גששי חדש שהמצאתם ואתם מרוצים ממנו במיוחד?

אני אוהב את בית הספר הדיקטטורי ואת סופגניה עממית, סופגניה עם רגיל.

איזה ציוץ שלכם אתם הכי אוהבים?

הציוץ על גרטה השוודית שמתקשרת ללשכת השר לאיכות הסביבה (וגם את ביטוח לנגמ״ש).

מבין כותבי הגשש, מי ההשראה המרכזית שלכם, יוסי בנאי או נסים אלוני?

אני חושב ששניהם ענקים ואשפי עברית. וגם שאני לא סגור עד הסוף מי מהם כתב מה ואני מנסה לצאת מהשאלה בכבוד.

איזה מערכון לא-מומצא של הגשש אתם הכי אוהבים?

תכלס אני הכי הכי אוהב את חלפון ושלאגר של אסי דיין ונפתלי אלתר. אני חושב שאלה מאסטרפיסים של כתיבה וטיימינג קומי.

מאסטרפיסים של כתיבה קומית. הגשש החיוור (צילום: משה מילנר/לע"מ)

אתם לא חוששים שהגששים ובעלי הזכויות ינסו לסגור לכם את הבסטה?

אני מאוד מקווה שלא, לא רואה סיבה תכלס, זה נעשה בהמון אהבה והערכה.

מה הכי קשה בניסיון ללכוד את השפה וההומור הייחודיים של הגשש?

מאוד כיף לי לדמיין אותם בסיטואציות עכשוויות וזה לדעתי הכוח של זה, לראות אותם מתמודדים עם נטפליקס ואמזון ואייפון והעולם של עכשיו, לגשש יש קצב פנימי מטורף והשפה תמיד תמיד פלסטלינה גמישה, וזה מה שאני מנסה לכתוב. לגשש גם היה את כל הזמן שבעולם, הם פעלו בעולם הרבה יותר איטי ומתון. אני חייב לדחוס הכל למקום מאוד מתומצת.

אם היה מופע חדש של הגשש, מה הם היו אומרים על טוויטר?

– מה אתה מצייץ שם פומרנץ?

– הוא מרטווט

– צייצת או ריטווטת?

– אני ראיתי שהוא ריטווט

– באתי לצייץ ויצאתי מרטווט

– בקיצור, ריצווטת

– ככה זה בצוויצר

לסיום, כמה כותבים אתם ולמה האנונימיות?

היי, קוראים לי עידן רגב, ביומיום אני סמנכ״ל קריאייטיב ושותף במשרד הפרסום LEAD, קצת מוזר שפונים אליי תמיד בלשון רבים אבל התרגלנו.

כיף לדמיין את הגשש בסיטואציות עכשוויות. עידן רגב (צילום: ירון יצחקוב)