מה שטוב למייגן: סטייל מוזנח זה הדבר הכי לוהט עכשיו
קארה דלווין, היילי בולדווין, קריסטן סטיוארט ועוד רבות וטובות משקיעות את כל המאמצים כדי להיראות כמו לינדזי לוהן אחרי לילה של ריקוד על שולחנות ונהיגה תחת השפעה
איש לא הניד עפעף כשכתבה ארוכה במיוחד על תסרוקת הגוגול המבולגן של מייגן מרקל התפרסמה לפני כמה חודשים ב"הארפר'ז בזאר". הרי ידוע שכשזה נוגע לבני משפחת המלוכה, עיתונאי אופנה אוהבים לנתח כל סיכת דש וקווצת שערות תועה לעומק. ובכל זאת, הכתבה על מרקל הייתה חשובה ולו משום היא סימנה את המעבר של מעוז השמרנות והמיינסטרים האחרון לעבר מחוזות הסטייל המאוד מאוד לא מתאמץ. מובן שבדומה לביטוי האמריקאי Shabby Chic, "מאוד מאוד לא מתאמץ" הוא ביטוי מכובס ל"סטייל של עצלנים". ולמה לא? בימים שבהם אווירת הגיוון שולטת ודימוי גוף חיובי הוא הבון טון של התעשייה, הגיע הזמן שמישהו ישמיע גם את קולם של העצלנים.
עוד כתבות מעניינות:
קרלי קלוס גיורת: איך להתלבש סטייליש לתפילת שחרית?
מוצרי קיץ להתרעננות שאת חייבת בתיק בקיץ הזה
גאס וואט: מותג התכשיטים הכי לוהט בצרפת נוחת בישראל
מייגן מרקל היא בהחלט לא הפרזנטורית הבודדת של קהילת העצלים. היילי בולדווין, קארה דלווין, קריסטן סטיוארט ועוד רבות ורבים אחרים מחבקים את הסגנון שמאיים להשאיר את יצרניות המגהצים ללא פרנסה. למעשה לק מתקלף, מכנסי טרנינג ואודם מרוח הפכו לכל כך נפוצים על מסלולי התצוגות ובקרב סלבס שכבר קשה להבדיל בין העצלנים האמיתיים לבין הוונאביז. כאלה שקמים כל בוקר עם שיער ופנים מושלמים אבל משקיעים שעה כדי להשיג את הלוק של לינדזי לוהן אחרי לילה של ריקוד על שולחנות ונהיגה תחת השפעה.
"השנה איפרנו את הבנות כדי שייראו כאילו הן הרגע יצאו מחדר לעישון אופיום", אמרה לאתר האופנה WWD קייטי ג'יין היוז, שאיפרה את הדוגמניות שהשתתפו בתצוגת האופנה של ליברטין במהלך שבוע האופנה האחרון. אכן, הדוגמניות עם השיער הסתור והעיניים המאופרות בכבדות ובחוסר כבידה העלו אסוציאציה של כרית מרוחה במסקרה במובן הכי חיובי שאפשר לדמיין. מאפרים אחרים שהתראיינו לאתר במהלך שבוע האופנה, שהתקיים באביב האחרון, תיארו את הסגנון שאותו התאמצו לדייק במילים כמו "איפור שנראה כאילו הדוגמניות שמו אותו לבד", "מראה של בת־בן", "איפור שנראה כאילו ישנו איתו".
ייתכן שהטרנד הנוכחי מסמל צעד נוסף של עולם האופנה בדרך לגישור הפער שבין המדומיין לאמיתי – מסע שאינו מסתכם בהעסקתם של דוגמנים ודוגמניות בגילים, צבעי עור וסוגי גוף שונים, אלא כולל גם את חדירתו של סגנון נוח ולביש יותר למסלולים ולחנויות, למשל טרנד ה־Athleisure שהעיף את נעלי העקב מראש רשימת פריטי החובה עבור נשים והמיר אותן בנעלי ספורט. מן הסתם הדרך לנורמליזציה עוד ארוכה והעיסוק העיקרי של תעשיית האופנה הוא עדיין מכירת פנטזיות במחיר של עידוד הפרעות אכילה, אבל לפחות בינתיים העצלנים רשמו להם ניצחון קטן.