ספינת הדגל של רשת 13 טובעת והקברניטים יכולים להאשים רק את עצמם. שלושת הפרקים ששודרו השבוע הוכיחו שהערוץ הרים ידיים לא רק מול קשת אלא גם מול הצופים שלו, והשיא הגיע בפרק המשפחות שהיה זבל טלוויזיוני נוראי // הריקאפ שחיכיתם לו מחכה שהסיוט ייגמר
בשנים הקרובות עוד ידובר רבות במסדרונות רשת על כשלון העונה הנוכחית של "הישרדות VIP", בהנחה שישאר שם מי שידבר. ספינת הדגל של הערוץ טובעת והקפטנים יכולים להאשים רק את עצמם. השבוע האחרון הוא דוגמה מושלמת לאיך איבדו ברשת את הפאסון באמצעות ניהול מחפיר של פחות או יותר הכל – הליהוק, העריכה, השיווק, השיבוץ ובעיקר המתיחה של תוכנית ריאליטי שבעבר היתה אחת ההפקות היוקרתיות יותר בתחום והיום נשארה צל של עצמה שמביאה רייטינג חד ספרתי. במהלך השבוע האחרון שודרו שלושה פרקים, שהם כשלוש שעות נטו, והורכבו ממשימת חסינות אישית אחת (די משמימה), מועצת שבט אחת (די מייבשת) והמון שומן מיותר (כולל קריאת תהילים). איך תנצחו ככה?

זה דווקא התחיל לא רע. קצת שוטים של הכיף בליבולן, טעימה קלה מהמתח שבאפולאקי ואפילו סיקוונס חביב שצייר את הפראנויה של קובי באמצעים קולנועיים, מה שהוסיף טיפה הומור עדין לתוך הדרמה המנופחת שאנחנו רגילים לה. באמת נהניתי מחמש הדקות האלו. אבל משם הכל החל להתדרדר, שוב. אחר כך ראינו את הבחירה המוזרה של זהר לקחת את הקול דווקא מבת בריתו שירה, כמובן מבלי להסביר דבר כי כשאתה מתמודד "הישרדות" אתה לומד איך להפוך כל משפט שלך לפרומו. שארית הפרק הוקדש למשימת החסינות האישית שאפשר לתאר רק בתור צפיה סדיסטית באנשים טובעים במשך רבע שעה. כנראה שלזה קוראים כיף ברשת.

הפרק ששודר ברביעי, לעומת זאת, כבר היה סבל ברמת לטבוע במשך רבע שעה, רק שהוא נמשך שעה שלמה. כבר הלנתי בעבר על הבחירה לייצא את מועצת השבט לפרק משלה, אבל מתיחת מסטיק שכזו לא ראיתי גם בימי המחסור בתוכן של שיא הקורונה. על מה לא קשקשו במועצת השבט המתישה הזו? יחסים פתוחים, אל-הוריות, רכילות של תיאטרון ועל סומאק. כן, התבלין. אחר כך הגיע הדיון הקבוע על תחושת הבדידות של האנשים שלא סגרו לעצמם ברית, ודמעות התנין המתבקשות ובחייכם, בשביל לראות טיפול פסיכולוגי בטלוויזיה יש את "טיפול זוגי". חוץ מזה, אני די בטוח שגיא זוארץ לא מטפל מורשה. אה כן, וגם ליזה הודחה, ולקינוח, קיבלנו 20 דקות מוילת המודחים כי חשוב לנו ראות איך אוהד בוזגלו מתחיל עם כל הבחורות ואת הנרי דוד רוקד בבריכה.

אבל השיא הגיע אתמול (שבת), במה שאפשר לתאר רק בתור הרגע שבו ברשת ויתרו באופן רשמי. גם בשנה שעברה ספיישל המשפחות היה טלוויזיה בשיא עצלניותה, אבל השנה מדובר בזבל טלוויזיוני ממעלה ראשונה, כולל הצעת נישואין של דודו אוואט (איזה אישה לא חולמת שיציעו לה באולפן לצד גיא זוארץ?), חיטוטים מעוררי אי נוחות בלא פחות משני גירושים שונים והזדמנות לראות את העזים של דנדן. זה לא רק הויתור בקרב על הצופים מול קשת, ששידרה את גמר "הזמר במסיכה", אלא ויתור כללי על הצופים בכללותם, כאילו הם לא חשובים. הרי הדבר היחיד שמעניין זה מספרי הרייטינג, ובזכות שינוי שם השידור ל"הישרדות: משפחות" או תרגיל בירוקרטי אחר, השידור בטח לא יכלל במדידת הרייטינג המלאה של העונה. מה זה משנה מה יחשבו מעט הצופים הקבועים שעוד נשארו?

רק אל תתפלאו אם אחר כך יהיו לכם עוד כמה פרקים של רייטינג עלוב. הצלילה המתמשכת היא תגובה ישירה למתיחה חסרת בושה של תוכן לא מספיק מוצלח. כאילו לא מספיק לנו יומיים שנמתחים לשבוע, ריאיונות שורדים ב"צינור" ו"מדורת השבט", וילת המודחים ואינספור תוכניות בוקר וכמה כתבות בחדשות, עכשיו אני צריך גם לראות את המשפחה שלהם?! במחילה ממך אודליה, אבל לא כל כך מעניין אותי לראות איך הגרוש שלך מכין את הקפה שלו. כבר פורסם שהעונה הבאה של הישרדות לא תהיה עונת VIP וזה צעד בכיוון הנכון, אבל אם רשת לא הולכים לחשוב מחדש (ואולי להעיף כמה ראשים על הדרך) על היחס שלהם לצופים, לא ישארו להם צופים להתעלם מהם.

