ארבעה חודשים לפני האירוע האמיתי, הגיע הזמן לבחור נציג לאירוויזיון: הערב (שלישי) יתקיים גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", שיקבע מי ייצג את ישראל בתחרות האירופית – ממנה, כזכור, כמעט הודחנו. ארבעה מתמודדים הגיעו לקו הסיום – אלונה ארז, גל דה פז, שירה זלוף ונועם בתן – כשאחד מהם ינסה להמשיך את המומנטום הפנטסטי מהמקום השני של יובל רפאל בשנה שעברה.

>> מקום להתחבר לעצב ומקום טוב ללב // העיר של שירה זלוף
>> בר בארץ הפלאות ונוסטלגיה לאופרה // העיר של גל דה פז

אתמול, רגע לפני הגמר, נערך משדר "חשיפת השירים" – אירוע שהוא פרומו אחד ארוך לדבר האמיתי. 57 דקות נטו נערך המפגן הזה, שבגדול הציע שני שפיצים עיקריים (אם מנקים את כל המסביב): הזדמנות להכיר את אחד משני השירים שיבוצעו על ידי כל מתמודד בגמר, וה"דואט בהפתעה" – מעין אדפטציה ל"זמר במסכה" של קשת, שבהם ארבעת המתמודדים בביצוע משותף יפגשו זמר או זמרת שייכנסו יחד איתם לדואט שהוא הקליימקס של הערב.

חוץ משני הדברים האלה (ששווים, במקרה הטוב, עשר דקות של שידור), המשדר הרגיש כמו בזבוז זמן די גדול. לא היו שם יציאות מיוחדות או אירועים יוצאי דופן (עוד אתייחס לאירוע שהיה אמור להיות כזה) – סוג של "הייפינג אפ" לארבעת המתמודדים, ואולי גם הזדמנות לזהות תמונת מצב לפני הגמר – לסמן פייבוריטים, ולתהות לגבי הטון של העונה שתיגמר בעוד פחות מ-24 שעות.

אם להסתכל על המתמודדים וסוג המוזיקה שהם מביאים, התחושה היא שעם סיום המלחמה (לפחות בעזה), גם יצאנו מהפאתוס. הפעם (תודה לאל), כבר לא מתעסקים ב"לספר את הסיפור הישראלי" או "לייצג אותנו מול העולם האנטישמי" (למרות שניסיונות ההדחה בהחלט היו הרמה להנחתה בעניין הזה) – לפחות לא מעל פני השטח. הזמרים כבר לא מחפשים להביא איתם סיפור אישי מרגש (א-לה יובל רפאל). הם סתם זמרים טובים ומוכשרים.

מה שדומה הוא הזהות המגדרית – גם השנה, כמו בעונה שעברה, יש נוכחות נשית די חזקה. שלוש מארבע המתמודדות (דה פז, ארז וזלוף) הן נשים, מה שממשיך את המגמה הכללית בנוגע לייצוג באירוויזיון על ידי קולות נשיים. שלוש הנציגות האחרונות שלנו, נועה קירל, עדן גולן ויובל רפאל, הגיעו מהמין הזה; כשכבר שלחנו גברים לעמדה הזאת, זה נגמר לא משהו – ע"ע קובי מרימי ומיכאל בן דוד. העולם אוהב אותנו כשאנחנו מביאים אנרגיה נשית לבמה, ואנחנו כנראה נמשיך לתת לו את זה גם בווינה.

התהליך שנמשך גם בעונה הזו הוא הנוכחות הבינלאומית החזקה – דה פז וארז, שהן בעיניי שתי הפייבוריטיות ללכת עד הסוף, משדרות חו"ל. במובן הזה, הן ממשיכות את עדן גולן – כאשר יובל רפאל היתה סוג של סטיית תקן, בתור מישהי מאוד ישראלית שנשלחה בגלל הסיפור שלה. על דה פז וארז, לטוב ולרע, אי אפשר להרגיש שהן מכאן – הן נשמעות מדהים באנגלית, הן זמרות פגזיות עם שירים באנגלית (שתיהן גם בחרו שירים לועזיים לגמר), ובאות לא כדי להתבלט בנוף עם הישראליות – אלא להביא משהו שיישמע טוב לאירופאים.

ומול מה שנחשב ל"דבר הבטוח" מגיעים שני המתמודדים האחרים: שירה זלוף, שהיא סיפור הסינדרלה של העונה – מישהי שמביאה משהו מאוד מקורי למסך (שאני אישית מאוד מתחבר אליו); ונועם בתן, שמרגיש כמו קריצה לכיוון תמיר גרינברג: זמר רגיש עם פסנתר וקול ייחודי, שמביא אנרגיה קצת גברית.

גם ברמת בחירת השירים אפשר לראות את ההבדל ביניהם: דה פז הלכה (בבחירה מגניבה מאוד) על "Fame" – שיר הפתיחה של הסדרה משנות השמונים, בביצוע איירין קארה; ארז הלכה על משהו הרבה יותר צפוי ובחרה שיר גמר קלאסי – "Chandelier" של סיה. זלוף, מנגד, בחרה את "אהבה" של אושר כהן – אחד הזמרים הכי פופולריים היום; ובתן הלך על "ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון – שיר שכבר נבחר לגמר על ידי מיטב שרמן, שהפסידה לאליאב זוהר ב-2022. אגב, בהקשר הזה יש שיפור – בעונה שעברה, שישה משבעת ביצועי הגמר היו באנגלית; הפעם, לפחות בינתיים, יש 50% עברית על הבמה.

כאמור, מעבר לזה ל"כוכב הבא" היתה עוד כמעט שעה שלמה כדי למלא חלל – וזה נעשה בצורה די מבאסת ובעיקר לא מפתיעה. נאמבר הפתיחה של הגמר אמנם קצת הפתיע עם "וינה" של בילי ג'ואל, אבל בעיניי לא ממש התרומם; אחריו הגיעה המחווה למתי כספי, מחרוזת שבה 11 מתמודדי העונה ביצעו משיריו (מה שגם לא הפתיע או חידש), וגם הקליימקס בסוף – הביצוע ל"אי שם" של אילנית, שבו נכנסה "במפתיע" אילנית עצמה, היה בסדר ולא יותר מזה.

בתחילת העונה, ממש כאן,הימרתי על אלונה ארז כפייבוריטית ברורה– שסומנה כבר מהפרק הראשון. ארז עדיין איתנו (שזה נס, בהתחשב באחוז הניחושים שלי בתחומים אחרים), אבל כשמסתכלים על ארבעת הזמרים – התחושה היא שגל דה פז (שהיא גם זמרת מנוסה יותר בעולם שבחוץ) קצת עוקפת אותה בסיבוב בתור המנייה הבטוחה.

אני, אישית, אייחל דווקא לניצחון של זלוף – בניגוד לארז ודה פז, שהן מדהימות בזכות עצמן, היא היחידה שמביאה משהו קצת יותר מקורי, והוכח שבדרך כלל הבחירות היותר ריסקיות (אפרופו נטע ברזילי) הן אלה שעובדות. התחושה, לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, היא שזה יוכרע בין שתי הדיוות ולדה פז, בקרב הזה, יש יתרון מובנה. נחכה ונראה.

• המסך
• הכוכב הבא לאירוויזיון
• אירוויזיון
• קשת