יוצאות קבוע

לקסם הבא אזדקק לגיבור יתום

אימא ואלונה הלכו לחגוג 20 שנה ל"הארי פוטר" בסנטר, התלהבו ממצנפת המיון וגילו משהו מטריד על הורי הגיבורים בסיפורי הפנטזיה

אלונה ביום ההולדת של הארי פוטר בסנטר (צילום: מיכל ורשאי־ארלוק)
אלונה ביום ההולדת של הארי פוטר בסנטר (צילום: מיכל ורשאי־ארלוק)

אימא: המון ילדים הגיעו לחגוג 20 שנה ל"הארי פוטר" בתרגום העברי, חלקם אפילו באו מחופשים. זו תופעה מטורפת. למה לדעתך כל כך הרבה ילדים מתחברים אליו?

אלונה:
נראה לי שפשוט הדמות הזאת היא נורא מלמדת. כולם אומרים להארי לוותר, לברוח… אבל הוא לא מוותר. הוא בוחר להישאר ולהילחם והוא מצליח.

אימא:
אז הוא נותן לילדים כוח?

אלונה:
כן, כוח להילחם על מה שחשוב לך.

אימא:
ספרי לקוראים מה בעצם הולך בחגיגות האלה.

אלונה:
יש תחנות ממש מגניבות שעושים בהן כל מיני דברים. לדוגמה, יש שם עמדה של רציף 9 ושלושה רבעים, שזה הרציף שממנו הארי צריך לקחת את הרכבת להוגוורטס – בית הספר לקוסמים. זה רציף שמגיעים אליו כשעוברים דרך קיר. אז יש שם את הקיר הזה, עם עגלה שהיא כאילו בתוכו, ואפשר להצטלם שם וזה נראה כאילו שגם אתה עובר דרכו. זה ממש מגניב.

אלונה ביום ההולדת של הארי פוטר בסנטר (צילום: מיכל ורשאי־ארלוק)
אלונה ביום ההולדת של הארי פוטר בסנטר (צילום: מיכל ורשאי־ארלוק)

אימא: הייתה שם תחנה שממש התרגשת ממנה.

אלונה:
נכון, זה היה במצנפת הקסמים. זו מצנפת מיון שכשחובשים אותה על הראש היא אומרת לך לאיזה בית בהוגוורטס את מתאימה.

אימא:
איך היא יודעת?

אלונה:
היא רואה את מי שאת מבפנים.

אימא:
איך היא רואה את מי שאת מבפנים?

אלונה:
לא יודעת, היא מצנפת קסמים. ואני רציתי ללכת לבית שנקרא גריפינדור, אבל קיבלתי את רייבנקלו.

אימא:
מעניין למה…

אלונה:
נראה לי שזה מפני שאני מכירה מאד טוב את גריפינדור, ואני יודעת שהארי פוטר בבית הזה. אולי היא רצתה שאני אלך לבית שאני לא ממש מכירה וככה אלמד עוד קצת על בתים אחרים.

אימא:
מצנפת חינוכית. איזה עוד תחנות אהבת?

אלונה:
יש תחנה שמכינים בה את הרכבת של הארי פוטר, צובעים בחוברות צביעה, ויש חנות שיש בה כל מיני דברים שקשורים להארי פוטר. אני קניתי בה בדמי הכיס שלי שני דברים: מדבקות לטלפון וספל עם הסמלים של כל הבתים שיש בהוגוורטס.

אלונה ביום ההולדת של הארי פוטר בסנטר (צילום: מיכל ורשאי־ארלוק)
אלונה ביום ההולדת של הארי פוטר בסנטר (צילום: מיכל ורשאי־ארלוק)


אימא:
אני חייבת להגיד לך שהרשים אותי מאוד האופן שבו בחרת מה לרכוש. לפי מה בחרת? היו שם המון דברים שרצית.

אלונה:
בחרתי דברים שאני באמת צריכה, למשל ספל זה מעולה לשתות איתו קפה.

אימא:
את שותה הרבה קפה, אני מבינה.

אלונה:
אני שותה תה ואין לי כל כך ספלים, והמדבקות – הטלפון שלי מכוער בטירוף.

אימא:
אפשר פשוט לוותר על הטלפון.

אלונה:
לא! את היית מוותרת על הטלפון שלך?

אימא:
אז בחרת דברים שימושיים.

אלונה:
נכון, וגם בחרתי דברים זולים יחסית כי יש עוד דברים שאני רוצה לעשות בדמי הכיס שלי.

אימא:
יש לי מחשבה מטרידה לגבי הארי פוטר ועוד סיפורי פנטזיה מוצלחים – שמתי לב שרובם מתחילים באותו אופן – אחד מההורים של הגיבור או שניהם מתים. יש לך מושג למה זה?

אלונה:
אין לי, אני לא זו שכתבתי אותם.

אימא:
למה בשביל שגיבורים יעברו דברים מופלאים צריך קודם להרוג את ההורים שלהם? הארי פוטר – שני ההורים מתים; אלאדין – שני ההורים מתים; אלזה ואנה – שני ההורים מתים; במבי – אימא; מלך האריות – אבא; בילבי – אימא. למה זה ככה? מה עשינו?

אלונה:
ההורים של פיטר פן לא מתו!

אמא:
הם רק איבדו אותו, בגלל זה הוא עם הילדים האבודים. זה נורא עוד יותר.

אלונה:
טוב, אימא, את חופרת. מה הציון שאת נותנת לבילוי?

אימא:
חמש מתוך חמש. את?

אלונה:
עשר. בילוי מושלם.

ציונים
אלונה: 5/5
מיכל: 5/5

← חגיגות 20 שנה ל"הארי פוטר". דיזנגוף סנטר, דיזנגוף 50 תל אביב, ראשון עד שישי (22.7־23.8), רוב הפעילויות בחינם