טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

איגרא רמא

מטבח: ים תיכוני

03-7787533
כתובת:
ברנר 2
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
12:00־16:00
19:00־23:00
שישי
12:00־16:00
כדאי לדעת:

ביקורת: איגרא רמא מתעקשת על חומרי גלם מקומיים. לא תמיד זה משתלם לה

איגרא רמא החדשה לוקחת את המחויבות למקומיות לאקסטרים. לפעמים הטהרנות מנפיקה מנות נהדרות, לפעמים היא קורסת
| מאת: אלון הדר

עוד לפני הפתיחה של איגרא רמא, מסעדתם החדשה של ענר בן רפאל פורמן ותמיר מיכאלי, הם שידרו שפה זה הולך להיות אחרת. לא עוד מסעדה שהולכת בתלם הפלייליסט הישראלי, אלא כזו שמנסה להשתחרר מגבולות הנכון/לא נכון, מה יגידו, מה לא יזמינו. בפרומואים שידר הצמד שהוא דוהר עם האמת הפנימית שלו ב־500 קמ"ש ועם כוח סוס פראי של ביטחון עצמי.

קחו למשל את ההחלטה להקדיש נתח גדול מהתפריט לדגי ים. בצ'ופצ'יק של הקומקום שבו ממוקם קו הדיג של ישראל זהו מעשה התאבדות ממש. אם יש משהו שאי אפשר לסמוך עליו לאורך כל השנה זהו הים. וזה לא הולך להשתנות. אלא אם כן פיתחו החבר'ה ממכון וולקני, האלו מהעגבניות עם חיי מדף של קדנציית נתניהו, מין חדש ומסעיר שגדל בים המלח.

החודש דווקא היה הים נדיב ונתן שרימפס, קלמרי ופלמידה, אבל לך תדע מה יקרה בקיץ 2019. חתיכת הימור, בייחוד למסעדה שלא מתעסקת בדגי בריכות, לוקוסים מאפריקה ושקיות הקפאה ימיות מווייטנאם.

בחרנו בפלמידה אדומה שהוגשה, כמו רוב המנות, כפי שהיא. סשימי ולצדו שמן זית, טבעות פלפל חריף ומלח. בלי לחפש אשמים, זה היה דג שרחוק משיאו. בצורת ההגשה שאיגרא רמא מתעקשת עליה אין מקום לטשטוש טעמים (ע"ע סביצ'ה). הפלמידה הייתה חשופה בצריח. ככה חווינו את האזורים הפחות אטרקטיביים בנתח.

איגרא רמא (צילום: אנטולי מיכאלו)

גם המנות החמות של פירות הים שמרו על מינימליזם. אז איך איכות הגלם בישראל נכון לסוף אוקטובר? הסרטנים היו המנה הטעימה בארוחה. לא פחות ממושלמים. רכים, מרחפים. פרי ים בשיאו. גם השרימפס המקומי הוכיח את המוניטין הטוב שלו, והצריבה של הקליפה העצימה את טעמי הגלם ונתנה מסך נוסף. מי שעמד/ה על הפלנצ'ה – צל"ש.

עוד הצהרת כוונות של המסעדה היא לא לזוז מגבולות ארצנו, המשך למגמה שמובילות בשנים האחרונות דוק המצטיינת וגם ברוט בתל אביב ומיכאל ביסטרו מקומי בלימן, שפחות קיצוניים לפורמט הטהרני־מקומי.

אבל דווקא מנת הצזיקי עם הצנונית והג'ינג'ר חשפה את בעייתיות הקונספט. אולי הם הצליחו לשים את ידם על ג'ינג'ר שגדל בישראל, אבל מה לטעם הג'ינג'ר ולמטבח המקומי? האם מקומי זה רק מה שגדל בגבולות ארצנו (ומה הם הגבולות בכלל – קווי 1948, 1967 או בכלל מרחב גיאוגרפי ללא גבולות) או הכוונה לגידולים בעלי זיקה היסטורית לאזור? איגרא רמא דיברה גבוהה גבוהה, אבל לא ממש קיימה דיון מעמיק במושג מקומי.

המישמש הזה בא לידי ביטוי בצלחת. קרם מרוכז עם טעם מעומעם. רחוק. מעין מטבל אסייתי ברוחו. זה לא היה צזיקי החלומות שלי: הוא אמור לפתוח מנות אחרות, לזעוק מטריות. כאן הצזיקי היה אטום. התכנס לתוך עצמו. אבל זה היה ניסיון מעורר מחשבה. הכי לא זריקה מהמותן. מהסוג שלפעמים צולח, לפעמים לא.

ניסינו גם את סקשן האדמה. הבחירה של איגרא רמא בכרוב שבושל בחמאה ועובה בפקורינו הפתיעה. הטופי הקרמלי של בישול ארוך מטשטש את הטרואריות והאדמה של הירק. התוצאה: חמין/קומפוט כרוב, שלא תקשר עם שום מנה. ייאמר לזכות המטבח שהוא עיכב את הכרוב כדי שמנות שמני הזית שהוזמנו לא יתערבבו איתה, מה שמעיד שיש חשיבה מעמיקה והבנה על הפס.

אמרנו שמן זית, ועוד לא דיברנו על השניצל עגבנייה המוגש בתוך מרק עגבניות מרוכז ומפוצץ טעם, שמזכיר סלמורחו. ואז קרחון של גבינת עזים מעודנת ומעולה, שמעדנת את הנבחרת הכתומה ומביאה טעמים לבנים, רעננים ומרחפים. זו הייתה מנה מחושבת, שבחנה צירוף מרכיבים ולא רק אוסף חלקים מצוין. במובן הזה היא חתרה נגד הנרטיב הראשון שלה להציג את הגלם בפשטותו.

עוד חיבור מעניין היו הפתיתים עם הקישוא השבור שבושלו בכוונה יתר על המידה ולוו בגבינה מקומית. מעין ריזוטו מקומי מקסים, שעדיין חסר בו משהו שיערער את הסועד ויגרום לו לישון עם המנה בלילה ולקום איתה בבוקר. איגרא רמא מנסה לעשות קסמים לאוכל המקומי. לא תמיד הארנב יוצא מהכובע.

מה זה? מטבח אובר מקומי של אנשי המונאר

כוכבים: 3.5

שורה תחתונה: ניצנים נראו בארץ

חשבון בבקשה:
סובינאן בלאן סמיון־סובניון 2015, פלדשטיין 270
צזיקי צנונית 17
בייגלה ירושלמי 9
סשימי פלמידה אדומה (100 גר') 72
שרימפס (100 גר') 48
סרטנים (400 גר') 96
כרוב פקורינו 17
עגבנייה וגבינת עזים 48
פתיתים קישואים 46
קינוח תירס 28
סך הכל: 700 ש"ח

איגרא רמא, ברנר 2 תל אביב, 03-7787533

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0