טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

איצקו ורפאל

מטבח: אוכל ביתי

03-670-6752
צילום:ומולי נעים
כתובת:
דיזנגוף 269
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שישי
10:00־24:00
כדאי לדעת:

ביקורת: לא פועלים בשבילך

מרק החרירה דל, סלט העגבניות תשוש, הקבב דחוס והחריימה שוחה בשמן. מסעדת הפועלים העדכנית איצקו ורפאל מאכזבת מאוד 
| מאת: דניאל שק

שמועה גונבה אל מסדרונות המערכת, ממקור שיעדיף להישאר עלום, שבצפון דיזנגוף נפתחה מסעדת פועלים מגניבה ושרץ עליה דיבור. רק טרחן רציונלי כמוני יתחיל לשאול שאלות: מאיפה הדיבור ומה מקור השמועה? ומה מחפשת מסעדת פועלים בצפון דיזנגוף, אזור שבו נצפה אחרון הפועלים בימי תל אביב הקטנה? מה אני מנדנד, אמרתי לעצמי, יש דיבור ויש עמוד פייסבוק מגניב ומלא בתמונות של אוכל פועלים והבטחות לחגיגה מתמשכת של אנשים שמחים שנדחקים סביבו, והרי מוכרות בסלוני כלות ועובדי חנויות קונספט בנמל הסמוך הם מעמד הפועלים של היום וגם להם מגיע אוכל ביתי, זול וטעים בהפסקת הצהריים, אז תפסיק לחפור וקח את עצמך לאיצקו ורפאל.

המקום, יש לומר, נראה עגמומי למדי. אם היו משקיעים בו רבע ממה שהשקיעו בעיצוב עמוד הפייסבוק יכול להיות שהיה בו שמץ של חן או של מגניבות. גם בשעת צהריים זו, שלדברי העובדים (שהם הכי חמודים ומקסימים) היא שעת שיא הלחץ, לא נצפו שם המונים, ומפעם לפעם ניגש עוד מישהו להזמין מנה לקחת למשרד. התפריט – בחלקו קבוע ובחלקו משתנה – רשום על קיר, אבל אל תבנו ציפיות גדולות מדי, כי חלק ממה שכתוב אין, סטייק פרגית אין, מעורב ירושלמי אין, צ'יפס אין ועוד כהנה וכהנה. אבל העובדים כאמור ידידותיים ומשתדלים ומכוונים אותנו למה שהמטבח מאפשר. אחד אפילו מתעשת אל נוכח פני הירושלמי המאוכזבים מכך שאין מעורב ומצהיר: תן לי חצי שעה ויהיה!

התחלנו עם מרק חרירה ומרק השף שהתגלה כמרק כתומים בהחלט סביר עם כמויות נדיבות של ג'ינג'ר טרי שעשו אותו למהנה ממש. מקור השמועה שהביאה אותי לכאן השביע אותי לטעום עבורו את החרירה. לדבריו הוא מחפש במשך שנים גרסה מוצלחת של המרק המרוקאי המופלא הזה בתל אביב. באיצקו ורפאל בחרו בחרירה צמחוני, שזה בסדר גמור, רק שוויתור על בשר בקר מעט שמן גורע מרכיב טעם מרכזי מהמרק ומחייב לפצות בדברים אחרים. ואכן הבעיה היא שהחרירה היה סמיך ועשיר בתוכן (עדשים, שעועית, אטריות), אבל דל מאוד בטעם. אם לסכם, תמשיך לחפש, חביבי.

בעיה דומה הייתה במנת קובה סלק, שהיא אמנם לא לגמרי מרק, אבל בלי נוזל עשיר ובעל צבע סגול עז מסביבן, מה יועילו כופתאות הבורגול? הכופתאות היו דווקא טעימות ועשויות היטב, אבל המרק היה דליל מדי ושקוף מדי מכדי שיהיה משכנע. קוביות סלק קשות עשויות לשמש ראיה מרשיעה בהקשר הזה – המרק פשוט לא התבשל מספיק.

אם נעבור למוצקים, קיבלנו מנת קבב שסבלה מכמה בעיות: הבשר, מלכתחילה מאיכות לא משהו, נטחן הרבה יותר מדי ולכן הקציצות היו חסרות אוויר ודחוסות. כשהבשר לא באיכות שמספקת טעם, נותר רק לתבל ביד נדיבה, נדיבה מדי. לבסוף, בשביל מה כל המלח הזה? תרחמו על לחץ הדם של הלקוחות! החבר'ה השמחים והחייכנים הציעו לנו מיני תוספות וסלטים ללוות את הארוחה. גם כאן לא מצאנו שום להיט: סלט ירקות עייף, סלט עגבניות חריף תשוש (ולא ממש חריף), חומוס תפל ואורז סתמי רק הוסיפו עוד נדבך לעגמומיות. צ'יפס – מדד חשוב במסעדות־שיפודיות עממיות – לא היה כאמור. מצאנו נחמה כלשהי בצלוחית של שעועית ירוקה ברוטב עגבניות שלא נשלט על ידי הטעם המתכתי של רסק תעשייתי.

על רקע הדכדוך הכללי, שרק התגבר עם מנת חריימה שהוכיחה שיש דגים שיודעים לשחות בשמן, הגיעה ההפתעה מכיוון לגמרי לא צפוי: נאמן להבטחתו, בתום חצי שעה הניח אחד החברים על שולחננו צלחת מהבילה של מעורב ירושלמי. בלי פיסות חזה עוף שתפקידן הוא בעיקר להרחיב את המנה, רק חלקי פנים (כבד, טחול ולבבות), צלויים לכדי מרקם נעים ועסיסי, עם הרבה בצל ומעט תבלינים – תענוג. חומרים נכונים, הכנה טרייה והופ! יש מנה ראויה.

שורה תחתונה – ליצור באזז שאין לו כיסוי זה הימור מסוכן, כי בסוף יעלו עליך. מסעדה לא יכולה להתקיים רק על תמונות ססגוניות בפייסבוק ושירות מחבק, כי מסעדה היא בעיקר עניין של אוכל, זוכרים?

כוכב וחצי

מה זה – לא מסעדה ולא פועלים

שורה תחתונה – כוונות טובות לא מפצות על אוכל רע

חשבון:

חצי מרק – 20 ש"ח

מרק קובה סלק – 40 ש"ח

קבב בצלחת – 48 ש"ח

מעורב בצלחת – 50 ש"ח

חריימה– 50 ש"ח

שני דיאט קולה – 18 ש"ח

סה"כ – 226 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb