טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

אנגוס

מטבח: בשר

03-7715733
צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
הארבעה 20
תל אביב יפו
מפה


כדאי לדעת:

ביקורת: אנגוס בתל אביב: בשר מבית טוב שלא זוכה לטיפול המגיע לו

בסניף התל אביבי של אנגוס, מסעדת הבשר של קצביית דבאח המפורסמת, נכשלים במקום היחיד שמצופה מהם להצליח: לתת כבוד לבשר
| מאת: דניאל שק

שמתי לב שגם מי שאינו קרניבור מושבע נתקף איזה ריגוש לקראת ביקור במסעדה שמתמחה בבשר. מין יצר ניאנדרטלי קמעי מתעורר בנו כשאנו יוצאים מן המערה לצוד משהו – אם לא ממותה, לפחות איזה נתח קצבים. איתני הטבע סיפקו תפאורה מושלמת (גשם זלעפות, רעמים וברקים) כשיצאנו, שלושה גברים קשוחים, לעבר רחוב הארבעה, שם התמקמה השלוחה התל אביבית של אנגוס – רשת מסעדות בשר מבית הקצבייה של משפחת דבאח המפורסמת מדיר אל אסד.

לרשתות בשריות בכל העולם יש גאוות יחידה חזקה והן אוהבות דימויים פשוטים (שור עם קרניים, למשל) ומדים מעוטרים בסמלי המקום. כזאת היא גם רשת אנגוס, שהלבישה את מלצריה (הצעירים מאוד) במדים שחורים עם סמלים וכיתובים לבנים בולטים. קיבלנו תפריטים, שמענו על ספיישלים ועל נפלאות המקום (בלוויית מספר מרשים של "חברים" ו"אח שלי") ויצאנו לדרך.

בלי גינונים מיותרים והתייפיפויות של סלטים וכיוצא באלה מזונות של מעלי גרה, ניגשנו ישר לעניין והזמנו ארוחה שמורכבת ממעלי הגרה עצמם. פתחנו בהמבורגר, שזה פתיח מעט לא שגרתי, אבל התפעלנו מכך שמסעדת בשר לא ממש זולה מציעה המבורגר ב־35 ש"ח בלבד. שני ביסים הספיקו כדי להבין את הפלא. לא יודע מה בדיוק טחנו לתוך הקציצה הזאת, אבל העובדה שזה כלל כמות לא סבירה של סחוסים, גידים ודברים לא לעיסים מעידה לכל הפחות על חוסר כבוד לבשר. למרות בקשה מפורשת לצלייה למידת מדיום, ההמבורגר הגיע לא ורדרד אלא בצבע אפרפר אחיד, וזה כבר מעיד על חוסר כבוד ללקוח.

לצד ההמבורגר הזמנו נקניקיית צ'וריסו עגל בחרדל ודבש, שגם אם חסרה לה חריפות, הייתה טעימה מאוד, עסיסית ושומנית במידה הנכונה. היא הוגשה על מצע של בצל מטוגן שהשומניות שלו הייתה מיותרת.

בשלב הזה קרה משהו שהוא באמת לא אשמת אף אחד, ודאי לא אשמת הצוות המשתדל, אבל יש לו ערך סימבולי יוצא מן הכלל בכל הנוגע לחוויה שלנו במסעדה: אזעקה מחרישת אוזניים פרצה בזעקות שבר ושום ניסיון להרגיע אותה לא צלח. משך דקות ארוכות אי אפשר היה להחליף מילה והסועדים המעטים בערב הסוער הזה החלו להפגין סימני סטרס שונים (שני זוגות פרשו אחרי כעשר דקות). פעמיים או שלוש נפסק העינוי לקול צהלות הקהל, אך תוך שניות חזרה האזעקה לסורה, מאלצת את הצוות (שדווקא זכה לביטויי סולידריות מהאורחים) להתרוצץ בין השולחנות עם התנצלויות, שוטים וקינוחים על חשבון הבית ותפילות לאיזשהו כוח עליון שייחלץ אותם מהצרה הזאת.

משנרגעו הרוחות המשכנו עם רביעיית צלעות טלה, שבמקום עם התמחות נודעת של 60 שנה בגידול טליים והכנתם למאכל צריכה להיות מנת דגל ואילו כאן הייתה לא יותר משגרתית. את המבוכה הגדולה ביותר נתנה המנה שמתוארת בתפריט כאהובה על השף – שורט ריבס בבישול אטי וצלייה בגריל. אם לשפוט על פי התוצאה, נראה שדילגו על שלב הגריל, כי קיבלנו נתחים שעל פי מראם, טעמם ומרקמם חוו אידוי או בישול במים ולא ניכר שהתקרבו לגריל. זה היה חסר צבע, חסר טעם ובעל מרקם צמיגי, לא דומה בשום אופן לאסאדו שבשרו אמור לנשור מהעצמות, ספוג בטעמים עמוקים של צלייה (או עישון) ותערובות תבלינים.

את מסע הציד שלנו חתמנו עם אנטרקוט של 300 גר' שהיה בסדר גמור, גם אם החיתוך שלו היה דק מכדי שיוכל לאצור בתוכו טעם ועסיסיות. עדיף היה להוסיף עובי ולהוריד רוחב. המנות הגדולות זכאיות לתוספת לבחירה ומהן טעמנו שלוש: צ'יפס סתמי, סלט עגבניות חריף שהוא ספק סלסה פיקו דה גאיו וניכר שהוכן שעות רבות (מדי) לפני שהגיע תשוש לשולחננו, והום פרייז שמשום מה טבלו בכמות גדולה של מיונז או של איולי תעשייתי כלשהו.

תחושתי היא שהבשר הוא באמת מבית טוב ושהבעיה נעוצה במטבח, מה שמותיר פתח לתקווה שבסניפים אחרים של הרשת ידיים יותר מיומנות מתקינות ממנו מטעמים שאפשר להביאם בראש מורם בחזרה אל המערה.

שורה תחתונה: בשר מבית טוב שלא זוכה לטיפול המגיע לו

אנגוס

חשבון

  • צ'וריסו עגל – 27
  • מיקסבורגר– 35
  • צלעות טלה – 139
  • אנטרקוט – 119
  • שורט ריבס אסאדו– 89
  • 2 פאולנר חצי – 56
  • בודיין קרמל – עח"ה

סה"כ – 465 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0