טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

בינו

מטבח: שיפודים

03-6913088
צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
שדרות רוטשילד 73
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
10:00־23:59
שישי
10:00־18:00
שבת
19:00־23:59
כדאי לדעת:

ביקורת: בוחן כליות ולב

שלא כמו ביפו - שם הלב והנשמה - המנות שבינו גבסו מגיש בלב תל אביב הן מיינסטרימיות ומסחריות. לפחות הן מבוצעות היטב
| מאת: אלון הדר

 שידורי בינו גבסו מתנהלים בשני אפיקים מקבילים: ליודעי דבר הנגיש גבסו את הידע העצום במטבח הטריפוליטאי בעזרת יד האלוהים שלו. בפרונט הציבורי־מסחרי, תחת המותג הגאוני "דוקטור שקשוקה", הוא האכיל את עם ישראל המשוטט בסמטאות יפו בעשרות אלפי מנות של האדום אדום הזה. פעם אחת התאחדו השידורים: בפתיחת השווארמה הצמודה. עבור רבים זו הייתה מנת הפיתה המושלמת של המילניום.

למרות הבלחות אקס טריטוריאליות, גבסו שידר כי יפו היא הבית. לכן אף אחד לא ממש ידע לאן הוא יכוון את המקום החדש שלו בחלל הממותג ברוטשילד־מזא"ה (שם שכנה בעבר פסטיס של איל לביא ואחר כך השולחן של עומר מילר). האם נקבל שלוחה מתוירת אבל בעטיפה מדונדשת של ד"ר שקשוקה, או שדווקא כאן הוא יתאבד שוב על הסירים ויגיש אוכל טריפוליטאי מאתגר – מתבשילי קיבה ועד חריימה לוהטת של ראש לוקוס?
גבסו בחר בדרך הבטוחה: ד"ר שקשוקה משודרג, פרופ' שקשוקה בשבילכם. כמה סוגי מחבתות, שווארמה ותבשיל שמיד משך את העין: "מעורב שאול אברון", שאליו נגיע בהמשך. החלטה צפויה אבל גם קצת מאכזבת – ובעיקר חושפת מה הוא חושב על הלוקיישן הנוכחי. בוננזה פיננסית ופחות הגשמה עצמית. הנחמה: המקצוענות וההקפדה שלו ניכרו לעין בכל מנה ומנה.

בינו גבסו. צילום: אנטולי מיכאלו

בינו גבסו. צילום: אנטולי מיכאלו

הסיגרים של רפי כהן, המעורב של שאול אברון

את הביאוס פוגג מיד הסיגר מאופציות הראשונות. פילו ממולא בכבד קצוץ, שומן טלה ותבלינים, ומטוגן בשמן עמוק. לצדו טחינה ניטרלית. נשמע מוכר? התפריט של בינו מסגיר את הסוד: זה הסיגר של מסעדת רפאל! בהיעדר רפי כהן במתחם הציבורי זו בשורה נהדרת. ואכן, כהן היה חבר נפש בחבורת גבסו־אברון, שממש אימצו אותו כבן – והסיגר לא היה רק מחווה, הוא היה הדבר עצמו: קראנצ'י אללה יסתור, עז טעם, דקיק, לא נוטף שומן. מושלם. "יאקוט" (מסעדה במארקש שהסיגרים נעשו בהשראתה) סניף רוטשילד. הזמנו גם את קרוב המשפחה שבשנים האחרונות זכה לביקוש יתר – בוריק עם ביצה. הבצק והטיגון היו נהדרים, אבל הביצה התקשתה מדי וחסר היה עוד פאנץ' להקפיץ את העסק.

התפריט הבטיח שנקניקיית המבעאר תהיה "חריפה אשששש", אבל היא דווקא הייתה החוליה החסרה בראשונות הסקסיות. לא ממש עוקצת על הלשון, מתפרקת ולא מצליחה להגיע לשום אמירה. כל כך רחוקה מהנקניקייה המרוקאית העשויה ממעי וממולאת כבד, שומן ועשבי תיבול. אבל אז פגשנו באחד מהצ'יפס הטובים בעיר. תפוחי האדמה שנחתכו גס טוגנו פעמיים. פריכים מבחוץ רכים מבפנים, מלאי טעם סוחף שדורש עוד עוד ועוד. לא בגלל ההתמכרות (ע"ע הצ'יפס של הברסרי), אלא בגלל הטעם. הרגשת תפוח אדמה, הרגשת טיגון נכון, הרגשת מה זאת אהבה.

בינו בשדרות רוטשילד. צילום: אנטולי מיכאלו

בשר משובח. צילום: אנטולי מיכאלו

זמן שווארמה

וזה היה זמן השווארמה. אצל בינו אפשר לקבל גם בפיתה וגם בצלחת. כל מי שאכל אי פעם ביפו יודע שעוד טרום מהפכת הפיתה בישראל גבסו התגלה כמומחה גדול לסגירות טעמים בפיתה. לדעתי הוא היה מהראשונים שהשתמש בפלפלצ'ומה ללטף את הפיתה של השווארמה. טאץ' אישי שלו שרק הקפיץ את השווארמה המצוינת שלו גם ככה. עם סלט עגבניות חריף ("סלט שלמה המלך"), טחינה, סלט כרוב וחציל מטוגן קיבלת את אחד הסנדוויצ'ים הטעימים בארץ. לצערנו ההצטיינות של השווארמה שלו לא ממש הובילה למהפכה בשווארמות ההודו נקבה הבלתי אכילות המציפות את העיר. עכשיו השווארמה מתקרבת אליכם.
הזמנו את המיקס: גם פרגית, גם כבש. שתיהן נהדרות. הפרגית עסיסית עם פסי שומן. הכבש מינימליסטי בתיבול ורך. להבדיל מהשווארמה הטורקית המבוססת על שילוב של בשר טחון ורצועות בשר וטלה הנחתכת דק דק, אצל גבסו החתיכות היו עבות יחסית, מה שגרם לכך שנרגיש את הבשר ונהנה ממנו כל כך.

בינו בשדרות רוטשילד. צילום: אנטולי מיכאלו

מעורב א-לה שאול אברון. צילום: אנטולי מיכאלו

בזמן ההמתנה למנת המעורב נזכרתי איך כהן פעם אחת הגיע ליועזר כשבידו שקית שקופה ובה חלקים פנימיים שעדיין היו חמימים מהשחיטה. אצל בינו המעורב הוקפץ עם המון בצל גס על הפלנצ'ה, הגיע בדרגה מושלמת, בלי אגרסיות של הצפת שומן או תבלינים, אבל הבשר עצמו לא היה מספיק מודגש – גם בכמות וגם ביחס לבצל. לב, כבד, אולי שקדים. חלקי פנים של טלה למשל היו סוחפים את המנה קדימה.
בדרך החוצה נתקלו בבינו, כלומר בדמות קרטון גדולה שלו שהוצבה בכניסה. הדימוי הגדיר את מה שחשנו בארוחה: המותג פה, האיש פחות. ביפו הוא היה יוצא מהמסעדה, תופס אנשים ברחוב ומאכיל אותם בכל מיני ספיישלים מטורפים של המטבח התוניסאי. כאן – בלב תל אביב – קיבלנו תפריט קבוע, בטוח, מסחרי, עם מנות מיינסטרמיות שמובצעות היטב. בשביל הצלחות הטריפוליטאיות המסעירות ניאלץ לנסוע לשוק נתניה. אולי נפגוש את בינו באותו שולחן.

מה זה: בינו גבסו שולח זרוע ברוטשילד.

כוכבים: 3.5.

שורה תחתונה: דרושה נוכחות גדולה יותר של הדוקטור.

חשבון בבקשה:

סיגרים של רפאל: 30 ש"ח.

סלט שלמה המלך: 14 ש"ח.

בוריק ביצה: 12 ש"ח.

נקניקיות מבעאר: 58 ש"ח.

שווארמה מיקס בצלחת: 58 ש"ח.

מעורב שאול אברון בצלחת: 52 ש"ח.

2 שליש טובורג: 36 ש"ח.

2 שליש ויינשטפן: 42 ש"ח.

סה"כ: 302 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb