טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

בראסרי

מטבח: צרפתי

  • https://static2.timeout.co.il/misc/index_images/6/39906_680x382.jpg
  • https://static2.timeout.co.il/misc/index_images/81/78581_680x382.jpg
צילום: יח"צ
כתובת:
אבן גבירול 70
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־רביעי
7:30־1:00
חמישי־שבת
24:00־24:00


24 שעות
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר

טיים אאוט אומר

7.5
אוכל7שירות8אווירה7תמורה8

ביקורת: השעמום מנצח: לבראסרי לא מגיעים בשביל הרפתקאות

החיים המעניינים של המבקר הובילו אותו לחיפוש הרפתקאות באחת המסעדות הקדושות של העיר - הבראסרי
| מאת: גיל אקרמן

את התפריט של בראסרי אני יכול לדקלם מתוך שינה, את הטלפנים אני מכיר כבר בשמם הפרטי, והאפליקצית המשלוחים שלהם דופקת אצלי באייפון שעות נוספות. ולמרות זאת, ואולי בשל כך, הרמתי יותר מגבה אחת כאשר העורכת של טיים אאוט שלחה אותי לכתוב ביקורת על הקונצרן ששינה את פני הקולינריה התל אביבית בשלוש עשרה השנים האחרונות. אליה וקוץ בה – אומנם בעשור האחרון הפך מפעלם של רותי ומתי ברודו למושא הערצה למסעדנים – סמל למקצוענות, דיוק והצלחה, אך עדיין לצערינו כמעט בלתי אפשרי להשיג שם שולחן בשעות השיא.

מה עושים? ריסטארט. כל ביקור או משלוח שלי מבראסרי מסתכם תמיד באותן ארבע מנות: מרק בצל מושלם, BLT חלומי, המבורגר שהמציא את הביטוי "אוכל מנחם", או כנפי העוף החריפות הטובות בעולם, המוגשות אך ורק בתפריט הלילה. הפעם לטובת הביקורת החלטתי להזמין מנות שמעולם לא אכלתי (כמעט, לא הצלחתי לוותר על ההמבורגר שהיה מצויין כרגיל).

פתחנו בפטה כפרי, שהתגלה כמעיין טרין מיקס בשרים עטוף בבצק עלים. קצת מזכיר גרסה צרפתית לביף וולינגטון – לצורך הזיהוי בואו נקרא לו "טרין וולינגטון" (המצאה של הרגע). תערובת הבשרים של הטרין הייתה לטעמי דחוסה מידי, עם תיבול דיי צנוע שנכשל בתפקידו כמרים טעמים. הבעיה הגדולה יותר במנה הייתה שהמטבח מגיש אותה קרה – ואם יש דבר פחות מגרה מבצק עלים שנאפה, נחתח והוגש קר, זה בצק שגם ספח מעט נוזלים והוגש חצי סמרטוטי. לא מנה שהייתי חוזר אליה.

מנת פתיחה נוספת- רביולי תרד, הפתיעה לטובה. לשולחן הוגשה צלחת עם רביולי נהדר ששחו ברוטב חמאה משכר. הרביולי היה עשויי מבצק מושלם אשר עטף כמות נדיבה של מילוי שתובל עם המון כבוד לטעם התרד. יופי של מנה, שהייתי מצפה לקבל במסעדת שף קטנה בה שמים לב לכל רביולי–  בטח לא במפעל שעובד 24/7.

המשכנו לספיישל של אותו היום – סביצ'ה מוסר "ים" עם כל מיני משחקי אניס – שומר, זרעי שומר, אבוקדו ושמיר. זו הייתה מנה שחידדה לנו את מהות הבראסרי – זהו מטבח שתמיד ייקח חומרי גלם לא גבוהים במיוחד (מטעמי התאמה לכיס הלקוח כמובן) וינסה להרים אותם. במקרה הנ"ל זה חצי עבד – הטעמים היו טובים, אך מוסר "ים"  הוא אינו דג למנות נאות. למה הגרשיים? מכיוון שמרבית דגי מוסר "הים" המככבים במטבח הישראלי הם בכלל במקור דגיגונים שאמנם נולדו בים, אולם הועברו לגידול בבריכות דגים ימיות במצרים. למי שלא יודע, מצרים היא מעצמה של חקלאות ימית, המגדלת כ-200 אלף טון של דניסים בשנה (בישראל לשם ההשוואה מגדלים כמה אלפים בודדים). המוסר המדובר, מוסר "המלכותי" שמו, היה אומנם טרי ונפלא כאשר נמשה מהמים, אך מכיוון שהמצרים אינם מצטיינים בתנאי איכסון ובקרה, הדרך אותה עובר המלך עד לצלחת גורעת מאיכותו, והופכת אותו לדג המתאים לבישול בלבד, לא לאכילה במצב נא. ממש כמו במקרה הנ"ל.

אותה מהות בראסרית באה לידי ביטוי  גם במנת הפיש אנד צ'יפס שמכינים בבראסרי מקאט פיש (שפמנון). שימוש בדג זה לגרסה מטוגנת נעשה בעיקר מטעמי נוחות למטבח – זהו דג שלמרות שעבר הקפאה מצליח לשמור על "עסיסיות" מדומה עקב אחוז השומן הגבוה שלו. למרות שהדג נעטף בבלילת בירה טובה וטוגן ללא רבב, אני לא התלהבתי מהתוצאה. השפמנון מפריש ג'לטיניות גבוהה מה שגורם לכך שאחרי מספר דקות בצלחת הוא כבר מאבד מהקריספיות שלו, ומרגיש מאוד שמן. שוב – רעיון טוב, עם הדג הפחות מתאים.

בכל יום בבראסרי מוגשת "מנת היום" קבועה לאותו היום. המנה של יום רביעי היא מנה צרפתית קלאסית – עוף ביין לבן וירקות שורש עם חמאה. זו מנה מאוד אלגנטית שמגיעה בקסרול אישי קטן (מחבת קטנה מעט עמוקה שניתנת גם להגשה בתור צלחת), אך שתהליך ההכנה שלה גורם לדבר השנוא עלי בעולם – חוסר איזון בטמפרטורות. את העוף מכינים מן הסתם לפני הסרוויס, ועם ההזמנה מכניסים אותו לקסרול לחימום עם הירקות והרוטב. למרות שהטעמים היו מוצלחים מאוד, הרוטב היה חם, אך חלק מהעוף נשאר קר ואף התייבש מעט. אני מניח כי אם היינו אוכלים אותו כאשר סיים את בישולו המקורי, הוא היה נפלא.

החלק הכי פחות מוצלח בארוחה היו דווקא הקינוחים. אכלנו פרופיטרולים ממולאים בגלידת וניל מאיכות בינוניות שהוגשו עם רוטב שוקולד חם. מעבר לכך שציפינו לקרם פטיסייר במקום הגלידה המאכזבת, בדיוק כמו בוולינגטון הבצק היה קר ולח, וכלל לא נעים בפה. את הקרפ סוזר והתותים בשמנת לא הצלחנו לאכול בכלל בגלל כמות סוכר לא הגיונית בעליל. הזוי בהתחשב בכך שלרותי ומתי יש את הפטיסרי הטוב במדינה – דלת אחת ליד.

אין טעם לנסות לייפות את המציאות או לטגן אותה בבלילת בירה מוצלחת:  מי שרוצה להמשיך וליהנות מהמכונה יעשה בשכל אם ידבוק באותה רביעייה מנצחת. יש קללה סינית שאומרת: "שיהיו לך חיים מעניינים". לבראסרי לא מגיעים בשביל הרפתקאות, לבראסרי מגיעים בשביל הכנפיים החריפות הטובות בעולם.

חשבון (לשלושה אנשים):

מים מינרליים – 22 שקלים
חצי בקבוק בורגון שנסון – 110 שקלים
קוקה קולה – 12 שקלים
סביצ'ה מוסר ים – 52 שקלים
רביולי תרד ראשונה – 38 ששקלים
סלט עלים – 49 שקלים
צ'יזבורגר 300 גרם – 69 שקלים
עוף ביין – 69 שקלים
קאט פיש מטוגן – 74 שקלים
פרופיטרול – 42 שקלים
תותים בשמנת – 32 שקלים
קרפ סוזט – על חשבון הבית
אספרסו – 12 שקלים
גראפה פולי – 59 שקלים

סך הכל – 640 שקלים

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 168429