טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

הולה

מטבח: מסעדת שף

03-5759060
צילום: אפיק גבאי
כתובת:
הירקון 87
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
18:30־24:00
כדאי לדעת:

ביקורת: בראסרי, אבל של הביוקר

המסעדה החדשה של ויקטור גלוגר שנפתחה במקום רפאל המיתולוגית מתמחרת גבוה וחבל, כי האוכל מצדיק ביקור
| מאת: דניאל שק

אי אפשר לא לחוש צביטה קלה בלב כשחוזרים לראשונה לחלל שאכלס במשך יותר מ־15 שנה את מסעדת רפאל של רפי כהן. צביטה של געגועים לאחת המסעדות המשפיעות ביותר על הנוף הקולינרי התל אביבי ושל צער על הנסיבות העצובות – העסקיות והאישיות – שהביאו לקריסתה. אבל החיים נמשכים והחלל הזה, שהוא אחד המרשימים בתל אביב, עם הנוף אל הים, צריך שיתמלא בהם שוב, והוא התגלגל לידיים מנוסות מאוד: ויקטור גלוגר, שלכבוד המעבר סגר את קלואליס הוותיקה ברמת גן – עוד סגירה של מסעדת פיין דיינינג שבמקומה קם כתחליף בראסרי שמכוון יותר לגובה העיניים.
החלל  נותר כשהיה, כולל הבר הפנימי שבעבר היה החמארה של רפאל והיום משמש כלאונג' בר ונקרא ברולה (ומציע תפריט בר מיוחד ואפשרות לעשן). אבל עיצוב הפנים חדש, מושקע, אסתטי ומאופק וכך יוצר תחושה ברורה של מקום אחר. הריהוט נוח, ואף שהשולחנות מוצבים קרוב למדי זה לזה, כמקובל בבראסרי, בכל זאת נשמרת תחושה של מרחב מאוורר.

מסעדת הולה. צילום: אפיק גבאי

מסעדת הולה. תחושה של מרחב מאוורר. צילום: אפיק גבאי

אופייני פחות לבראסרי הוא התפריט, שאין בו את החלוקה הקלאסית למנות ראשונות ולמנות עיקריות, אלא לדרכי בישול וחומרי גלם. רוב המנות בגודל בינוני עד גדול. חסידי קלואליס ימצאו כאן כמה ממנות הדגל של המסעדה המנוחה, אבל יגלו בעיקר מנות חדשות. גם בתפריט של הולה, כמו בקלואליס, יש נטייה ברורה לכיוון הים ואנחנו הבנו את הרמז והזמנו ארוחה על טוהרת הדגים ופירות הים (מלבד סלט ירקות עם גבינת המאירי, שאין הרבה מה להגיד עליו מלבד העובדה המבורכת שהירקות נחתכו גס ושימרו צורה, מרקם וטעם של ירקות).

ברולה- הבר של מסעדת הולה. צילום: אפיק גבאי

ברולה- הבר של מסעדת הולה. צילום: אפיק גבאי

תטבענו את זה

פתחנו במרק דגים סמיך עם טעמים קשוחים של ים שעלולים להרתיע סועדים בעלי חך עדין, אבל ישמחו חובבי דגים מובהקים. לצדו מוגש משולש סנדוויץ' קלוי וחמאתי במילוי בשר סרטנים וגבינה כחולה, שילוב שסובל מעודף יצירתיות ומחוסר איזון. מנגד טטאקי טונה אדומה בקראסט של זרעי שומר וכוסברה עם פרוסות מתקתקות של קולרבי שרוף, סלסה מלפפון ווינגרט ארוגולה היא מנה שכולה עדינות הרמונית, ברמת ביצוע שמעידה על מיומנות של שף מנוסה. הדג צרוב באחידות מכל צדדיו, טעמו מוביל את המנה וכל מה שמסביב הוא כמו קישוט תחרה.
המשכנו למנה שמבוססת על תבשיל פטריות עם ארטישוק ירושלמי ורוטב עשיר וכבד של יין אדום. אם זה נשמע לכם כמו התחלת תיאור של מנת בשר בקר בבישול ארוך, או רוטב שמתלווה לנתח סינטה עסיסי – אתם צודקים. הבעיה היא שמדובר ברקע לנתח דג ים צרוב (באופן מופתי אגב), שאפילו כשמדובר במוסר ים – לא בדיוק הדג העדין ביותר בנמצא – לחלוטין הולך לאיבוד בתוך טעמי האדמה העמוקים של התבשיל. למעשה קדרת הפטריות מוצלחת כל כך עד שאפשר היה להגיש אותה כמנה בפני עצמה שהייתה מתאימה אפילו לטבעונים.
בתפריט של הולה יש שתי מנות קטפלאנה – כלי בישול מדרום פורטוגל שנראה כמו ווק כפול ומאפשר בישול כמעט אטום של חומרי גלם ברוטב – אחת בשרית ואחת של פירות ים. תבשילים של פירות ים בציר דגים נפוצים בכל רחבי הים התיכון, וכאשר הם עשויים היטב מדובר באחד התענוגות הגדולים של המרחב הקולינרי הזה. בהולה מוגשת גרסה יוצאת מן הכלל עם מגוון פירות ים – שרימפס, סקאלופס, קלמרי ומולים – כולם באיכות טובה מאוד עם מעט עגבניות וירקות ירוקים, והכל טובל ברוטב שמבוסס על ציר דגים נהדר ומתובל במתינות עם דקירה קלה ונעימה של חריפות. בתוך הכלי תמצאו גם פסטה טריפוליני (שהייתה דביקה וגושית) שמסייעת ליהנות מהרוטב.
את הארוחה סגרנו בקינוח טעים מבוסס על בצק עתיר אגוזי לוז, שוקולד מריר ופטל במבחר דרכי הכנה.

הולה. צילום: אפיק גבאי

טטאקי טונה. כמו קישוט של תחרה. צילום: אפיק גבאי

גלוגר מקפיד להדגיש את המעבר ממסעדת יוקרה לבראסרי, אבל הנה תיאום צפיות: הולה אינה בראסרי עממי – לא במראה, לא באווירה, לא בתפריט, לא בקהל וגם לא במחירים. כמו במסעדותיו האחרות, גם כאן נוטה גלוגר לתמחור גבוה. בקרוב תיפתח המסעדה גם לעסקיות צהריים ונקווה שתהיה נגישה לקהל רחב יותר, כי האוכל מצדיק ביקור.

מה זה: ויקטור גלוגר בלי מפות לבנות.

כוכבים: 4.

שורה תחתונה: מסעדת דגים ברמה גבוהה, לפעמים מתאמצת מדי להרשים.

חשבון בבקשה:

טטאקי טונה – 56 ש"ח.

מרק דגים – 54 ש"ח.

סלט שוק – 56 ש"ח.

פילה דג ים – 122 ש"ח.

קטפלנה פירות ים – 128 ש"ח.

שוקולד פטל – 48 ש"ח.

קיר רויאל – 57 ש"ח.

כוס פלם קברנה – 59 ש"ח.

פרללה גדול – 25 ש"ח.

סה"כ – 605 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb