טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

סלבה וידה

מטבח: מסעדת שף

03-7788996
צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
הירקון 88
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
18:00
כדאי לדעת:

ביקורת: סלבה וידה מצאה בית, עכשיו היא צריכה למצוא כיוון

מסעדת סלבה וידה, שמצאה בית קבוע לאחרונה, מגישה אוכל יצירתי בהשראה אמריקאית. אם בוחרים נכון אפשר להרכיב ארוחה טובה
| מאת: דניאל שק

האם ייתכן שבתוך כל מסעדת פופ אפ קולית מסתתרת בעצם מסעדה רגילה שרק מחפשת בית? נראה שזה המקרה של סלבה וידה, שהבליחה באביב לכמה חודשים במלון בראון תל אביב ובאחרונה מצאה משכן קבע במלון אחר, TLV 88 שברחוב הירקון. "משכן" היא אולי מילה יומרנית, כי בעצם מדובר במרפסת נאה ופינתית המשקיפה על גן לונדון, ועוד בר ומרפסת מקורה שיכולה לאכלס שולחנות אחדים. קבלת הפנים חמה, השירות קצת מתאמץ מדי ומוזיקת מעליות הארדקור לא מקלה את האקוסטיקה האיומה ממילא שמאפשרת לך לשמוע את כל יושבי המסעדה חוץ מאשר את עצמך.

מעניין למה מסעדות מרגישות חובה לתייג את עצמן, בעיקר כאשר המטבח שלהן לא באמת מאופיין באופן ברור. הרי מיד מתפתים לבדוק להן בציציות אם הן באמת עומדות בתקני התווית שהן הדביקו לעצמן. סלבה וידה מכריזה על עצמה כקליפורנית־ים תיכונית, תרכובת שממילא מחייבת שפגאט רחב מאוד, ובפועל התקשינו לזהות משהו קליפורני מובהק (חוץ מהשף יובל פכלר, שעל קליפורניותו אין עוררין) וגם הים התיכון מיוצג בעיקר בנוף שבחלון. אפשר היה פשוט להסתפק בכך שזו מסעדה שפכלר מגיש בה את יצירותיו הקולינריות ודיינו.

האוכל שפכלר מכין הוא בכיוון היצירתי ולא תמצא אצלו מנה קלאסית שתישאר ללא איזו נגיעה אישית חדשנית. לפעמים זה יוצא מצועצע, אבל יש אצלו איזו שובבות וחוש הומור שדווקא מהם יוצאות המנות היותר טובות בתפריט. דוגמה לכך היא מק אנד צ'יז, מנה שסגרה לדורות של הורים אמריקאים מותשים את הפינה של ארוחת ערב לילדים. גם כשזה לא מגיע ממקפיא, גביע מנה חמה או אריזת ואקום (בדרך כלל זה כן), זה לא בדיוק פאר התחכום הקולינרי. בסלבה וידה מגישים את מנת הילדים הזאת בגרסת גיל 18 ומעלה עם הרבה בשר סרטנים כחולים שמעורבב לתוך רוטב גבינה מצוין, פירורי לחם קריספיים מפוזרים ממעל וחצי סרטן משקיף על הצלחת מירכתיה. לכל זה יש טעם מובהק של ים עם טיפת חריפות וזה מייצר חמימות נעימה בבטן.

קודם לכן נתקלנו בניסיון פחות מוצלח לטוויסט יצירתי – פיש טאקוס. מדובר בגביע בצק גדול ממדים משוח במחית של שעועית שחורה ומלא בנתחי דג מושחרים (כך בתפריט) וסלט ובליווי מטבל של ריבת צ'ילי ושמנת חמוצה. זו מנה חמודה מאוד למראה ויש כוונות טובות מלוא הגביע, אבל התוצאה לא משכנעת: הבצק יותר פריר מפריך ויש בו טעם בולט של שמן, נתחי הדג התייבשו ב"השחרה" והסלט הוא, איך נאמר? סלט. דווקא המטבל, שהמלצר הזהיר אותנו חזור והזהר מפני חריפותו, התגלה כפנינה שבצלחת. במקביל קיבלנו צלחת נדיבה של שרימפס גדולים וצרובים על פלנצ'ה עם גרגרי תירס, קרם תירס, טבעות שאלוט פריכים וצנוברים. זו תרכובת טעמים מעט סבוכה שעובדת היטב והתוצאה טעימה ומהנה.

ממנות הבשר בחרנו צלעות טלה עם משהו שנקרא ראגו בייקון טלה (המלצר הפליג בשבחי התהליך הייחודי שבאמצעותו הופך נתח טלה לדמוי בייקון), תבשיל ירקות ממשפחת הרטטוי וקוביות תפוחי אדמה. הצלעות היו בסדר, בשרניות ובאיכות סבירה, אם כי עשויות מדי לטעמי. תבשיל הירקות הוכן כהלכה ורק את עניין הבייקון טלה לא הצלחנו לפענח, כי זה אמנם די טעים, אבל לא באמת מזכיר בייקון, בטח לא בטעם, וגם טעם של טלה לא הורגש. אז נותרנו עם השאלה למה משמשת ההתחכמות הזאת, אם בהיותה של המסעדה לא כשרה בעליל אפשר היה פשוט להשתמש בבייקון?

שני קינוחים טובים חתמו את הארוחה. האחד, מן המנעד השובב, נקרא Mrs. B’s Popcorn ומורכב מסמיפרדו מצוין, תפוחים מקורמלים ופופקורן טבול במייפל. השני, שגם הוא מתכתב עם איזה זיכרון ילדות אמריקאי נפוץ, הוא הברקה של ממש: פרנץ' טוסט מלחם בננה ביתי עם קצפת בטעם ליקר בייליס. זה נימוח וטעים וניחוח הבייליס (משקה מתוק ודי דוחה כשלעצמו) מוסיף נופך אלגנטי.

סלבה וידה מצאה כתובת, עכשיו נותר רק לקוות שהמטבח שלה יבשיל מעט, שלכישרונו הניכר של פכלר יימצא ביטוי קוהרנטי יותר ושרמת המנות בתפריט תהיה יציבה יותר.

חשבון בבקשה

  • לחם – 12 שקלים
  • שרימפס תירס – 58 שקלים
  • פיש טאקו – 62 שקלים
  • צלעות טלה – 128 שקלים
  • מק אנד צ'יז– 72 שקלים
  • סמיפרדו פופקורן – 42 שקלים
  • פרנץ' טוסט לחם בננה – על חשבון הבית
  • אסטרייה מהחבית – 25 שקלים
  • כוס סופה של תבור – 46 שקלים
  • אספרסו – 10 שקלים

 

סך הכל: 455 שקלים

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0