טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

סופרה

מטבח: גרוזיני

כתובת:
שדרות רוטשילד 11
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שישי
18:30־2:00
שישי
12:00־1:00
כדאי לדעת:

טיים אאוט אומר

6.5
אוכל5שירות7אווירה8תמורה6

ביקורת: סופרה שווה ביקור חוזר, למרות האוכל הבינוני

בעידן שבו כולם רוצים להיות אותנטיים אבל מזיעים מזיוף, מגיעה מסעדה כמו סופרה ובנונשלנטיות טבעית עושה את זה נכון
| מאת: גיל אקרמן

הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מסופרה, המסעדה הגרוזינית החדשה בשדרות רוטשילד, היה לשלוח מייל לעורכת המדור עם הצעת ייעול: להוסיף למדדים שאנחנו בודקים ומדרגים (איכות האוכל, עיצוב ואווירה, שירות ותמורה לכסף) מדד נוסף – אותנטיות. או במילים אחרות, מידת האמונה שיש לי (ולכם) בסיפור המוגש לפנינו בצלחת.

אסביר: מסעדה עם ממד אותנטיות גבוה מאוד, סופרה לדוגמה, יכולה להגיש לנו אוכל שלא יהיה מבריק, אבל כזה שאני מאמין לו בכל ביס. עכשיו בטח תשאלו, מה זה "מאמין לאוכל?". מה הוא חושב שהוא, מבקר המדינה? לראש הממשלה שלנו אנחנו לא מאמינים – נאמין לאוכל?! ובכן, להאמין לאוכל (ולכל שאר האלמנטים המרכיבים חוויית מסעדה) זה לדעת שגם אם היינו (הלקוחות) מגיעים וגם אם לא, בעל המסעדה היה עושה בדיוק אותו דבר עבור עצמו, משפחתו וחבריו.

ארבע פעמים במהלך הביקור שלנו במסעדה יצא מיקי מיראל, פרפורמר מוזיקלי מז'אנר מנעמי גיאורגיה, מצויד בשני תופים ונגן נוסף, ונתן מופע קצר שיחד עם הדי.ג'יי הרימו את כולם על הרגליים כאילו היינו בטברנה בטביליסי. מיראל, אחד מבעלי הבית, עם הבשלנים יורם סבי ודליה הלפרין, נתן הצגה כל כך טובה ומשכנעת, שגם אם החצ'פורי לא מי יודע מה – הכל בסדר. עוד צ'ייסר צ'צ'ה (השיכר הגרוזיני הנפלא) ומי זוכר את העצבים שחטפנו על הברמן שהתעלם מאיתנו (אבל עם חיוך)?

אם לחדד את התמה – רוב האוכל לא היה כזה שרצים לספר עליו בבית. היה ביס אחד גאוני (גלילת חציל עם ממרח אגוזים), היה אחד טוב (מרק חארצ'ו) וכל השאר היה סביר עד בינוני מינוס. האם אני אחזור? חד משמעית! למה? כי היה ממש כיף. מתברר שהאוכל לא תמיד הכי חשוב.

סופרה היא מסעדה גדולה עם יותר מ־150 מקומות ישיבה. העיצוב אמנם קלישאתי וממש מזכיר את "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי, אבל שוב, איך שהערב מתחיל להתרומם, זה כבר נראה ממש הגיוני. אחרי תקרית הברמן הגיע תיקון – ברמנית בשם אליסה שגרמה לנו להיות סבלניים בלי לבקש. אליסה שקשקה לנו שני קוקטיילים מעניינים, אבל במידת מתיקות די גבוהה, כך שבקושי חשנו בהבדל ביניהם. מסעדה שהקוקטיילים שלה לא מצטיינים צריכה תפריט יין רחב. תפריט היין בסופרה די מוגבל, כך שלא מצאנו מה להזמין. מזל שהיה צ'צ'ה.

אליסה עזרה לנו לבחור שלושה מתאבנים מתפריט ה"טשטשים" ("טשטש" – כפיים בגרוזינית, על שם מיקי, שבעברו במסעדת ננוצ'קה הבעלים, ננה שרייר, הייתה קוראת לו מיקי טשטשווילי הודות למחוות הגופניות שלו). חוץ מהבאדריג'אני – גלילות החציל שבהתחלה לא נשמעו לנו משהו, אבל התגלו כהצלחת הערב – בחרנו גם פרוסות רוסטביף עם ויניגרט סלק וקרפצ'יו מלון, ומנה שלישית של סלמון בכבישה ביתית עם בליני גבינה.

גלילות החציל, שהיו מטוגנות לכלל שלמות, הכילו ממרח אגוזים עם שום, כוסברה ובצל, והוגשו לצד גרגירי רימון עסיסיים. כל ביס מהמנה הזאת היה מדויק – החציל שמר על טעמו המקורי, ממרח האגוזים הוסיף ארומה אדמתית ופיסות השום והרימון השלימו את חגיגת החמוץ־חריף. שאר המנות שטעמנו מהתפריט לא היו משהו – פרוסות הבשר היו אנמיות וקרפצ'יו המלון הזכיר למה לא כדאי לאכול אותו בחורף. הסלמון המעושן היה די סתמי (ואף חשדנו בו שעבר הקפאה) והגבינה שהוגשה איתו הייתה תפלה.

גם בהמשך הארוחה לא התעלה לגבהות הרי הקווקז. אמנם מרק הבשר והאורז – החארצ'ו – היה חמוץ וטעים בזכות טיפול נכון בכל מרכיביו, אך גם החינקלי שאכלנו (אחד עם בשר ואחד עם פטריות) וגם המנות העיקריות הן לא משהו שבשלב זה הייתי חוזר בשבילו. סיום הארוחה היה נחמד יותר, עם הקינוח הלאומי הגיאורגי, צ'ורצ'חלה (אגוזים עטופים בממתק יין מצומצם), ולצדו מנת הוושליאני – פאי התפוחים הגיאורגי, שהוגש עם מסקרפונה, וניל וגרידת לימון. אם הפאי היה חם הקינוח היה מרגש יותר.

בעידן שבו כולם רוצים להיות אותנטיים אבל מזיעים מזיוף, מגיעה מסעדה כמו סופרה ובנונשלנטיות טבעית עושה את זה נכון. אם תגיעו לשם יש מצב שתראו אותי רוקד על הבר שיכור (אבל סוגר את הערב בפיצה בקינג ג'ורג').

 

חשבון (מחירי הרצה):

  • מוגש גדול – 24 ש"ח
  • 3 טשטשים – 56 ש"ח
  • מרק חארצ'ו – 36 ש"ח
  • חינקלי פטריות – 48 ש"ח
  • חינקלי בשר – 52 ש"ח
  • קבב קווקזי – 78 ש"ח
  • צלעות טלה – 125 ש"ח
  • מוחיטו גיאורגי – 39 ש"ח
  • רויאל סמאש – 49 ש"ח
  • כוס וינייה סול – 36 ש"ח
  • צ'ורצ'חלה – 29 ש"ח
  • וושליאני – 39 ש"ח
  • אספרסו – 9 ש"ח

סך הכל – 568 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0