טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

שמונה

מטבח: איטלקי

03-6438008
צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
מלכי ישראל 8
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
12:00־23:00
שבת
12:00־23:00
כדאי לדעת:
- מחיר: זול

ביקורת: צו שמונה: הכי בנונשלנט

שמונה, השכונתית האבן גבירולית, היא מקום לא בנאלי שמסרב לאבד את התשוקה לבשל 
| מאת: אלון הדר

בזמן שמדור זה מנסה לעשות קמפיין למסעדות שכונתיות צנועות וטובות, במיוחד על רקע קריסת הפיינדיינינג בעיר – עומדת לה שמונה בכיכר רבין וממשיכה לתת עבודה ולשרוד את תופת הביורוקרטיה והטרנדים. ויזואלית אין לה הוד והדר. מבחוץ היא נראית כעוד כוך הסעדה אבן גבירולי טיפוסי. שולחנות בחוץ, דלפק בר בפנים, מנות על לוח גיר. אין פסקול לוהט, אנשים בבגדים מהודרים או תחושה של יציאה לאירוע. נעדר גם הבילד־אפ של התרגשות. הכי דוכן קובה.
באובססיית הפתיחות, המיתוגים ומסעדות השף – למסעדה כמו שמונה לא היתה כמעט זכות קיום. אין לה יחסי ציבור והיא לא הופיעה בשום רשימת דירוגים. אף אחד לא יודע מי מנצח על האש. על כל המבורגרייה שהספיקה להיסגר (ולהפוך בדרך לדוכן פיש אנד צ׳יפס שגם נעל שעריו) נשפכו הרבה יותר מילים. ככה אנחנו, רצים אחרי הריגוש הבא. בזים לצניעות. מפזרים משפטים חסרי תוכן אמיתי (״מסעדת שוק״, ״מטבח מקומי״). ממתינים למוצא פיהם של המכתירים. ובעיקר משועבדים למילה החלולה והדחלילה – קול.
שמונה יצאה מהמירוץ המגוחך הזה, ויש רק לקנא לה.

מסעדת "שמונה". צילום: אנטולי מיכאלו

מסעדת "שמונה". צילום: אנטולי מיכאלו

זה מתחיל מאופציות היין. בקבוק לבן, בקבוק אדום. המחיר? 55 ש"ח.  לא תמצאו זול מזה בעיר. בחרנו בפניאסול שרדונה ספרדי. רענן, שקוף, צנוע. לא משהו שנזכור או נתייג, אבל מלווה נעים למנות שיבואו לשולחן. אין יותר יין הבית מזה. בשמונה גם לא יעלו על הדעת לחייב על מנת לחם, ופוקאצ׳ה חמה מגיעה מיד לשולחן. זו לא פיסת פחמימה שמשאירה רושם מיוחד, אבל המקום שלה בארוחה עשה את שלו. מבט בתפריט ובספיישלים שהוצעו לערב חשף את הקוד הגנטי של המטבח: מקום לא בנאלי, שמסרב לאבד את התשוקה לבשל. מנת הבייקון העצומה על הפירה (במחיר לא יאמן של 42 ש"ח) הייתה פתיחה נהדרת. נתחים עבים ומתקתקים שהזכירו פורק בלי עשוי כהלכתו – גדוש טעמים, עסיסי ובעל היגיון בריא (נניח) בין השומן לבשר – נחו על פירה מפתה. הנה ככה באמצע העיר, לא במסעדת שף או בביסטרו עדכני, מוגשת בתל אביב מנת חזיר מבלי שמישהו יסמיק או ינפח חזה. ככה, בהכי נונשלנט. וכמה שנונשלנטיות חסרה בעיר הזו.

שוקרוט תל אביבי

המשכנו את החתונה הלבנה: נקניקיית חזיר על כרוב בבירה. בסדר, זו לא הייתה נקניקיית ארטיזנל חד פעמית, אבל בהקשר של מקום שהוא בית הסעדה אורבני וזול – היא הייתה מתאימה ולא זרה. במקום אחר המנה כבר הייתה ממותגת כשוקרוט אלזסי בפרשנות השף. בשמונה היא הייתה רק נקניקייה עם תבשיל כרוב מאוזן וסקסי. אבל זה היה בום.
דווקא המנה הבאה קצת נפלה: טבולה פירות ים. אחלה רעיון, מזרח תיכון ישן־חדש. עלים טריים, בורגול, מלפפון ירוק רענן. אבל הקלמרי היו צמיגיים ואנמיים. צריבה וויתור על טבעות הייתה עושה איתם חסד.

אורן גולדווסר ב"שמונה". צילום: אנטולי מיכאלו

אורן גולדווסר ב"שמונה". צילום: אנטולי מיכאלו

״8 לא רק פסטה״, הודפס על הקבלה שקיבלנו כעבור שעה, מעין הצהרה שלא תראו אותנו מגישים רק ניוקי – מנת הצהריים האולטימטיבית לפני פריחת ההיי־אנד־גורמה־בפיתה. ובכל זאת ניסינו. רביולי במילוי פורוצ׳יני בחמאה. זו הייתה מנה נדיבה, אבל נעדר ממנה איזה קסם בייתי. משהו קצת אוטומטי. חבל. דווקא מנות פסטה טריות יכולות להכיל את הרוח והקסם של מטבחים קטנים, במיוחד שהשף (או המאמא) הוא גם הטבח וגם בעל הבית.

התחושה שמחשבה נוספת והקפדה היו סוחבים את שמונה עוד יותר למעלה, באה לידי ביטוי גם במנת סלט עוף על הריזוטו. נכון, בעיני התל אביבים המעודכנים ריזוטו הוא מונח ששייך למטבח המאה הקודמת, עתיק יותר ממרק בצל מוקרם – אבל בדיוק כמו בכל מנה, ביצוע מופתי ואתה שר הללויה. בשמונה הביצוע טוב, אבל לא יותר מזה. נעדר המרכיב שיחולל מהפכה בצלחת, עם כל הכבוד לסלט העוף. זאת הייתה יותר הכלאה בין שתי מנות, מאשר צלחת קוהרנטית, מפתיעה שמייצרת אמירה. אבל אולי האמירה של שמונה לא צריכה להיבחן ברזולוציה של המנות, אלא בקונטקסט. אנחנו מבשלים לכם אוכל צנוע, כמעט ביתי, במחיר היגיוני, ואנחנו כאן בשביל להישאר.

 

מה זה: שכונתית ברוח איטלקית

שורה תחתונה: שפיות זמנית

כוכבים: 3 וחצי כוכבים

חשבון בבקשה:

בייקון על פירה 42 ש"ח

שבולה פירות ים 46 ש"ח

נקניקייה על כרוב בבירה 40 ש"ח

פניאסול שרדונה 55 ש"ח

פסטה ספיישל צמחוני 58 ש"ח

סלט עוף כל ריזוטו 54 ש"ח

מגש קינוחים 49 ש"ח

סה"כ: 344 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601