חשבנו שכבר ראינו הכל: 20 הסדרות הכי טובות על המסך כרגע
קרב ענקיות בין "ניתוק" ו"הלוטוס הלבן", הפתעה עצומה במקום השלישי, להיט סקנדינבי מרשים בנטפליקס ופרידה מסדרת השנה הישראלית שעוזבת את המצעד. היה חודש מאוד לא משעמם, ושוב התווכחנו, התדיינו והלכנו מכות כדי לדרג את מיטב הסדרות שיש למסך הביתי להציע לכם עכשיו
פברואר היה חודש עמוס מאוד בטלוויזיה, עם מעט מאוד חשק לצפות בה, כשהמציאות בחוץ כה קשוחה שאפילו אסקפיזם בסטרימינג כבר לא עובד. אבל לא נטשנו את משמרתנו והנה צועד המצעד כשהקרב הגדול הוא בין שתיים מהסדרות הטובות של העשור עד כה: "הלוטוס הלבן" שעלתה לעונה שלישית ו"ניתוק" שנמצאת בעיצומה של העונה השנייה וכבר כבשה את המקום הראשון בחודש שעבר. כזכור, כמדי חודש אנחנו מדברים על הסדרות הכי טובות *עכשיו* – כאלה שמשודרות ומוזרמות כרגע או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים – כפי שנבחרו ודורגו על ידי מבקרי "טיים אאוט". החודש נכנסו למצעד לא פחות מ-10 סדרות חדשות, כמה מהן הצליחו להפתיע אפילו אותנו.
>> מה ראינו בלילה: 5 סדרות (וספיישל) שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> שיאים של ניתוק: הריקאפ שעושה סדר בסדרה הכי טובה על המסך
20. ילד רע // HOT
אנחנו נפרדים מהסדרה הישראלית שהגיעה הכי גבוה במצעד שלנו אי פעם (מקום 2), אבל עוד נחזור אליה. כשכתבנו עליה עם תחילת שידורה עוד ניסינו להיות מאופקים, אבל עם סיומה אפשר כבר להכריז ש"ילד רע" היא הסדרה הישראלית הכי טובה שראינו זה שנים – וראינו כמה לא רעות בכלל. סדרת הכלא-נעורים של הסטנדאפיסט דניאל חן היא יצירה מקורית אמיתית, כלומר, יצירה שכמותה טרם נראתה, בוהקת ומתפוצצת מחדשנות באופן שבו היא מרסקת את ההפרדה בין ז'אנר הקומדיה ובין דרמת הפשע המחוספסת ומזגזגת ביניהם, בלי להוריד את הרגל מהגז של הדרמה הרגשית. והכל עובד. מרשים. תכף היא בנטפליקס ונראה מה יחשוב עליה העולם.
19. סילו // Silo // אפל TV+
אם לא "ילד רע", זאת הסדרה שהייתה מקבלת את המקום ה-20 ששמור לפרידות קשות מסדרות אהובות, אחרי עונה קשה, אפלה ועגמומית אפילו יותר מהעונה הראשונה. מרביתה התרחשה בחושך. וזה היה נפלא. הסיפור של "סילו" לוחץ על כל בלוטות העונג של חובבי הז'אנר, וחושף באיטיות מבעיתה את הסיבות לכך שהמין האנושי עבר לחיות מתחת לאדמה תחת משטר רודני של הפרדת מעמדות והונאות תודעה מתמשכות. רבקה פרגוסון עושה את התפקיד הראשי של חייה, דמות נשית חזקה ומהפנטת שאי אפשר שלא לאהוב, והעונה הבאה – איתה או בלעדיה – עשויה לקבוע את "סילו" כאחת מיצירות המד"ב הגדולות של העשור.
18. ארקיין // Arcane // נטפליקס
אם לא "ילד רע ו"סילו", אז המקום ה-20 וכו'. מצער ממש להיפרד מהקסם היפהפה שהייתה "ארקיין", סדרת אנימציה שהיא גם הישג אמנותי מרהיב וגם פשוט סדרה מצוינת עם כל הפרמטרים המלוטשים והבוהקים – תסריט, עלילה, פיתוח דמויות, משחק – שהופכים סדרה לאירוע. סטודיו האנימציה הצרפתי שחתום על הסדרה מציג כאן שפה ויזואלית שלוקחת את היכולות הטכניות אל הקצה, אבל כל היופי הזה לא היה עובד בלי סיפור מצוין ומרגש. כדאי מאוד להתגבר על כל דעה קדומה שעדיין הייתה לכם על סדרות אנימציה ולהצטרף לטריפ הזה. אחת הסדרות הטובות של השנה.
17. טהרן // Teheran // כאן 11
הבאזז לא בשיאו סביב העונה הזאת של "טהרן", למרות התהילה הבינלאומית והתפקיד המצוין של יו לורי, אבל אנחנו שפחות אהבנו את העונה השנייה דווקא מרוצים מהשלישית עד כה. ששון גבאי הוא תוספת חשובה ואיכותית לקאסט, העלילה דוהרת וההפקה מושקעת, ויש כאן פשוט סדרה ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר. את הטענה שהיא הפכה מעט גנרית ואיבדה את הייחוד שלה נצטרך לבחון בסוף העונה.
16. משחק הדיונון // Squid Game // נטפליקס
אין דרך יפה לומר את זה: העונה השנייה של "משחק הדיונון" היא פשוט לא זה. עולם המשחק המטורף שהיפנט מאות מיליוני צופים מסביב לגלובוס בעונה הראשונה נראה כאילו דהה. את ההפתעה, ההלם והזעזוע של העונה הראשונה כנראה שאי אפשר היה לשחזר, ומה שהיה חדשני ומסעיר ב-2021 הוא עכשיו קצת צפוי ומתקשה לעמוד ברף שהסדרה הציבה לעצמה. אולי בעונה הבאה? אולי.
15. קלין סלייט // Clean Slate // אמזון פריים וידאו
נורמן ליר שינה את הטלוויזיה לעד עם ארצ'י בנקר לפני 50 שנה, שלא לדבר על מפעל סיטקומים שחינך דורות של יוצרי טלוויזיה חשובים – אבל רגע לפני שנפטר בגיל 101, הוא השאיר לנו מתנה טלוויזיונית אחרונה, מפתיעה ועם אצבע משולשת לעבר ממשל טראמפ: לברן קוקס הנפלאה מגלמת את הדמות שנולדה לגלם, ובתווך שוברת עוד תקרת זכוכית כטראנסית הראשונה שיצרה סדרה ומככבת בה בתפקיד ראשי. הסיטקום הלבבי שבנתה עם ג'ורג' וולאס (עוד קומיקאי ותיק ומבריק), על גבר שחור זקן שמתמודד עם שינוי המגדר של בתו, הוא בדיוק מה שקיוונו לראות ממנה. חבל שזה קורה במקביל לטראמפ, אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים.
14. שרינקינג // Shrinking // אפל TV+
זה לקח קצת זמן, אבל הקומדיה האנושית והמתוקה הזאת בכיכובם של הריסון פורד וג'ייסון סיגל לגמרי צמחה עלינו. אחרי ההצלחה העצומה של "טד לאסו", היוצר הוותיק ביל לורנס ("סקראבס", "קוגר טאון") קיבל צ'ק פתוח לעשות מה שבא לו, ומה שבא לו זה לעשות קומדיות מתוקות-מצחיקות עם שחקנים שהוא ממש אוהב ואנחנו התגעגענו לראות על המסך. הוא עשה את זה נהדר ב"באד מאנקי" (שיצאה החודש מהדירוג אחרי ריצה יפה), ועושה זאת באופן אפילו יותר מחוכם עם "שרינקינג", אליה גייס גם את ברט גולדשטיין (רוי קנט ב"טד לאסו") כיוצר שותף ואת ג'ייסון סיגל, שגם מככב בתור פסיכולוג שמאבד את אשתו, ואז את הסבלנות. אה, וגם האריסון פורד כאן, קורע מתמיד. אחת הקומדיות הטובות של השנה ופרק סיום שובר לב שיישאר איתנו הרבה זמן.
13. אדמה סוררת // American Primeval // נטפליקס
למרות שהחודש היה דל יחסית (כמו בכל תקופת פוסט-כריסמס), המיני סדרה המושקעת של התקופה האחרונה הזכירה שגם נטפליקס יודעת לייצר אפוסים היסטוריים ריאליסטים אם היא רק רוצה. לשם כך הם גייסו את מארק ל. סמית', התסריטאי שהביא ללאונרדו דיקפריו את האוסקר ב"האיש שנולד מחדש", רק כדי ליצור סדרה לא פחות אכזרית ומדממת מהסרט ההוא, שמתקיים פחות או יותר באותה התקופה והאזור – מערב אמריקה הפראית של 1857, באזור בלי חוק ועם סיכוי נמוך מדי לשרוד. הריאליזם המדמם והצבעים האפורים ישאבו אתכם פנימה, אל תתנגדו. זו דרכה של המערב.
12. וויסקי און דה רוקס // Whiskey on the Rocks // דיסני+
סאטירה פוליטית רעננה על ימי המלחמה הקרה שמגיעה, מכל המקומות, דווקא משוודיה. אבל חכו, אל תלכו – מדובר בהפקה מושקעת במיוחד, ועם צוות לא מובן מאליו, הסופר המצליח יונס יונסון, שכתב את הלהיט הספרותי "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", והבימאי הנריק ג'נסון שוויזר, שאחראי על העיבוד הקולנועי לספר. הפעם הם בחרו לספר סיפור אמיתי – בדרכם המוגזמת – על צוללת סובייטית בשם וויסקי שנתקעת על סלעים (אההה) מול חופי שוודיה ב-1981, מה שכמעט ומוביל למלחמת עולם שלישית. הקריצה לד"ר סטריינג'לאב מובהקת, והשוודים האלה משעשעים יותר מכפי שנראה בהתחלה.
11. מית'יק קווסט // Mythic Quest // אפל TV+
יש שלב שנמאס להמליץ על סדרה בתור פנינה נסתרת, אבל עם הפנינה הנסתרת הזו אנחנו עוד רחוקים מהשלב הזה. אולי כי בעונתה הרביעית אתם מרגישים חלק מהצוות יותר מתמיד, ואולי כי קומדיית מקום עבודה על תעשיית הגיימינג המבוססת על דמויות מאופיינות לשלמות שרק מתפתחת ומתבגרת מעונה לעונה, זה תמיד טלוויזיה טובה. אין לה את האדג' של "פילדלפיה זורחת", אבל יש בה קסם משלה שקשה שלא להידבק בו. חוץ מזה, המון זמן לא ראינו היריון טלוויזיוני כל כך מצחיק על דמות כל כך לא מתאימה להיריון.
10. הספיידרמן הידידותי מהשכונה // Your Friendly Neighborhood Spider-Man // דיסני+
אחרי שהמם שבו ספיידרמן מצביע על עצמו התגשם במציאות של המולטיוורס, חשבנו שקצת נמאס לנו מתוכן על פיטר פארקר, ואולי אפילו על מיילס מוראלס, אבל מי היה מאמין – "הספיידרמן הידידותי מהשכונה" זאת כנראה הגרסה הכי טובה של ספיידרמן אי פעם, וזאת בוודאות סדרת האנימציה הכי טובה של מארוול אי פעם. אל תתנו לצבעים הבהירים להטעות אתכם – זו סדרה ריאליסטית, עם התחבטויות כבדות משקל ונבלים אלימים באמת. כיף לראות את מארוול חוזרת לעשות בחירות אמיצות, חרף כל תגובת נגד צפויה מהפאן-בויז. אנחנו מעדיפים הרפתקנות.
9. לנדמן // Landman // פרמאונט+
הטלוויזיה בארצות הברית התחילה להשתנות עוד לפני בחירתו של דונלד טראמפ, עם חזרה לחזרה לסדרות אולד-סקול שבהן הגוד גאי הלבן והחזק מנצח בכל שבוע את הרעים, כמו ב"ריצ'ר" וב"טראקר", וקאמבק גדול של תכנים יותר אמריקאים-שמרנים כמו ב"ילוסטון". היינו מוכנים להמר ש"לנדמן", הסדרה החדשה של טיילור שרידן שאחראי להצלחה של "ילוסטון" ושלל ספין-אופיה, תהיה עוד מאותו הדבר. אבל היא לא. היא מתרחשת בעולם המאוד מושחת ומטונף של תעשיית הנפט האמריקאית, היא מבוססת על עובדות וסיפורים אמיתיים ופודקאסט מצוין, ועם בילי בוב ת'ורנטון הנפלא בתפקיד הראשי – היא סדרה שממש שווה את הזמן שלכם.
8. קסנדרה // Cassandra // נטפליקס
הרבה זמן לא ראינו סדרה מקריפה כמו "קסנדרה", אבל אפשר לסמוך על גרמנים שאם הם עושים סדרת אימה על AI רצחנית – זה יהיה מקריפ. ואכן, סיפורה של משפחה שרוצה להתחיל מחדש את חייה אחרי טרגדיה קשה, ומגיעה לבית חדש בעיצוב וינטג'י ששכרה רק כדי לגלות שזהו הבית החכם הראשון שנוצר בגרמניה של שנות ה-70' והוא מנוהל בידי סוכנת חכמה שמתעוררת לחיים ולא מאוד מעוניינת שינטשו אותה שוב ל-50 שנה ופועלת בהתאם. אם אתם לא מצליחים לישון בלילה – הסדרה הזאת לא תעזור לכם בכלל.
7. חומץ תפוחים // Apple Cider Vinegar // נטפליקס
מדי פעם יוצאת לנטפליקס סדרה שמצליחה לקלוע לנקודה, ולא פעם זה קורה כשמתעסקים שם בתופעות של שרלטנות ומשפיעניות. "חומץ תפוחים" הניו זילנדית מנסה להיות קצת "יורשים" וקצת "מכונת הכסף", ולפעמים זה מרגיש קצת יותר מדי, אבל בעיקרון היא מלאה בכוונות טובות, ולמרות הדחיסות היא שווה את הזמן שהיא לוקחת בשביל האמירה שלה. חוץ מזה, תנו לקייטלין דיוור להתפרע על המסך ואנחנו נבוא בשמחה.
6. גיבורים סוררים // SAS Rogue Heroes //יBBC
העונה הראשונה של "גיבורים סוררים" עברה כאן מתחת לרדאר, אבל הסדרה הזאת של סטיבן נייט – האיש שחתום בין היתר על "פיקי בליינדרז" המעולה – מוכיחה בעונה השנייה שאסור לתת לה לחמוק. בגדול מדובר בסיפור נאמן למדי לעובדות ההיסטוריות על הקמתה של יחידת הקומנדו הבריטית SAS במהלך מלחמת העולם השנייה, והחיילים הפרועים למדי שעמדו מאחורי היוזמה. אם אחרי "אדוני האוויר" חשבנו שאולי קצת נמאס מסדרות שעוסקות במלחמה ההיא, באו הבריטים והוכיחו שיש עוד חיים בז'אנר הזה.
5. הרציחות באורה // The Åre Murders // נטפליקס
סדרות סקנדינביות אפלוליות שעוסקות בתעלומות רצח ובבלשים ובבלשיות הדפוקים שמנסים לפתור אותן – יש כבר בערימות. זה כבר ז'אנר בפני עצמו, נורדיק-נואר, והאמת היא שבשנים האחרונות הוא בעיקר חוזר על עצמו באפקטיביות. העלילה הבסיסית של "הרציחות באורה" נשמעת לגמרי כמו קלישאת הז'אנר – בלשית עוזבת את שטוקהולם לטובת העיירה המרוחקת אורה, ומיד נתקלת בתעלומת ילדה נעדרת. שמענו וראינו? אולי, אבל "הרציחות באורה" היא פשוט סדרה נהדרת בז'אנר, הכי טובה מסוגה שראינו מזה זמן רב, וגם מה שנראה בה תחילה כקלישאה מקבל את הטוויסטים שלו. תענוג.
4. צהובות // Yellowjackets // שואוטיים
פתיחת העונה השלישית של "צהובות" הזכירה לנו כמה התרגשות היא עוררה בעונה הראשונה – עם הליהוקים של כריסטינה ריצ'י, ג'ולייט לואיס, סופי תאצ'ר ואלה פורנל, ועם הסיפור על חבורת המעודדות שהמטוס שלה מתרסק בג'ונגל ועל חבורת הנשים שמנסה לטייח את מה שהתרחש שם 25 שנים אחרי – וכמה שזאת בעצם אחת הסדרות הכי אנדרייטד של התקופה הזאת. בלי ספוילרים אפשר רק לספר שזאת פתיחת עונה מפוארת (שגם זכתה לרייטינג גבוה יותר מפתיחת העונה השנייה) לסדרה אפלה ומורכבת בהרבה ממה שנדמה בצפייה שטחית, ומגיע לה הרבה יותר צופים (וצופות) ממה שיש לה. לא חבל שתגלו אותה רק אחרי כולם?
3. פרדייז // Paradise // דיסני+
הממתק המפתיע של התקופה היא סדרה מהסוג שחשבתם שאתם מכירים, אבל רק סיימו את הפרק הראשון ותגלו שלא ידעתם כלום. ואז שוב ושוב ושוב. אם אתם מכירים את הנטייה של היוצר דן פוגלמן להפתעות (היוש "החיים עצמם"), אז אתם יכולים רק לנחש לאן הוא לקח אתכם הפעם. זה מתחיל כמותחן פוליטי על סוכן חשאי שחשוד ברצח נשיא ארה"ב, ומתגלגל ליצירה שונה לגמרי שממשיכה להוסיף הפתעות מדי שבוע, אבל לא נספיילר לכם כלום כי אנחנו אנשים טובים מדי. עוד רגע פרק הסיום, ואנחנו מתים גם לגלות הכל.
2. הלוטוס הלבן // The White Lotus //יHBO
מכיוון שנכון לרגע זה רק פרק אחד מהעונה השלישית שודר, מיקומה של "הלוטוס הלבן" בצמוד לפסגה הוא בעיקר הבעת אמון במייק ווייט, יוצר טלוויזיה שהרשים אותנו עוד עם "מוארת", ויצר סדרת אנתולוגיה שנכון לרגע זה עבדה נפלא לאורך שתי עונותיה הראשונות. הפרק הראשון בעונת התאילנד אמנם מציג את הפורמט המוכר-כמעט-עד-רמת-הדמות, אבל קאסט מוכשר מאין כמותו ויוצר טלוויזיה שחושב אחרת ממה שכולם מצפים, כך שיש הרבה למה לצפות (ולגלות שהוא חשב אחרת). בכנות, אנחנו סקפטיים אם עד החודש הבא היא תצליח להתגבר על המקום הראשון המתבקש, אבל מי יודע – ווייט תמיד משאיר לנו הפתעות.
1. ניתוק // Severance // אפל TV+
הסדרה הכי טובה בטלוויזיה ממשיכה להיות הסדרה הכי טובה בטלוויזיה, וכדי להסביר אותה להייטרים נזדקק לאכילת ראשים של 2,000 מילה לפחות, אבל שישה פרקים אל תוך העונה השנייה כבר ברור ש"ניתוק" מסרבת בכל תוקף להיות ברורה – ושזה לגמרי חלק מהעונג המשונה שבצפייה בה. נחשולים של תיאוריות מציפים את האינטרנטים מאז תחילת העונה, אבל האמת היא שיותר משמעניין לגלות מה לעזאזל תאגיד לומון עושה, מדוע הוא מתנהל כמו כת מפחידה, מה קרה למיס קייסי ומה דה פאק הקטע עם העיזות – מעניינת האלגוריה ש"ניתוק" עושה לחיים התאגידיים ולמציאות הנוכחית, ושם גם מחכה לצופה הצמרמורת והאימה האמיתית. עוד נחפור על זה לא מעט, מבטיחים.