יעיפו לכם את הראש: 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות עכשיו

ולי יקנו המון בלון. "ניתוק" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)
ולי יקנו המון בלון. "ניתוק" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

בחודש שבו קיבלנו בחזרה את "ניתוק" ואת "משחק הדיונון" ושתי סדרות בריטיות מעולות, אי אפשר לבוא בתלונות וגם אין למי. אבל דווקא סדרה ישראלית הצליחה לפתיע אותנו חודש שני ברציפות כן, שוב התווכחנו, התדיינו, התקוטטנו ובכינו כמו תינוקים כדי לדרג את הטופ שיש למסך הביתי להציע לכם עכשיו

חודש ינואר היה גרוע למדי בכל מה שקשור לסדרות חדשות, אבל בחודש שבו קיבלנו בחזרה את "ניתוק" ואת "משחק הדיונון" אחרי המתנה אינסופית קשה לבוא בתלונות וגם אין באמת למי. כזכור, כמדי חודש אנחנו מדברים על הסדרות הכי טובות *עכשיו* – כאלה שמשודרות ומוזרמות כרגע או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים – כפי שנבחרו ודורגו על ידי מבקרי "טיים אאוט". והחודש נכנסו למצעד שש סדרות חדשות בלבד, כמעט כולן במחצית העליונה של הטבלה ואחת מהן היישר אל המקום הראשון. נחשו איזו.

>> לא רואים בעיניים: דירוג 20 הסדרות הכי טובות של 2024
>> הוליווד תרימי ידיים: 10 הסרטים הכי טובים של השנה בסטרימינג

20. הפינגווין // The Penguin //יHBO

במקום ה-20, שמוקדש לסדרות שהיו בטופ בחודשים האחרונים ויוצאות מהרשימה, אנחנו נפרדים מהפתעת השנה מ-DC. מי ידע שאחת מסדרות הפשע הטובות של השנים האחרונות תגיע דווקא מנבל של בטמן? כנראה קולין פארל, שהפתיע אותנו כשהצליח להעביר הבעות פנים עמוסות ברגשות מתחת לקילוגרמים של איפור, ובעיקר כשהפסיק להביע את הרגשות האלו. עונה אחת מהודקת (כמה HBO מצידם) שעומדת בעצמה כיצירת מאפיה לעידן המודרני, אבל כזו שמריחה כמו כריך מיטבול קלאסי – רק עם אקסטרה אכזריות. כמה כיף, נחכה למפגש הבא איתך אוזוולד, ונקווה שזה לא יהיה בסמטה חשוכה.

19. הדיפלומטית // The Diplomat // נטפליקס

בלב כבד המצעד שלנו נפרד מ"הדיפלומטית" אחרי כמה חודשים בחלק העליון של המצעד, אחרי עונה שנייה של שישה פרקים בלבד – אבל איזה שישה פרקים. בעונה הראשונה זאת עוד הייתה הפתעה, אבל עכשיו כבר ברור שהרמה הגבוהה קונסיסטנטית, לא מעט בזכות קארי ראסל האדירה שחזרה לעוד תפקיד מושלם אחרי "האמריקאים". "הדיפלומטית" הכניסה בעונה הקצרצרה הזאת עלילה דחוסה באינטריגות בינלאומיות ובקליף-האנגרים משוגעים, ראסל נתנה עוד תצוגת כוח של משחק וירטואוזי, והפינאלה – יא אללה איזה פינאלה. אנחנו כבר לא יכולים לחכות לעונה השלישית.

18. התן // Day of the Jackal // פיקוק

אז "התן" הייתה בדיוק מה שקיווינו שהיא תהיה: דרמת אקשן-מתח בסקאלה בינלאומית עם שני שחקנים אדירים (אדי רדמיין ולשאנה לינץ') שעשויה נהדר ומספקת שעות של בידור מעולה. אין כאן איזה תחכום מיוחד – למעט העיבוד העדכני והמלוטש לספר הקלאסי של פרדריק פורסיית' שכבר זכה לעיבוד קולנועי ב"נשיא על הכוונת" מ-1973 – אבל לפעמים רוצים פשוט קצת אקשן איכותי ועשוי היטב על רקע נופים בינלאומיים, ו"התן" מספקת את הסחורה הזאת במיטבו של הז'אנר. חובביו יהנו כאן מאוד.

17. אגת'ה כל הדרך // Agatha All Along // דיסני+

כבר כמעט התייאשנו לגמרי מסדרות של "מארוול", אבל היוצרת ג'ק שייפר (ג'ק כמו קיצור לג'קלין) שכבר הביאה לנו את "וונדה-ויז'ן" המעולה, בנתה פה שפה קולנועית בוגרת יותר ואישית יותר מכל סדרה או סרט של מארוול. יש דם, יש עירום חלקי (כי בכל זאת, מדובר על מכשפות) ויש הומור שחור עם טיימינג קומי מעולה (היי אוברי פלאזה!). שייפר נותנת כאן תצוגת כוח רצינית של יוצרת ויש להניח שעוד דברים גדולים לפניה. כאן היא יצרה משהו שמעולם לא נראה קודם ביקום הקולנועי של מארוול – סדרת מכשפות שלא מרגישה בכלל כמו סדרת גיבורי על אלא כמו סדרת מכשפות שבמקרה מתרחשת ב-MCU. מרשים.

16. האיש שלי בפנים // A Man Inside // נטפליקס

איזה כיף שטד דנסון קיים. איזה כיף שמייקל שור קיים. איזה כיף שיש סדרות קומיות אוהבות אדם, קלילות ולא מחייבות, שלוחצות על דוושת הפיל גוד עד הסוף ולא מתביישות להיות קצת צ'יזיות. "האיש שלי בפנים" היא מהסדרות האלה שמחזירות קצת את האמון במין האנושי, ואם יש לכם ערב פנוי היא גם בינג' מענג בצורה בלתי רגילה. לא מאסטרפיס שיילך איתכם שנים כמו הלהיט הקודם של שור ("המקום הטוב"), אבל העונה השנייה כבר קיבלה אור ירוק ולכו תדעו לאן עוד נגיע עם הבלש הפנסיונר הכי קלולס בסן פרנסיסקו.

15. מאה שנים של בדידות // A Hundred Years of Solitude // נטפליקס

זה לא היה זה. הפקת הענק הקולומביאנית של נטפליקס הייתה חתיכת דבר יפה, ולפחות ברמה הוויזואלית היא הצליחה להעביר משהו מהקסם הפיוטי של היצירה הספרותית, כך שפדיחה ענקית אין פה, אבל אחרי שהסתיים החלק הראשון מבין שניים מתברר שיש סיבה לכך שהיצירה הזאת של גבריאל גרסיה מרקס נחשבה תמיד בלתי ניתנת לעיבוד אל המסך. עם כל כמה שהיא עשויה היטב, ברגישות ועם כבוד אין קץ ליצירה הספרותית, בסופו של דבר מדובר בהעתק דהוי של יצירת מופת.

14. מילי בלאק // Get Millie Black //יHBO

לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה עדיין מאשרים סדרות על בלשית חדורת מטרה שפותרת תעלומות רצח תוך כדי מלחמה גם במערכת עצמה? לפעמים זה מרגיש כאילו כל שבוע בלש חדש נולד. אבל מילי בלאק, על אף השם הגנרי (במיוחד בעברית) היא מהבלשים שאתם צריכים להכיר – לא כי היא בהכרח דמות יוצאת דופן, אלא יותר בזכות האדם שיצר אותה – הסופר הג'מייקני מרלון ג'יימס, זוכה פרס המאן-בוקר היוקרתי. הפעם לא מדובר בעיבוד של ספר בלשים סתמי, אלא בסופר מוערך שכותב סדרה – וזה מורגש ביצירה המעמיקה, בדמויות העגולות, השפה הצבעונית ולרגעים גם בהברקות עלילתיות. אחלה דרמת פשע לצלול לתוכה.

13. טהרן // Teheran // כאן 11

הבאזז לא בשיאו סביב העונה הזאת של "טהרן", למרות התהילה הבינלאומית והתפקיד המצוין של יו לורי, אבל אנחנו שפחות אהבנו את העונה השנייה דווקא מרוצים מהשלישית עד כה. ששון גבאי הוא תוספת חשובה ואיכותית לקאסט, העלילה דוהרת וההפקה מושקעת, ויש כאן פשוט סדרה ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר. זה הישג נדיר, אולי אפילו הישג שיא, של תעשיית הטלוויזיה הישראלית. נמתין במתח לפינאלה של העונה.

12. שרינקינג // Shrinking // אפל TV+

זה לקח קצת זמן, אבל הקומדיה האנושית והמתוקה הזאת בכיכובם של הריסון פורד וג'ייסון סיגל לגמרי צמחה עלינו. אחרי ההצלחה העצומה של "טד לאסו", היוצר הוותיק ביל לורנס ("סקראבס", "קוגר טאון") קיבל צ'ק פתוח לעשות מה שבא לו, ומה שבא לו זה לעשות קומדיות מתוקות-מצחיקות עם שחקנים שהוא ממש אוהב ואנחנו התגעגענו לראות על המסך. הוא עשה את זה נהדר ב"באד מאנקי" (שיצאה החודש מהדירוג אחרי ריצה יפה), ועושה זאת באופן אפילו יותר מחוכם עם "שרינקינג", אליה גייס גם את ברט גולדשטיין (רוי קנט ב"טד לאסו") כיוצר שותף ואת ג'ייסון סיגל, שגם מככב בתור פסיכולוג שמאבד את אשתו, ואז את הסבלנות. אה, וגם האריסון פורד כאן, קורע מתמיד. אחת הקומדיות הטובות של השנה ופרק סיום שובר לב שיישאר איתנו הרבה זמן.

11. וויסקי און דה רוקס // Whiskey on the Rocks // דיסני+

סאטירה פוליטית רעננה על ימי המלחמה הקרה שמגיעה, מכל המקומות, דווקא משוודיה. אבל חכו, אל תלכו – מדובר בהפקה מושקעת במיוחד, ועם צוות לא מובן מאליו, הסופר המצליח יונס יונסון, שכתב את הלהיט הספרותי "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", והבימאי הנריק ג'נסון שוויזר, שאחראי על העיבוד הקולנועי לספר. הפעם הם בחרו לספר סיפור אמיתי – בדרכם המוגזמת – על צוללת סובייטית בשם וויסקי שנתקעת על סלעים (אההה) מול חופי שוודיה ב-1981, מה שכמעט ומוביל למלחמת עולם שלישית. הקריצה לד"ר סטריינג'לאב מובהקת, והשוודים האלה משעשעים יותר מכפי שנראה בהתחלה.

10. משחק הדיונון // Squid Game // נטפליקס

אין דרך יפה לומר את זה: העונה השנייה של "משחק הדיונון" היא פשוט לא זה. עולם המשחק המטורף שהיפנט מאות מיליוני צופים מסביב לגלובוס בעונה הראשונה נראה כאילו דהה. את ההפתעה, ההלם והזעזוע של העונה הראשונה כנראה שאי אפשר היה לשחזר, ומה שהיה חדשני ומסעיר ב-2021 הוא עכשיו קצת צפוי ומתקשה לעמוד ברף שהסדרה הציבה לעצמה. אולי בעונה הבאה? אולי.

9. צ'יינהטאון מבפנים // Interior Chinatown // דיסני+

לא כולם עפו על הסדרה המוזרה הזו כמונו, וזה לגמרי בסדר – כי הם טועים. כלומר, ברור לנו שסדרת מטא-אקשן-בלשי-פארודי היא לא בדיוק דבר לכל אחד, אבל אנחנו אוהבים טלוויזיה שמאתגרת את עצמה ואת הצופה, גם אם זה לא תמיד משתלם לחלוטין. ועדיין, לא תסיימו את הסדרה הזו מאוכזבים, כי יש בה מספיק בשר ויצירתיות וכישרון כדי להפוך אותה לאחת מחוויות הצפייה המיוחדות יותר של השנה האחרונה.

8. אל תגידי כלום // Say Nothing // דיסני+

"[זו] סדרה מעולה על מאבק, מבלי שהיא מציעה פתרון. היא משקפת את המציאות באופן קר ומחושב ושוברת את ההבנה הדיכוטומית של "טוב נגד רע". אנחנו במאבק נגד השלטון כבר שנתיים, ונדמה שהולך להיות כאן הרבה יותר גרוע לפני שיהיה טוב. זה בדיוק מה שהסדרה מדגימה. אם אתם הולכים לצפות בה יהיה לכם קשה להפסיק, אבל זאת לא תהיה צפייה מבדרת וקלילה. היא תגרום לכם לחשוב טוב-טוב על היסטוריית המאבקים בעולם בכלל ועל המאבק שלנו בפרט, לשאול בשביל מה זה טוב ולהוביל אותנו למסקנה העיקרית, כאמור: לאום זה דבר מטומטם". לקריאת הביקורת המלאה

 

7. לוקרבי // Lockerby // פיקוק

קולין פירת' לא יכול להשתתף בסדרה לא טובה, כי ברגע שהוא משתתף בה היא מיד נהיית טובה. יכול להיות שבלעדיו "לוקרבי" הייתה טובעת בפרטים של דיוק היסטורי, אבל כאן הוא מגלם אבא שבתו נהרגה בפיצוץ טיסת פן אם מעל לוקרבי ב-1988, ויצא למסע בינלאומי במאבק לחשוף כיצד עלה הטרוריסט עם פצצה על המטוס, מול ניסיונות טיוח בלתי פוסקים של הממסד הבריטי. פירת' נותן לסיפור אימפקט רגשי שבישראל של שנת 2025 יישמע לכם מאוד מוכר.

6. ארקיין // Arcane // נטפליקס

זה כל כך יפה. כל כך כל כך יפה. "ארקיין" חזרה לעונה שנייה בת שלושה חלקים אחרי כמעט שלוש שנים של הפוגה, וההמתנה השתלמה: זאת סדרת אנימציה שהיא גם הישג אמנותי מרהיב וגם פשוט סדרה מצוינת עם כל הפרמטרים המלוטשים והבוהקים – תסריט, עלילה, פיתוח דמויות, משחק – שהופכים סדרה לאירוע. סטודיו האנימציה הצרפתי שחתום על הסדרה מציג כאן שפה ויזואלית שלוקחת את היכולות הטכניות אל הקצה, אבל כל היופי הזה לא היה עובד בלי סיפור מצוין ומרגש. כדאי מאוד להתגבר על כל דעה קדומה שעדיין הייתה לכם על סדרות אנימציה ולהצטרף לטריפ הזה. אחת הסדרות הטובות של השנה.

5. אדמה סוררת // American Primeval // נטפליקס

למרות שהחודש היה דל יחסית (כמו בכל תקופת פוסט-כריסמס), המיני סדרה המושקעת של התקופה האחרונה הזכירה שגם נטפליקס יודעת לייצר אפוסים היסטוריים ריאליסטים אם היא רק רוצה. לשם כך הם גייסו את מארק ל. סמית', התסריטאי שהביא ללאונרדו דיקפריו את האוסקר ב"האיש שנולד מחדש", רק כדי ליצור סדרה לא פחות אכזרית ומדממת מהסרט ההוא, שמתקיים פחות או יותר באותה התקופה והאזור – מערב אמריקה הפראית של 1857, באזור בלי חוק ועם סיכוי נמוך מדי לשרוד. הריאליזם המדמם והצבעים האפורים ישאבו אתכם פנימה, אל תתנגדו. זו דרכה של המערב.

4. סילו // Silo // אפל TV+

זאת הייתה עונה שנייה קשה, אפלה ועגמומית, אפילו יותר מהעונה הראשונה. מרביתה התרחשה בחושך. וזה היה נפלא. הסיפור של "סילו", דיסטופיית המד"ב המבריקה של אפל TV+, לוחץ על כל בלוטות העונג של חובבי הז'אנר, וחושף באיטיות מבעיתה את הסיבות לכך שהמין האנושי עבר לחיות מתחת לאדמה תחת משטר רודני של הפרדת מעמדות והונאות תודעה מתמשכות. רבקה פרגוסון עושה את התפקיד הראשי של חייה, דמות נשית חזקה ומהפנטת שאי אפשר שלא לאהוב, והעונה הבאה – איתה או בלעדיה – עשויה לקבוע את "סילו" כאחת מיצירות המד"ב הגדולות של העשור. יכול להיות שהיא כבר שם.

 

3. גיבורים סוררים // SAS Rogue Heroes //יBBC

העונה הראשונה של "גיבורים סוררים" עברה כאן מתחת לרדאר, אבל הסדרה הזאת של סטיבן נייט – האיש שחתום בין היתר על "פיקי בליינדרז" המעולה – מוכיחה בעונה השנייה שאסור לתת לה לחמוק. בגדול מדובר בסיפור נאמן למדי לעובדות ההיסטוריות על הקמתה של יחידת הקומנדו הבריטית SAS במהלך מלחמת העולם השנייה, והחיילים הפרועים למדי שעמדו מאחורי היוזמה. אם אחרי "אדוני האוויר" חשבנו שאולי קצת נמאס מסדרות שעוסקות במלחמה ההיא, באו הבריטים והוכיחו שיש עוד חיים בז'אנר הזה.

2. ילד רע // HOT

כשכתבנו עליה עם תחילת שידורה עוד ניסינו להיות מאופקים, אבל עם סיומה אפשר כבר להכריז ש"ילד רע" היא הסדרה הישראלית הכי טובה שראינו זה שנים – וראינו כמה לא רעות בכלל. סדרת הכלא-נעורים של הסטנדאפיסט דניאל חן היא יצירה מקורית אמיתית, כלומר, יצירה שכמותה טרם נראתה אי פעם, בוהקת ומתפוצצת מחדשנות באופן שבו היא מרסקת את ההפרדה בין ז'אנר הקומדיה ובין דרמת הפשע המחוספסת ומזגזגת ביניהם, בלי להוריד את הרגל מהגז של הדרמה הרגשית. והכל עובד. מרשים. תכף היא בנטפליקס ונראה מה יחשוב עליה העולם.

 

1. ניתוק // Severance // אפל TV+

כאילו שלמישהו היה ספק שההמתנה משתלמת, סדרת היוקרה הכל כך מהנה של אפל TV+ חזרה לאחר 3 שנים עם פתיחת עונה מסחררת – לפעמים, כמו בסצינת הפתיחה הבלתי נשכחת, מסחררת באופן מילולי. התעלומות בלומן רק מתגברות, וצמד הפרקים הראשונים אמנם רק מציב את הכלים מחדש על הלוח, אבל עושה זאת תוך כדי יצירת יותר שאלות מתשובות, אבל עם הטון ההזוי-משעשע הכל כך מדויק של הסדרה, קשה שלא להביט בה בעיניים בוהקות מהתלהבות על כל אספקט בסדרה. עכשיו רק שתמשיך ככה, כי מסתמן שמצפה לנו עונה שלקחה את כל מה שאהבנו והגבירה למקסימום.