מכשף של תכשיטים וקפה שהוא נכס אסטרטגי. העיר של אורן לוטנברג

אורן לוטנברג הוא מוזיקאי, זמר וגיטריסט, המופיע ויוצר במשך שנים עם ברי סחרוף. היה חבר וממקימי להקת "זקני צפת" ושותף עם מאור כהן בצמד "הבליינים". כעת הוא מוציא את אלבום הסולו הראשון שלו (ללא טייטל), אלבום פופ-רוק יפהפה עם וייבים ממכרים של אייטיז והרבה קסם. עם האלבום יצא הסינגל "תיכנע", שיר מס' 3 באלבום, שבו הוא מבקש להכניס לחיים שלנו קצת אופטימיות ולתת מקום לטוב ולאהבה. לא יזיק לכולנו. הופעת ההשקה של האלבום תתרחש באוזןבר, 13.6 ב-21:00. כל הפרטים כאן 

>> העיר של לליב סיון: קפה למצוא בו אהבה ומנה של דופמין רומנטי
>> העיר של אלפרד כהן: מקום לעתיד המוזיקה ומקום לשבור בו דיאטה

1. אחוזת בית 1

לפני כמה שנים שכרתי חדר עבודה ברחוב מונטיפורי פינת נחלת בנימין במטרה לעבוד על שירים חדשים לאלבום הסולו הראשון שלי. באחד הקייצים התקלקל לי המזגן, ובנוסף נתקעתי עם טקסט שלא צלח, מרוב ייאוש ירדתי לרחוב וצעדתי על נחלת בנימין לכיוון דרום. לפתע משום מקום הרגשתי משב רוח עוצמתי עם בריזה שכמעט העיפה אותי. זה היה בפינה של רחוב אחוזת בית 1. מסתבר שזה הרחוב הראשון בתל אביב שבו הונחה אבן הפינה להקמת העיר. חשבתי על זה שבטח עקיבא וייס או אחד מהמייסדים חיפש את הדיונה עם הכי הרבה בריזה באזור. מי חלם אז על מזגנים. באותו ערב חזרתי לחדר וסיימתי את השיר בהצלחה.

2. האולפן שלי במתחם לבונטין

אחרי שסיימתי עם הכתיבה וההפקה הראשונית, רכשתי מלא ציוד במטרה לבנות אולפן הקלטות משלי, כי מה לעשות, אני פריק של שליטה וחייב לעשות הכל בעצמי. בנחלת בנימין נהיה צפוף והתחלתי לחפש מקום קצת יותר גדול. הגעתי למודעה על חדר בבניין באוהאוס ברחוב לבונטין. בעל הבית החביב קיבל אותי לראיון, והתפלץ כשאמרתי לו שאני מוזיקאי. "לא לא", הוא אמר, "זה בניין של ארכיטקטים". הבטחתי לו שאשקיע הכל באקוסטיקה ואם מישהו יתלונן אני אורז הכל ומתחפף. הוא אמר "אני לא לא מאמין שאני מסכים לזה אבל למזלך אני חובב גיטרות ומוזיקה". בינתיים עברו כמה שנים והצלחתי במשימה: הקלטתי את כל אלבום הסולו בהצלחה באולפן בלבונטין. מיותר לציין שמתחם לבונטין הוא אחד השווים בתל אביב עם מיליון חנויות וינטג' ובתי קפה ומסעדות מעולים.

3. תיכון עירוני א'

בתור נער שגדל בתל אביב, אחד המקומות הכי משמעותיים בחיי הוא בית הספר עירוני א'. אני מודה שזו נשמעת בחירה תמוהה למישהו שנחשב כרוקר מרדן כמוני. אבל עירוני א' הוא לא סתם עוד בית ספר. מדובר במוסד שמטפח את הדור הבא של האמנים המובילים בישראל. כמישהו עם מוח שמאלי והמון הסחות דעת וחוסר עניין טוטאלי במתמטיקה, הייתי מועמד לסטטיסטיקת אי-ההישרדות של מערכת החינוך. בזכות המחנכת המופלאה, אילנה מינקין, שהקימה את מגמות האמנות שפורחות עד היום, הצלחתי לסיים 10 יחידות במגמת קולנוע בהצטיינות ובגרות מלאה. הבונוס הגדול היה להיות חלק מסצנת הלהקות של שנות ה-90' שפרחה בבית הספר, שם הקמנו את להקת זקני צפת וכל עולם המוזיקה נפתח לי. היום בית הספר ממשיך להתפתח ולפרוח, ומקיים שלל אירועים כמו פסטיבל אנימיקס. שווה לבקר בטיול רגלי של שבת.
שפרינצק 4

4. מונטי

אם אתם עוברים ליד רחוב מונטיפיורי 41, אל תתפלאו אם יעלה באפכם ריח משכר של קליית קפה מעושנת. ברחבה מיוחדת עם עצים ואווירה נעימה שוכן אחד מבתי הקפה הטובים בעיר, סוד שידוע למביני דבר, חלקם כנראה יכעסו עלי שאני מגלה נכס אסטרטגי אבל לא אכפת לי. מי שרוצה קפה איכותי בקלייה מקומית בסטנדרט גבוה (Specialty Coffee) וחשוב לו שהחלב מוקצף בדיוק מירבי – מוזמן. המקום מושקע בעיצוב תעשייתי אבל חמיםֿ ומזכיר קצת ספרייה בעיר אירופאית. המוזיקה תמיד נעימה, משובחת ונבחרת בקפידה על ידי הבעלים. והאוכל וואו! הכל מיוצר במקום במטבח שקוף ומודרני. מאפים מושלמים, ארוחות צהריים של אוכל ביתי טעים, בורקס אותנטי וקראנצ'י ובשבת ג'חנונים אליפות. יש במקום גם קומה שנייה שהיא וורק ספייס מושלם לעבודה עם לפטופ (העברתי שם שעות רבות). בקיצור תשתדלו לא להגיע, פליז רק אם חייבים, כי לא בא לי שיהיה מפוצץ מדי!
מונטיפיורי 41

 

5. חנות התכשיטים של שקולניק 

במעלה רחוב שינקין, ממש קרוב לרוטשילד שוכנת חנות קסומה ובה יושב מכשף שרוקח כסף, זהב ויהלומים. האגדה התכשיטן/גיטריסט/בלוזיסט תמיר שקולניק הוא אמן בנשמה, וכל תכשיט שלו הוא יצירת על. לא תראו אצלו תכשיטים גנריים שאפשר למצוא ברשתות. הכל נעשה בעבודת יד עם המון טאצ' וסטייל. כל תכשיט שתפנטזו עליו הוא ימציא לכם. טבעות יפהפיות גם לאירוסין ונישואין (מאוד מיוחדות, מנסיון אישי) תליונים, שרשראות וגורמטים באיכות הכי גבוהה. מלבד היותו אמן תכשיטים, הוא קודם כל מוזיקאי וגיטריסט מחונן, נגן בלוז הכי קרוב לדבר האמיתי שיש בארץ. החנות היא בוטיקית ורחוקה מלהיות מסחרית וצריך מזל להיכנס לתור של המפורסמים שמזמינים אצלו עבודות. אם יהיה לכם כזה, לא תצטערו לעולם. בתור בונוס, אולי אולי תצליחו לשמוע ממנו תובנה שתישאר איתכם, כי שקולניק לא מקשקש. אם הוא כבר מדבר – כדאי שתרשמו ביומן את אמרות הפז הבלתי נשכחות שלו.
שינקין 61 

מקום לא אהוב בעיר

רחבת שוק בצלאל. הכל התחיל יפה כביכול, אבל עם הזמן הקוסמטיקה נעלמה והאמת התגלתה: בניינים שלא קשורים לארכיטקטורה התל אביבית, חוסר תחזוקה משווע, ספסלים שבורים ומקולפים, גינות מוזנחות ועצים שנראים במצב רע, הבריכה המעופשת והמרצפות המטונפות. רק היונים מרגישות שם בבית, אפילו מחוסרי הדיור כבר לא באים. כמה חבל. הילדים דווקא אהבו את המקום פעם.

 

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בגלל המצב הרע בארץ והדיכאון ששורר, לא ממש יצא לי לאחרונה לחוות משהו כזה. הופעות בהתנדבות לחיילים ולמפונים – זאת החוויה הכי טובה שחוויתי השנה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מחזור כישור הזמן", סדרה מדהימה עם שחקנים נהדרים שמספרת על איך כוחות האור מנצחים את כוחות האופל.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתרום כסף לשיקום הקיבוצים שנפגעו בשבעה באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ברי סחרוף, האיש שכולו נתינה לעולם.

מה יהיה?
יהיה מעניין, זה בטוח.