מסעדה שהיא בית ספר לשפים והגשר הכי שקט. העיר של איתי גלילי

>> שף איתי גלילי הצטרף למסעדת "יוליה בנמל" לאחר קדנציות במסעדות שף בתל אביב ובאירוח ארוחות שף פרטיות. כיליד יליד קיבוץ מעגן שגדל ברמת גן, את האהבה למטבח הוא גילה רק לאחר השחרור בזמן עבודה כשוטף כלים במסעדה באוסטרליה. שם, מוקף סירים ומחבתות, מצא גלילי את הקסם שבבישול. כשהבעלים הבחין בכישרון הטבעי שלו הוא קידם אותו למטבח – והשאר היסטוריה.

>> המקום הכי VFM בתל אביב ומסורת של שיפודים // העיר של מתן שופן
>> קקטוסים בפארק ומקום מושלם להירגע בו // העיר של ייגור פראוזנקו

1. חוף מציצים

החוף הכי קרוב אליי הביתה ומהיפים בעיר. שילוב מושלם של נוסטלגיה תל אביבית עם שקיעות עוצרות נשימה. אני משתדל להגיע לשם מדי יום, כדי להתנתק מעט ולהיטען באנרגיה חדשה.

2. שילה

שילה היא בית ספר אמיתי לשפים. עבדתי שם תקופה משמעותית וצברתי ניסיון אדיר שגיבש את הזהות הקולינרית שלי. נהניתי מכל רגע ותמיד תהיה לי פינה חמה בלב למסעדה הזו.
מונטיפיורי 9

3. כיכר דיזנגוף

הכיכר נותנת תחושה של חו"ל. האנשים, המסעדות והאווירה התוססת יוצרים חוויית בילוי אחרת בכל פעם שמבקרים שם. מה שמיוחד בכיכר הוא שכל נקודת ישיבה מציעה זווית אחרת לגמרי על המקום.

4. נמל תל אביב

מאז שהתחלתי לעבוד ביוליה, למדתי לאהוב ולהעריך את הנמל מחדש. שוק האיכרים, הווייב של חמישי בערב מול השוק של שישי בבוקר – לכל רגע כאן יש קסם משלו. אני אוהב במיוחד את הגשר שמאפשר כמה דקות של שקט מול הים, רגע לפני החזרה לשגרה.

5. אצטדיון בלומפילד

אחד המקומות שאני פוקד בתדירות גבוהה. האווירה, האנרגיה, הקהל – כל משחק הופך לחוויה סוחפת ושונה. בעיניי, זה אחד המקומות הכי מיוחדים בעיר.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

התחנה המרכזית הישנה. אני משתדל להימנע מלהגיע לאזור הזה, שמייצג בעיניי את אחד הכשלים העירוניים הגדולים ביותר. הזיהום, הצחנה והתשתיות הרעועות הם רק חלק קטן מהבעיות של המקום הזה, שהיה צריך לעבור שינוי דרמטי מזמן. אני מקווה שעוד השנה תתבצע שם התחדשות עירונית אמיתית.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לצערי, כבר הרבה זמן שלא יצא לי להגיע למופעי תרבות, למרות שאני מאוד אוהב. בתקופה האחרונה אני עובד המון, אז כשיש לי זמן פנוי, אני מעדיף לבלות עם חברים או פשוט להיטען מחדש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הפודקאסט של מתן חכימי. הוא מצליח להפוך תכנים מורכבים לפשוטים וברורים. החיבור שהוא יוצר בין גוף, נפש וטבע הוא משהו שאני מוצא בו ערך עצום – במיוחד בימים האלה.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה החטופים. וכל מילה נוספת מיותרת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אמא שלי, שרון גלילי. היא גרה בזמנהוף, ולמדתי ממנה כל כך הרבה – ואני עדיין לומד. מאז שאבא שלי נפטר, היא מצליחה לשמור על אופטימיות ואמונה והיא הכוח שמחזיק את המשפחה שלנו.

מה יהיה?
חייב להיות טוב!