לחוש ולדמיין איך יכולנו להיראות. העיר של אסנת צוקרמן רכטר
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: ד"ר אסנת צוקרמן רכטר נערכת לשנה האקדמית החדשה בבית לאמנות ישראלית, אז ניצלנו את דקות החופש האחרונות שלה לשלל המלצות מצוינות על שכונה מיוחדת, הבגדים הכי יפים בעיר והבניין הכי מפתיע באבו-כביר
רגע לפני שנגמר הקיץ ומתחילה שנה אקדמית חדשה, ד"ר אסנת צוקרמן רכטר, חוקרת אמנות ואוצרות עכשווית, יועצת אקדמית ומנהלת שותפה של תכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה בבית לאמנות ישראלית, ובעיקר תל אביבית ללא פשרות, משתפת בחוויית העיר שלה ומקווה שהשנה החדשה תתחיל כסדרה לאחר שהחטופים כבר יחזרו הביתה והכיכרות והרחובות יפסיקו להיות עצובים. איימן, סיסטר.
>> העיר שלנו: 7 המלצות של תל אביבים לחיים הטובים בתל אביב
1. הטיילת (בין מרכז פרס לשלום ונמל יפו)
מאז תקופת הקורונה, ועוד יותר בתקופת הממ"ד הנוכחית, הכמיהה למרחבים פתוחים מתחזקת אצלי. המקטע הזה של הטיילת פחות עמוס בבתי קפה, האוויר בו קריר יותר, האוכלוסייה מגוונת יותר ושומעים בליל של שפות – עברית, ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית, אנגלית – לרגע אפשר לחוש ולא רק לדמיין איך יכולנו להיראות אילו.
2. קריית שלום
השכונה שלי. בתים נמוכים ועצי לימון בכל חצר. דרום העיר, משני צדי קיבוץ גלויות, החפור והמאובק, הוא האזור המועדף עלי. אני מקווה שהעירייה תשכיל לא להרוס את המרקם המיוחד שלו וכן לעזור לכל פושטי היד שמתרבים בו מיום ליום.
3. רחוב עזה
במקטע שבין רחוב חבר הלאומים לרבנו ירוחם, שם נמצא מתחם המכללה האקדמית תל אביב-יפו שבה פועל בית לאמנות ישראלית, ביתי המקצועי שאני גאה להיות חלק מהצוות הקטן והמופלא שלו, והוא אתר של סף, ממש כשם שמעידים שמות הרחובות שמקיפים אותו. לצד שני מוסדות חינוך נוספים שפועלים בו, סטודיו אנקורי ובית ספר ערבי-עברי, ישנם בו אזורים שהפיתוח העירוני עוד לא נגע בהם. באחת מפינות מגרש המכללה, במבנה פחוני, מסתתר משק חי פרטי. בדרך לכיתה אפשר להריח ולפעמים גם לראות סוסים, עיזים, תוכים (לא דררות) ותרנגולים.
4. MYKI
החנות עם הבגדים הכי יפים בעיר ועם רחבת כניסה מקסימה שכולה צמחים. יהודה הלוי 85
5. בית פנורמה
אחד הבניינים המסקרנים בעיר. הכי שונה מקניון, ויש בו המון מהכל, כולל המחסנים של גלריה גבעון, בית ספר לציור, מסעדת שיפודים בוכרית עממית עם מרק דושפרה טוב וחנות המפעל של הדליקטסן שהיא הפינוק של ימי שישי. דרך בן צבי 84
מקום לא אהוב בעיר
כיכר המדינה. בלי קשר להיותה סמל סטטוס של יוקרה, הכיכר שהיתה כל כך אהובה עלי בעבר שינתה את פניה. בצעירותי ולאורך השנים גרתי במספר דירות שכורות באזור הזה. הכיכר העגולה הפתוחה עם הדשא רחב הידיים במרכז שימשה אותי ורבים אחרים להליכות, לטיולים עם הכלב, למשחק עם הילדים. חציתי אותה לכל הכיוונים אינספור פעמים. הפקעתה של הכיכר הפתוחה היפה בעיר לצורך בנייה מסיבית של מגדלים היא חטא של ממש בעיניי.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון, סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרטים של אודריוס סטוניס, הבמאי הליטאי שהיה אורח דוקאביב 2024. סרטיו והמפגש עמו בסינמטק תל אביב חושפים את האנושיות במלוא עדינותה ויופיה.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הציורים החדשים של שרון פוליאקין, בת הזוג שלי, והספר החדש של עידן צבעוני – בשבח הלבנטיניות.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לעמותת הלל שמסייעת ליוצאי ויוצאות החברה החרדית להשלים פערים ולהשתלב בחברה הכללית.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לד"ר אורית שטיין רייזנר, מנהלת בית החולים השיקומי רעות, שהיתה סטודנטית בתכנית האוצרות והמוזיאולוגיה שלנו ושבימים כתיקונם היה לה גם זמן לחשוב על אמנות ורפואה, ויחד איתה לכל מי שעוסק בשיקום פיזי ונפשי.
מה יהיה?
זו לא השאלה הנכונה. עדיף לשאול – מה עלינו לעשות?