דרינק מושלם, עסקית שווה ואוכל אשכנזי עילי. העיר של דור ברזילי

>> דור ברזילי הוא השף בפועל של מסעדת הלנה, היהלום הנוצץ משדרות תרס"ט, ואחד מהשפים המבטיחים של "טיים אאוט" לשנת 2024. "העסקים כרגיל", הוא מספר לנו כמי שאינו חווה את הטלטלות שמרעידות את הענף. "חשוב לנו לספק יציבות בימים כאלה חסרי יציבות, שהעובדים שלנו ימשיכו להגיע למקום העבודה ולקבל את השעות שלהם, ושאנחנו נמשיך להתקיים ולהתנהל כמו שצריך. אם הצלחתי לתת לאנשים אפשרות להתנתק לשעתיים ממה שקורה מסביב, מבחינתי את שלי עשיתי. אני תומך במחאה אך עושה זאת במנותק מהפרסונה המקצועית שלי. אני אדם שקנא לפרטיותו ולא משתף ברי"ש גלי אלא עובד לפי האמונות שלי. השבעה באוקטובר היה יום מאוד מורכב עבורנו. יש לי כמה טבחים שהוקפצו למילואים ויוסף אוחנה, חבר שעבד איתי במסעדה הקודמת, נחטף לעזה".

>> הקפה הסודי שלנו: 9 בתי קפה נחבאים שתל אביבים אוהבים באמת
>> העיר של דורון מדלי // אווירה של סרט ובכל זאת קצת אירופה

1. ג'ונז

ברוס לי אמר פעם "מה שמפחיד אותי זה אדם שתרגל את אותה מכה אלף פעם". אורי גופר תרגל אלף מכות אלף פעם ויודע להכין כל דרינק בצורה מושלמת. אנחנו גם חברים בחיים שמחוץ לעבודה, אבל אני חושב בכנות שאין היום עוד ברמן שיודע להכין קוקטיילים כל כך מאוזנים, קלאסיים ונכונים ושיש לו כמות ידע כמו לאורי ולשאר החבר'ה בג'ונז. יש שם אנשים מאוד מוכשרים.
זבולון 13

2. פאסטל

בעיניי שף גל בן משה הוא דמות שקצת מתפספסת בסצנה המקומית. מציינים אותו כליגיונר, שף ישראלי שמצליח בחו"ל, אבל אני חושב שהמוצר שהוא עושה בפאסטל נכון מאוד לכאן ולעכשיו ונגיש ביחס לאיכות. אני מאמין שפאסטל מסעדה נהדרת, אולי עסקית הצהריים האחרונה שאני מכיר שווה את מחירה, וגם ארוחת הערב שם מצוינת.
שאול המלך 27

3. דרגון פוד

חיי שף מחוץ למסעדה פחות זוהרים מכפי שהם נראים. כשאני מסיים משמרת או ביום חופש, אין לי כוח להתעסק יותר מדי בבישולים. אני מאוד נהנה מהמטבח האסיאתי, ופעם בחודש מוצא את עצמי קופץ לדרגון לחדש את המלאי. יש שם דברים מוזרים שהם מייבאים ואי אפשר למצוא בהרבה מקומות, ועל הדרך קונה ערימות אינסטנט נודלס שיהיה בבית כשאני חוזר הביתה רעב אחרי סרוויס.
לוינסקי 48

4. 85/15

גדלתי בבית אשכנזי והאוכל האשכנזי הוא לדעתי בתת ייצוג בעיר ובארץ בכלל. הביצוע שעושים ב-85/15 לפירוגי ומנות מהמטבח המזרח אירופאי מצוין, טעמים שמזכירים לי את הבית אבל עשויים באופן מאוד עילי ואיכותי, לא כמו במטבח הביתי. אני מאוד אוהב גם את תפריט הדרינקים והיין ובכלל ב-85/15 מאוד יודעים לארח.
מלכי ישראל 15

5. פלאפל נטו

אני תל אביבי מלידה וניסיתי את מגוון הפלאפל שהיה ושיש לעיר להציע. אני סאקר של כדורים צהובים, וכשלבנצי ארבל היה את מפגש אושר הייתי מבריז מלימודים והולך עם חברים לאכול פלאפל. כשגיליתי את הכדורים הצהובים בפלאפל נטו זו הייתה אהבה ממבט ראשון – מקום פשוט ומנה מצוינת, במיוחד לחובבי הז'אנר הצהוב.
אבן גבירול 20

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

אני רוכב אופניים וחוטא לפעמים בקורקינטים, ושבילי האופניים בעיר פשוט לא מספקים את הסחורה. הם מסוכנים בחלקם, ורק לפני כמה זמן ראיתי מישהי מתהפכת עם קורקינט בגלל מרצפת בולטת בשביל האופניים בשדרות רוטשילד. הם בנויים באופן בלתי בטיחותי בעליל ולא סלולים באופן רציף, ויש פקחים שרק מחכים לתת דו"חות. מה שנקרא – זו לא טעות, זו מדיניות.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בסלקום TV סרט ראיתי סרט דוקומנטרי ששמו This Place Rules, סרט על בחור בשם אנדרו קלהאן שהתחיל ביוטיוב ויוצא לראיין אנשים ברחוב, בפסטיבלים, כנסים והפגנות. הוא היה בהרבה כנסים של אנשים שתומכים בטראמפ, וב-HBO אגדו קטעים שלו לסרט שממחיש את התהליכים ומראה כמה מיסאינפורמציה ואינטרסים כלכליים יש בתקשורת, ואיך להרבה מאוד אנשים יש אינטרסים לפלג ולפרסם דברים שהם שקרים כדי לפורר את הקהילה והחברה. רואים את התופעה הזו בהרבה מדינות בעולם המערבי כיום, ואני כמובן מרגיש שזה נוגע בתופעות שקורות כאן. 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "שבעה באוקטובר" של זיו קורן מביא תמונות וטקסטים מהשבר הגדול – זירות רצח ומחנה שורה מצד אחד, וחמ"לי בישול וההפגנות בקפלן מצד שני. הספר מזכיר לי שלמרות הזוועה יש לי על מה ועם מי להילחם כדי שיהיה פה יותר טוב.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חשוב לתרום לעין השביעית, ארגון שעושה עיתונות חופשית ומותח ביקורת על התקשורת המסורתית. בתחקירים רואים איך מיסאינפורמציה ואינטרסים של בעלי הון נכנסים לחדשות שאנחנו צורכים, דבר שגורם לי להתייחס בביקורתיות ובמודעות לכך שמה שאני קורא אינו בהכרח האמת המוחלטת, אלא אמת לפי רצון של מישהו. זה גורם לי להטיל ספק בהכול.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אין מישהו ספציפי, אבל צריך להרים לעסקים שכונתיים – קיוסקים, ירקניות, בתי קפה, בר שכונתי ובית מרקחת עצמאי. העסקים האלה הם הסיבה שאני חי בשכונה שלי. אני חוזר אליהם שוב ושוב כי אני מאמין במה שהם עושים ויודע שהם זקוקים לעבודה במיוחד בימים אלה.

מה יהיה?
אני לא מאוד אופטימי אבל ההצגה חייבת להימשך. כל עוד אנשים יוצאים למסעדות ולברים, אני אמשיך להגיע לעבודה כדי שהם יקבלו את הכי טוב שהם יכולים לקבל.