הוא יפואי שגדל בחיפה, הוא בעל מותג תיירות סקי ומדריך סקי, והוא משתתף בעונה החדשה של "בואו לאכול איתי" בערבית של ערוץ מכאן 33. ניצלנו את המצב לטיפים על גלידה של עשירים, על החומוס הכי טוב (אשתו היפואית פסקה), ועל קפה בחצר שקטה וקסומה. בונוס: חזון מרהיב לבית הירוק ברחוב יפת!
>> חוף לאיפוס חרדה וקפה שמעלה לי חיוך. העיר של טל יוסיפוב
>> הסופר פארם הכי טוב בעיר וגן שמעולם לא הייתי בו. העיר של עולמי
>> קונדיטוריה כמעט מסוכנת וכיכר עם ברווז // העיר של זאב שצקי
ביום יום אני מנהל מפעל משפחתי קטן, אבל התשוקה האמיתית שלי נמצאת בפסגות ההרים. כבר מחופשת הסקי הראשונה שלי הבנתי שאני מכור. מאז אני חייב לצאת לפחות פעם בעונה וזה רק הולך ומתגבר. בשנים האחרונות כבר מצאתי את עצמי נוסע גם שלוש פעמים בעונה.כבעלים של מותג התיירות SkiEasy, אני משווק חבילות נופש יוקרתיות ברחבי העולם, אבל ההתמחות האמיתית שלי נמצאת במקום שבו גם הלב שלי נמצא פסגות האלפים. אני נהנה במיוחד לדבר עם לקוחות, להבין מה הם באמת מחפשים, ולהרכיב עבורם חופשה מפנקת ומדויקת.אנשים משקיעים סכומים לא קטנים כדי ליצור לעצמם ולילדיהם זיכרונות טובים, ולי יש חלק קטן ונסתר ביצירת הזיכרונות האלה. לכן אני לא רואה את עצמי כסוכן נסיעות אלא כסוכן זיכרונות.
1. אבו חסן
ההיכרות הראשונה שלי עם יפו הייתה כמו אצל רבים אחרים דרך החומוס. בכל ביקור ניסיתי חומוסיה אחרת וניסיתי לעמוד על ההבדלים בטעמים, כאילו אני מבקר מסעדות מקצועי.הכל השתנה כשהכרתי את אשתי היפואית, שפסקה ללא אפשרות לערעור: החומוס של אבו חסן הוא החומוס הכי טוב.בדיעבד היא גם צדקה.
הדולפין 1 יפו
2. אנדרי
כשחושבים על יפו, בדרך כלל חושבים על העיר העתיקה, שוק הפשפשים, חומוס ועוד אלף ואחד דברים שהם לא גלידה. אבל לגלידת אנדרי יש שורשים עמוקים ביפו.זה כבר הדור השלישי למשפחת חבש בהכנת גלידת שמנת במפעל המשפחתי שלהם בעיר, תוך שימוש במרכיבים הטבעיים והאיכותיים ביותר שאפשר להשיג. גלידה כזו אמורה להיות שמורה לעשירים בלבד אבל כאן היא נמכרת במחירים עממיים, כדי שכולנו נוכל ליהנות ממנה.
יפת 138 יפו
3. פלאפל עספור
רק בשבת, ועד שנגמר.פלאפל עספור הוא אולי המקום הכי אותנטי ביפו. פלאפל, עגבניות, כרוב, חריף וחלאס. מי שרוצה לראות דו־קיום בהתגלמותו צריך פשוט לעמוד בתור.חנות קטנה יותר ממה שאפשר לדמיין מגישה פלאפל ביתי פשוט ומעולה, ומסביבה מתאספים יפואים מכל הדתות והעדות.
אמונים 11 יפו
4. קפה נאס
המקום שלא ידענו שחסר לנו.יום אחד שני חבר׳ה צעירים החליטו לפתוח בית קפה יפואי ליפואים. בבניין אבן עתיק ובעיצוב שמחבר בין האותנטי למודרני, אפשר לשבת עם קפה ולהרגיש כאילו אתם בחצר בית יפואי בשנות הארבעים בזמן שאתם מחוברים ל-Wi-Fi ומנהלים שיחת Zoom.רוב הזמן אני מגיע לשם לבד עם המחשב. עובד קצת אבל בעיקר נהנה מהשקט ומציוץ הציפורים.
עזה 55 יפו
5. Christmas Market
למרות שאני חילוני מובהק, עם השנים מצאתי את עצמי דווקא מתחבר לקהילה האורתודוקסית של יפו. אולי זה המקום, אולי האנשים אבל כאן הרגשתי שיפו פורסת את זרועותיה ומקבלת אותי בחיבוק אימהי.בקהילה הקטנה והחמה יש משהו שמזכיר שהעיר הזאת בנויה משכבות של היסטוריה, אמונה וחיים משותפים.במיוחד בתקופות החגים הנוצריים, כאשר הרחובות מתמלאים בתהלוכות הצבעוניות שמארגנת תנועת הצופים האורתודוקסים, יפו מקבלת ניחוח מעט אירופאי: אורות, מוזיקה, דוכנים קטנים וכמובן עצי אשוח מקושטים שמזכירים קצת את האווירה של Christmas Market אירופי מסורתי.השילוב בין הים, האבן העתיקה והחגיגיות הנוצרית יוצר רגע מיוחד שבו נדמה לרגע שיפו מחברת בין המזרח התיכון לאירופה.מומלץ מאוד לבקר בעיר בתקופת חג המולד או הפסחא, להסתובב בין הסמטאות, ולהצטרף לאחת התהלוכות שמכניסות לעיר חיים, צבע ושמחה.
מקום לא אהוב בעיר:
בשכונת עג’מי במפגש הרחובות יפת ושבטי ישראל, פיסת היסטורה עומדת בדממה. הבית נבנה בשנת 1934 כווילה מפוארת עם כ-20 חדרים, חצר גדולה, קשתות ערביות ותקרות מצוירות עבור שייח’ יפואי עשיר בשם עלי אבו מחמוד.במהלך מלחמת העצמאות (1948) עזבה משפחת הבעלים את יפו, והמבנה עבר לשליטת המדינה.לאחר 1948 המבנה קיבל תפקידים שונים:בשנות ה-50 פעל בו מודיעין צה”ל,במשך עשרות שנים פעלו בו בתי הדין הצבאיים של כמה פיקודים בצה”ל,עד 2022 זה היה אחד המרכזים המשפטיים הצבאיים החשובים בארץ.כיום, כשהבית עומד ללא שימוש, עולה יותר ויותר השאלה: מה יהיה עתידו של הבית הירוק?
יש לי חלום לראות את המבנה נפתח מחדש לציבור, לא עוד כמוסד סגור, אלא כמרכז תרבותי וחברתי חי.הבית הירוק יכול להפוך למוזיאון של יפו: מקום שיספר את סיפורה של העיר דרך אנשיה, פרדסיה, שווקיה ונמליה; מקום שבו יוצגו פרקים מהעבר המשותף של קהילות שונות שחיו כאן לאורך הדורות.מעבר להיותו מוזיאון, יכול הבית הירוק לשמש גם כמרחב לפעילות קהילתית, מקום לכנסים, מפגשים חברתיים, אירועי תרבות ופעילויות חינוכיות לכל גיל. מרחב שיפגיש בין תושבי העיר מכל הדתות והמגזרים ויעודד שיח, היכרות ושיתוף פעולה.הבית הירוק יכול להפוך מסמל של עבר סגור למקום פתוח שמחבר בין ההיסטוריה העשירה של יפו לבין עתיד של דו־קיום, תרבות וחיים משותפים.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מאז שהתחילה המלחמה, פחות הצגות, פחות מופעים, ובטח פחות חשק לצאת בערב. אבל איכשהו דווקא הסיטואציה הזו יצרה סוג אחר של “אירועי תרבות”.פתאום מפגשים משפחתיים נהיו הפקה שלמה: יום אחד מישהו מחליט להכין בצק לפיצה ומביא טאבון, יום אחר מישהו משתלט על המטבח עם בשר מפורק. בין לבין הופיעו גם קטאייף, עראייס, עוגיות תמרים ומה לא. ואם כבר כולם יחד, אז גם מפעילים את הילדים, כל פעילות אפשרית, העיקר שלא יישארו על המסך.בקיצור, אם להיות כנים, בתקופה הזו גיליתי שאירוע התרבות הכי מוצלח הוא לפעמים פשוט ערב בבית עם האנשים שאני אוהב.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בשנים האחרונות אני כמעט לא צופה בטלוויזיה בטח לא בחדשות ולא בריאליטי. אבל איכשהו נסחפתי דווקא לתוכנית אחת: “בואו לאכול איתי” (تفضلوا ع العشا).אולי זו האותנטיות של האנשים, אולי העובדה שבניגוד לחיים המושלמים שעל המסך כאן מותר גם לטעות, להתבלבל, לשרוף קצת את האוכל ולהמשיך הלאה. זה בדיוק מה שתפס אותי.בסוף אפילו מצאתי את עצמי משתתף בעונה השנה של تفضلوا ع العشا. מעבר לצילומים ולחוויות, הדבר הכי יפה שנשאר מהתוכנית הוא האנשים: הכרתי שם מתמודדים מיוחדים, וכל אחד מהם עולם בפני עצמו. עד היום אנחנו שומרים על קשר, נפגשים כשאפשר, ממש הפכנו לחבורה.לא כל תוכנית טלוויזיה נותנת השראה אבל זו, מסתבר, גם נתנה לי חברים לחיים.
!["בואו לאכול איתי" (צילום באדיבות "מכאן")](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/03/Still-2026-03-10-132855_1.349.1-1000x563.jpg ""בואו לאכול איתי" (צילום באדיבות "מכאן")")
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
זה אולי יישמע קצת קלישאתי, אבל בעיניי הדבר הראשון הוא פשוט לפתוח את העיניים לסביבה הקרובה. כמעט בכל בניין, רחוב או שכונה יש מישהו שזקוק לעזרה. לא הכול חייב להיות כסף, לפעמים זמן, תשומת לב או אוזן קשבת עושים הבדל גדול יותר. לשאול את השכנה אם צריך משהו מהשוק, לקפוץ לבקר מישהו שנשאר לבד, הדברים הקטנים האלה מחזיקים קהילה.אם כל אחד יעשה קצת בשביל מי שסביבו, אולי נצטרך פחות עמותות.ובכל זאת, למי שמחפש מסגרת מסודרת להתנדבות או תרומה, אני בהחלט ממליץ על העמותה האורתודוקסית לצדקה יפו.
מה יהיה?
אני מאמין שהעתיד כאן יכול להיות טוב יותר, רגוע יותר וגם משותף יותר.יפו לימדה אותי משהו חשוב: כשאנשים באמת נפגשים ומדברים, הרבה דעות קדומות פשוט מתמוססות. עם הזמן אנשים מתפכחים. לכן אני תמיד אומר: אל תסתפקו בדעות ששמעתם מאחרים. צאו החוצה, תפגשו אנשים, תדברו, תכירו, ותגבשו דעה משל עצמכם.אני כאן, כמו רבים אחרים בעיר הזאת, לכל מי שרוצה דיאלוג אמיתי. כי בסופו של דבר, עתיד של דו־קיום לא נבנה בסיסמאות אלא במפגשים קטנים בין בני אדם.
![הציפורים עשו מההההה. פלאפל תדמור (צילום: יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/04/פלאפל-תדמור-יחצ_P.jpg "הציפורים עשו מההההה. פלאפל תדמור (צילום: יח"צ)")
!["כרטיסיית קבבים חמים", המשפט היפה ביותר בשפה העברית. מרכז אסיה (צילום: אסף סחאוטן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/04/20230907_185006-1000x1778.jpg ""כרטיסיית קבבים חמים", המשפט היפה ביותר בשפה העברית. מרכז אסיה (צילום: אסף סחאוטן)")
