המשקפיים של פוליקר והתפריט הסיני השחור. זאת העיר של דור דטנר

"ב-7.10 בשבת בבוקר הייתי במפעל היצרני שלנו, עם משלוח גדול שכלל מנות חדשות לקפה המגדלור. היינו בהעמסות ותוך כדי החלנו לקבל סרטונים ומבזקים על חדירת מחבלים. התחלנו לעשות טלפונים לשותפים, למנהלים ולעובדים ולעדכן אותם על סגירה עד להודעה חדשה. זה היה לא פשוט", נאנח שף דור דטנר. למחרת, כשהבינו שכוחות נשלחים לחזית בדרום ללא אספקת מזון, פתחו דטנר וצוותו מערך תמיכה והחלו לבשל מפונים ולחיילים.

>> העיר של שירה פרבר: מים קדושים ומפלצת בטון מכוערת
>> העיר של דניאל בגנו: מרכז תרבות סקסי ויריד להרגעת העצבים

"היינו בין הראשונים. הוצאנו בכל יום מאות מנות מחומרי גלם שנשארו במסעדות שלנו ומתרומות. בהמשך תמכנו בחמ"ל האחים בחומר גלם, תרומות ושינוע ברכב קירור שלנו. ניסינו להיות עסוקים ולספק לעובדים שלנו תעסוקה ורשת ביטחון, שלא יישבו בתוך ביצת החדשות שכל אחד נפל לתוכה מחוסר מעש". כמעט חודש סיפקה הקבוצה מזון עד שהעסקים החלו להיפתח מחדש. "הרגשנו שאנחנו צריכים לתת לאנשים קצת אוויר, שיוכלו להגיע לבלות, ולעובדים שלנו איזושהי רוטינת עשייה והרגשה שהמציאות יכולה להתקיים במקביל לזוועות שכולנו חווינו".

כולם רוצים קצת אוויר. הנסיך (צילום: עמוד אינסטגרם @the_prince_tlv)

1. לונג סנג

סינית ותיקה עם וייב של פעם שאני מת עליה. אני יליד תל אביב ומכיר את המסעדה עוד מהמקום הקודם ליד כיכר האופרה. פעם אפילו חגגתי שם יום הולדת. יש שם שני תפריטים, אדום לכולם עם קלאסיקות ממסעדות סיניות מפעם ושחור למיטיבי לסת. אני מזמין כמעט אך ורק מהשחור, והמנה האהובה עליי היא double cooked pork – בטן חזיר עם כרוב ומחית שעועית מותססת חריף וכיפי. הקהל גם כן מגוון ויש בו לא מעט סינים שמזמינים מנות שאני אפילו לא יודע איך קוראים להן.
אלנבי 44

לונג סנג. צילום: אנטולי מיכאלו

2. אדא חנינא

כמעט 15 שנים אני יפואי ואדא חנינא הוא קפה הבית שלי. הם קולים את הפולים בעצמם ומשקיעים גם בסאונד ומוזיקה. אני מגיע מוקדם בבוקר, בין הלקוחות הראשונים, ופותח את היום על אספרסו בחורף ואספרסו כפול עם קרח בקיץ. לפעמים אני קופץ לשם לפגישות אחר הצהריים ובשישי־שבת בבוקר בא עם בת זוגי לקפה.
רבי חנינא 9

קפה אדא חנינא. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם adahaninacoffee

3. ענן

חנות תקליטים, בר וחדר האזנה שיש בו תכנים רבים שקשורים לתרבות ואמנות. אחלה משקאות ואווירה טובה.
רענן 36

ענן. צילום: נועם רון

4. אולימפוס

קלאסיקה על זמנית. בעלי הבית תמיד נמצאים במקום, רואים את הלקוחות ומארחים. המשרדים של הקבוצה שלנו נמצאים ליד אז לפחות פעם בשבוע אני שם, יושב עם החבר'ה מהפרלמנט הקבוע. עבורי זו נגיעה של חופש ביוון, ארוחת צהריים זריזה וחוזרים לעבודה.
קרליבך 7

מסעדת אולימפוס. צילום:אנטולי מיכאלו

5. אופטיקה צביקה דטנר

חנות המשקפיים של אבי, צביקה דטנר, היא לא פחות מאשר מוסד תל אביבי. היא נמצאת באותו מקום כבר 40 שנה וחוץ מאופטיקה זהו גם מקום מפגש של שחקנים ואנשי תרבות ואמנות, למשל יהודה פוליקר ואהוד בנאי. אף אחד לא בא, קונה משקפיים והולך – תמיד יש שיחות ואנשים נשארים. אבי עובד שנים רבות עם תיאטרון והפקות סרטים ומאז שאני ילד לפחות פעמיים בשבוע אני יושב שם ושומע סיפורים.
שלמה המלך 35

אופטיקה צביקה דטנר (צילום יח"צ)

מקום לא אהוב בעיר

כולנו באותה חוויה של חסימת הכבישים והדרכים. הרבה שנים נהגתי להתנייד עם באופניים ותמיד היה קשה. בשנתיים האחרונות מצב קצת השתפר כי נסללו שבילי אופניים, אבל אני חזרתי לאופנוע ואני מוצא את עצמי עושה שעה סיבוב כדי להגיע לרחוב שנמצא מטר ממני, בגלל חסימת כבישים. ביפו, המון קווי אוטובוס הועברו לרחובות קטנים ובאופן כללי בעיר תמיד יש פקקים, צפצופים ובלגן בלתי נסבל.

ביי ביי נתיב אופניים, נתראה ב-2028. שביל אופניים אבוד בבן יהודה פינת אלנבי (צילום: עמית הפנר)

השאלון 

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"דרכו של הפסיכונאוט", סרט דוקומנטרי שחוקר את חייו ועבודתו של סטניסלב גרוף, פסיכיאטר יליד צ'כיה וחלוץ הפסיכותרפיה הפסיכדלית. יצרה אותו אישה די מבוגרת שהיו לה חוויות אישיות בטיפולים פסיכדליים. בשלב מסוים היא הגיעה לתקרת זכוכית ושמעה על איש מעורר השראה, והחליטה שהיא עושה עליו סרט. כמי שעבר תהליך טיפולי כזה, עניין אותי ללמוד על המחקר ועל גילוי חומרים שיכולים לתת לאנשים כלים ותקווה להתמודדות עם חיי היומיום בעולם מודרני ומלחיץ, שהולך לכיוון של אסונות טבע ואקלים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "ריקוד המציאות" מאת ‫אלחנדרו חודורובסקי, אוטוביוגרפיה של דמות שנתנה לי המון השראה במהלך החיים – מטפל, איש תיאטרון, שחקן, במאי וקומיקסאי, שנחשפתי אליו בגיל צעיר יחסית דרך סרטיו ודרך דברים שקשורים לפסיכומאגיה, שיטת טיפול שהוא המציא. דרך סיפורים ותרגילים שהוא נותן בסוף, הספר לימד אותי המון דברים על עצמי ונתן לי השראה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
הרבה שנים אני מתנדב ב"תרבות של סולידריות" – תנועה שמקדמת עזרה הדדית וערבות קהילתית. לאורך השנים הם עושים דברים מדהימים ומצליחים לגעת בהמון סוגי אוכלוסיות, שאף ארגון ועמותה אחרים לא מצליחים להתמודד איתם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בזמנים כאלה הכי צריך להרים למשפחות החטופים ולמאבק שלהן. תמיכה במשפחות החטופים מתחברת עם רוח החופש והסולידריות שמאפיינת את תל אביב בתקופה הזאת.

מה יהיה?
אני מאמין שאם כל אחד יתמוך בקרובים אליו ויישאר אופטימי – יהיה טוב.