מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבוע נקבץ כאן את ההמלצות המוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: הקפה שהוא הרבה יותר משכונתי, הגינות הכי קהילתיות, התפריט הכי שחור, המסעדה הכי ותיקה, הארכיון הכי מנחם ועוד המלצות של תל אביבים על דברים שכדאי לאכול, לשתות ולעשות בתל אביב.

>> תקציר הפרק הקודם: הבריכה הכי טובה בארץ, מסעדת פתיליות בכפר שלם, קרואסון טבעוני מושלם

קפה // קפה שפירא

איתן ששון, השף של מסעדת גוצ'ה כבר כמעט 20 שנה, עם המלצה מרגשת על אחד המקומות הכי מיוחדים בעיר:
קפה שפירא הוא הרבה מעבר לבית קפה שכונתי. זה מקום שהוקם מתוך חזון של מקום מפגש לקהילה וליזמות, אירועים ודיאלוג, ואפשר גם ריקודים ומוזיקה. בפעם הראשונה כשהגעתי לשכונה, לפני חמש שנים, תהיתי לגבי ההיתכנות של המקום, אבל עם הזמן הבנתי שזהו המרכז הקהילתי של השכונה שכל הזמן מחדש ומתרענן – משבוע הספר דרך מכירות שכונתיות ועד מסיבת די.ג'יי מדי יום שלישי.רלב"ג 15// העיר של איתן ששון

הרבה יותר מבית קפה. קפה שפירא (צילום: יפעת יוגב)

ספוט // גינות קהילתיות

שלושה אזרחים ותיקים בתל אביב התאגדו ליצירת פודקאסט על הרפתקאותיהם בגיל השלישי והזכירו לנו איזה כיף זה גינות קהילתיות:
המגמה של גינות קהילתיות בעיר מאפשרת גם לאזרח הוותיק וגם לצעיר ליצור חיי קהילה תוססים סביב נושא משותף. במיוחד יש לציין את הגינה הקהילתית רידינג ברמת אביב, שם יש חורשה לכלבים, אפשר לעבוד בטבע, ואפילו יש קפה-פיצריה גרונמן עם תור לא קטן מדי יום. כנ"ל גם גינת דבורה בארון בלב העיר, עם גינה נהדרת, ארון נתינה ,מסיבת החלפות מדי סוף חודש ועוד// העיר של "בטל בשישים"

מסעדה // לונג סנג

השף דור דטנר, שמנהל קולינרית את מפעלות קבוצת סורה מארה (TGV), מסגיר את אחד הסודות הקולינריים האהובים עלינו:
סינית ותיקה עם וייב של פעם שאני מת עליה. אני יליד תל אביב ומכיר את המסעדה עוד מהמקום הקודם ליד כיכר האופרה. פעם אפילו חגגתי שם יום הולדת. יש שם שני תפריטים, אדום לכולם עם קלאסיקות ממסעדות סיניות מפעם ושחור למיטיבי לסת. אני מזמין כמעט אך ורק מהשחור, והמנה האהובה עליי היא double cooked pork – בטן חזיר עם כרוב ומחית שעועית מותססת חריף וכיפי. הקהל גם כן מגוון ויש בו לא מעט סינים שמזמינים מנות שאני אפילו לא יודע איך קוראים להן.אלנבי 44// העיר של דור דטנר

האגדה על התפריט השחור. לונג סנג (צילום: אנטולי מיכאלו)

חנות סטודיו // גרנות קרמיקה

טל ואלון בר, פודיז מוכרים בעיר, פתחו את D298, הקפה ספיישלטי הכי צפוני בעיר, ועכשיו אתם יודעים מאיפה הכלים הכי יפים שלהם:
האחים אמיר (שהוא גם מנהל בבית תאילנדי) ואיתן גרנות פתחו סטודיו לקרמיקה (גרנות קרמיקה),כזה שמשלב בין עבודת יד וייחודיות של הכלים שהם מייצרים למחירים שבעלי עסקים יכולים להרשות לעצמם. הם יתאימו את הכלים לצרכים הספציפיים של העסק, ויספקו כלים שיגרמו גם למי שמעדיף בדרך כלל לשתות בזכוכית, לנסות את הקפה שלו בספל// העיר של טל ואלון

מסעדה // אולימפוס

שף דור דטנר עם עוד המלצה קולינרית משובחת על המסעדה הכי ותיקה בתל אביב (92 שנים ועוד בועטת!):
קלאסיקה על זמנית. בעלי הבית תמיד נמצאים במקום, רואים את הלקוחות ומארחים. המשרדים של הקבוצה שלנו נמצאים ליד אז לפחות פעם בשבוע אני שם, יושב עם החבר'ה מהפרלמנט הקבוע. עבורי זו נגיעה של חופש ביוון, ארוחת צהריים זריזה וחוזרים לעבודה.קרליבך 7// העיר של דור דטנר

לוקיישן // שדרות בן גוריון

רון ביטרמן מככב בהצגה המאוד מומלצת "עד שהמוות יפגיש בינינו" ושולח אותנו למקום שבו קל להתאהב בתל אביב:
אחת הסיבות שאני כל כך אוהב לגור בתל אביב. שדרה ירוקה שמובילה לים עם בתי קפה, גני שעשועים ופסלי אמנות. אני מוצא את עצמי מתרגש לא פעם כשאני עובר שם ומתלהב כשמוסיפים עוד פינות ישיבה או פסל חדש כמו של בן גוריון ופולה// העיר של רון ביטרמן

פולה, תעשי לנו קוצ'מוץ'. הפסל של שירה זלוור, שדרות בן גוריון בסמוך לבית בן גוריון (צילום: כפיר סיון)

המסך // כאן ארכיון

טל ואלון בר מ"קפה 51" חוזרים אלינו עם המלצת צפייה מושלמת לכל מי שזקוק להתרפקות מנחמת על העבר:
מה שמצליח לתת כוח ונחמה בימים האלו מבחינתנו זה שיטוט בארכיון של תאגיד השידור הציבורי. אנחנו מודעים לעובדה שזה מסגיר את הגיל שלנו, אבל אל מול כל העצב והכאב שיש במשדרי החדשות האינסופיים בכל הערוצים, קצת נוסטלגיה עם "להיט בראש" משנות ה-80' או הפרקים הראשונים של "שום פלפל ושמן זית", נותנים לרגע אפשרות לשכוח ממה שקורה עכשיו, ולהיזכר בימי התום של פעם// העיר של טל ואלון בר

מזון לנחמה. חיים כהן וליאור אשכנזי, "שום פלפל ושמן זית" (צילום: דורין הרשקוביץ חביס)

• ❤ תל אביב
• העיר שלי
• קפה שפירא
• לונג סנג
• אולימפוס
• שדרות בן גוריון
• כאן 11

1. פלאפל אלעד

הזן מאסטר של הפלאפל. עובד בפינה של מטר על מטר, ללא תנועה מיותרת. גם בשיא הלחץ יש לו סבלנות אין קץ לכל הנודניקים של השוק.
רמב"ם 2

2. אטליז מעתוק

ממש מאחורי אלעד. המקום לכל חלקי החזיר ונקניקיו. תמיד טרי. תמיד מצוחצח.
רמב"ם 2

3. ויקינג

האוכל הרוסי הכי טוב בעיר. פלמני, ורניקס, שניצל חזיר, צ'יבורקי וגם לשון וסלט תפוחי אדמה בראשונות.
בן יהודה 6

4. גורקה קיטשן

הודית של נפאלים. פעם ראשונה שיש בתל אביב אוכל הודי אמיתי. נורא נוח להזמין בוולט אבל שווה להגיע לנווה שאנן בשביל התפריט היותר מאתגר.
ראש פינה 16

https://www.instagram.com/p/CQlDc0Yr7Ik/

5. לונג סנג

קון ואשתו. תמיד מרגיש שנכנסים למריבה משפחתית בסינית. פעם הרגשתי מגניב להזמין רק מהתפריט השחור, יעני ליודעי דבר, אבל עכשיו כשהזדקנתי הצ'או מיין, הספריבס המתוק והוונטון המטוגן עושים לגמרי את העבודה.
אלנבי 44

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• שוק הכרמל
• בסטה
• ויקינג
• לונג סנג

1. כיכר מסריק

זה מקום של חתונות, מוות וחיים. שם הכרתי את אשתי סימה. אנשים מתו ונולדו שם. מצאנו שם איש עם מזרק ביד לאחר מנת יתר. יום אחד התיישבנו, אני ומיכה, בתחילת הדרך של 'מלנכולי' בבית הקפה תוצרת הארץ, כשהמקום לא כל כך הצליח. העברנו שם ימים שלמים, רדיו בלה בלה נעשה שם, וחוויתי שם את התמוטטות העצבים הראשונה שלי. קניתי מצלמה פשוטה ועשינו סרטים הזויים, והחיים של כולם התערבבו. ידענו מה קורה לכל דינוזאור – בגידות ואהבות ועץ אחד בפינה של מסריק, שאתה אומר לעצמך – 'רק שלא יבנו שם שום דבר מודרני'.

2. חוף הים

בכוכב האהבה (98) יש שיר שנקרא "מרגיש אשם" שבו כתבתי: "יש לך ים שמאזן את העצב \ ושומר אותך שפוי בימים של בלבול". עד היום אני הולך לגורדון. הים לא מנותק בשום דבר מאופייה של העיר. הוא ים שרוצה לחיות, יש בו אנשים עם המון חיות, חיוביים ללא כל הדיפרסיה הארצית בגלל כל מה ששומעים בחדשות. כל הציר הזה מנמל תל אביב לנמל יפו זה סיפור – לשבת בכיכר אתרים, לנגב חומוס מקופסה. לפעמים גם לדוג.

3. כל המקומות שהופעתי בהם

יש כאלה שכבר לא קיימים. הזאפה שהייתי בין מקימיו עדיין קיים.

4. מסעדת לונג סנג

אני אוהב את המסעדה הסינית הזו באלנבי. היו לי שלוש מסעדות, אחת מהן ממש ליד. הבעלים בא אלי כשפתחתי עם זר פרחים. אדם די סגור בדך כלל. הוא רצה לשדר לי שהוא לא מרגיש שום איום מזה שפתחתי לידו. אני מעריץ אותו מאז.

5. רחוב שינקין

ברחוב שינקין גם היתה איזו פואטיקה. אורנה ואלה, הסנדוויצ'ים של איציק ורותי. בכלל, אתה יכול להחליט שתל אביב קיימת ברדיוס של 200 מטר ואתה אומר לעצמך שמפה אתה לא זז. תל אביב שלי מתחילה בגורדון, נגמרת במסריק וקצת הולכת לצדדים פה ושם. מי שנבהל ממנה הם אלה שמגיעים מבחוץ וחוששים להסתבך בפקקים.

ארקדי דוכין יופיעבזאפה חיפהב-14 לפברוארובמועדון גריי ביהודב-5 למרץ

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• כיכר מסריק
• ארקדי דוכין
• לונג סנג
• שינקין